משבר הקורונה עוד כאן, עם מאות אלפי מבודדים בחודשים האחרונים. ישראלים רבים טוענים שמצבם הכלכלי הורע. העצמאים זועקים לעזרה, כי המצב החמיר בחודשים האחרונים. לכאורה, מדובר במשק הנתון במצוקה קשה. אבל רק לכאורה. הנתונים שפורסמו היום (רביעי) בדבר צמיחת השיא בישראל במאה הנוכחית, ושיא צמיחה ברבעון האחרון של השנה, מספרים סיפור שונה בתכלית. אז מה בעצם קורה פה? המצב כל כך רע, או כל כך טוב? השאלה את מי שואלים.
במשרד האוצר מחייכים מאוזן לאוזן. שם מסרב שר האוצר אביגדור ליברמן בתוקף לשוב "לחלק כסף מההליקופטר", המנטרה שבה הוא משתמש לאחרונה שוב ושוב. "המצב מצוין", אומר שר האוצר, כולו שמח וצוהל, בלי שום גמגום. בחלק מהפעמים נוהג להוסיף לאמירה הזאת את המילים הקבועות שלו "ממש גן עדן".
בה בשעה שהעצמאים בוכים וטוענים שהאוצר הפקיר אותם וכבר יוצאים לרחובות, במקביל להפגנות הראשונות השבוע, המתקיימות במחאה על ההתייקרויות והעלייה באינפלציה. והתשובה מי צודק מצויה אי שם באמצע.
המספרים הדהימו אפילו את בכירי הכלכלנים
ברור שמדינה שמציגה צמיחה שנתית של 8.1% היא לא בעלת "משק במצוקה". הגרמנים, האנגלים, הספרדים וגם האמריקאים מקנאים בנו. לעומת זאת, ברור גם שספרים, קוסמטיקאיות ומורי דרך נקלעו לקשיים כלכליים חמורים לעיתים בשל זן האומיקרון המתעתע בנו, והחשש מהידבקות בו של מטופלים ותיירים.
אז בעצם מה מספרים לנו המספרים, שהפתיעו היום אפילו את בכירי המשרדים הכלכליים ובנק ישראל, שחלקם הגיבו בתדהמה מהולה בשביעות רצון עצמית?
זינוק בצריכה של 19.2% ברבעון האחרון, ושל 11.7% בשנת 2021 כולה, מבשר על חגיגת קניות כמותה לא נראתה פה כבר מזמן. הישראלים עיכבו קניות בשנת הקורונה הראשונה. כולם היו מפוחדים. המגפה הקשה הפתאומית, שגרמה למותם של יותר מ-7,000 איש בארץ, מצאה את המדינה, כמו את כל העולם, לא מוכנה.
נלוו אליה שלושה סגרים, ששיתקו את המשק כמעט כליל. החנויות נותרו ריקות. מיליון וחצי ישראלים עובדים נשלחו לפתע הביתה. גם מצב הרוח של הצרכנים התדרדר. למי היה חשק להתהדר בסלון חדש או במקרר ענק ומשוכלל, כאשר אפילו מבני משפחה ומחברים נמנע להגיע לביקור?
ואז באה שנת הקורונה השנייה. הסגרים, לשמחת כולם, בסוף עידן הממשלה הקודמת ובשמונת החודשים הראשונים של "ממשלת השינוי", הסתיימו סופית ב-7 בפברואר אשתקד. המשק נפתח כמעט כולו, ומי שלא קנה מקרר וסלון ב-2020 - עשה זאת בשמחה ב-2021.
שגרה לצד הקורונה
גם עשרות אלפי העסקים, שפעילותם נבלמה בצוק העיתים, פרחו לפתע. הקונים חזרו בשמחה לחנויות ולקניונים והמבלים שבו למסעדות, להופעות של אומנים וגם לתיאטראות. המשפחה והחברים חזרו להיפגש. אפשר לומר בוודאות שהסיסמא שטבעו רק לאחרונה מנהיגים בארץ ובעולם, כבר הפכה ברובה של השנה החולפת לעובדה אצל הישראלי הממוצע: צריך ללמוד לחיות לצד הקורונה, שלא הולכת בינתיים לשום מקום.
וכך צלחו גם התעשיות והיצואנים את המשבר בהצלחה יתרה: יצוא הסחורות והשירותים זינק ברבע האחרון של 2021 בשיעור אסטרונומי של 26.3%. בעצם טענות בעלי המפעלים וחברות היצוא, שהתבכיינו בפני בנק ישראל "תעשו כבר משהו", כאשר התדרדרות הדולר הגיעה עד לשער של 3.04 שקל, נסתרו לחלוטין. ושלא יספרו לנו שאיזשהו תעשיין ייצא את מוצריו במחירי הפסד.
גם העובדה שתקציב מדינה אושר לראשונה לאחר כמעט ארבע שנים, מאז מרץ 2018, תרמה לצמיחה הגבוהה. לפתע עלתה ההוצאה לצריכה הציבורית ברבעון האחרון של 2021 בשיעור עצום של 17.3%, ולמרות זאת, בשל ירידה בה בימי הממשלה הקודמת, עד שאושר התקציב, השנה כולה הסתיימה עדיין בנתון מתון מאוד: עליה של 2.9% בלבד בצריכה הציבורית.
למצב המצוין שהציגה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שראוי לציין כי היא גוף נייטרלי לחלוטין ולא פוליטי, יש עוד כמה סיבות:
הישראלים, שרק מיעוטם העזו לצאת בימי משבר הקורונה העולמי למסעות בילויים וקניות בחו"ל - נשארו בארץ, והוציאו כאן את הכסף הגדול שחסכו מהוצאה בנסיעות לחו"ל ובקניות שם.
שנת הקיפאון 2020 הובילה את החברות והממשלה לבצע ב-2021 אלפי פעולות, שאותן נמנעו מלבצע בראשית משבר הקורונה. הממשלה חדלה אמנם לחלק מענקים במחצית 2021, אולם החלה להשקיע בסוף השנה - ונתוני הרבעון האחרון מוכיחים זאת - את הכסף הגדול במה שבאמת צריך: בתשתיות, במערכת הבריאות, בחינוך ובתחילת ביצוען של 40 רפורמות שנכללו בחוק ההסדרים, שרובן חשובות במיוחד לצמיחת המשק.
ומה צופן לנו העתיד בשנת 2022?
ההתאוששות במשק תימשך, אם לא תהיה איזושהי קטסטרופה, כמו מלחמה או זן אלים במיוחד של הקורונה שיתפשט כאן. אולם, תמיד כאשר יש נתונים חיוביים מאוד, זה בעצם משתווה לשיא עולמי חדש בריצת 100 מטר או בקפיצה לגובה. יהיה קשה מאוד לחזור ולשבור. מדובר בשיאים בני 21 שנים. לשבור את שיאי הרבעון האחרון, גם ברבעון הנוכחי או באחד הבאים, של נתוני המשק המצוינים תהיה משימה בלתי אפשרית.
למה בעצם? כי הרי את המקרר והסלון כבר קנינו ב-2021 וגם למסעדות כבר חזרנו, ואם נשוב גם לטוס לחו"ל בהמונינו - את הקניות נעשה כנראה שם, במחירים זולים הרבה יותר בעידן יוקר המחיה העצום בישראל.
לכן העלייה בצמיחה בחודשים הבאים תגיע, אך היא תהיה נמוכה לאין ערוך מזאת שעליה התבשרנו היום.
