בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע דחה לאחרונה עתירה שהגישה יזמית על החלטת ועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז דרום שחתה את בקשתה להיתר בנייה בפרויקט תמ"א 38 בבניין באשדוד. השופט גד גדעון העדיף פתרון עתידי כולל לכל הבניינים באזור.
העותרת, חברת "יוסי בריגה", עוסקת בייזום ובביצוע עבודות בנייה. מאז 2017 היא קידמה פרויקט תמ"א 38 ברובע ו' באשדוד, בבניין בן ארבע קומות הכולל 32 יחידות דיור. היא ביקשה היתר לחיזוק המבנה, הרחבתו ותוספת של 24 יחידות דיור ו-2.5 קומות.
לבקשתה הוגשו שלוש התנגדויות. אחת מהן מטעם חברת שוהם, שיזמה תוכנית לפינוי-בינוי והתחדשות עירונית במתחם. התוכנית מתייחסת למתחם של שישה בנייני רכבת שנבנו בשנות ה-50, ובהם גם המבנה שלגביו ביקשה חברת "יוסי בריגה" את ההיתר. התנגדויות נוספות הגישו בעלי דירות בבניין שטענו שיש עדיפות לפרויקט פינוי בינוי על פני חיזוק מבנה אחד.
על רקע אירועי מבצע "שומר החומות" במאי 2021 החליטה הוועדה המקומית ביולי 2021, ברוב קולות, לדחות את ההתנגדויות ולאשר את הבקשה להיתר. היא נימקה זאת בכך שהבקשה מעניקה פתרון מיגון מהיר יותר בנסיבות הביטחוניות הקיימות. על החלטה זו ערערה חברת שוהם בפני ועדת הערר לתכנון ולבניין של מחוז דרום. הוועדה קיבלה את הערר וביטלה את החלטת הוועדה המקומית לאשר את הבקשה להיתר מטעם חברת יוסי בריגה.
עו"ד ג'ני ריינדוביץצילום: מריה ויסמןועדת הערר סברה שבנסיבות אלה יש להעדיף את התוכנית לפינוי-בינוי שנמצאת בהליכי תכנון ומהווה את ההליך האופטימלי להתחדשות עירונית, על פני הבקשה להיתר: "האיום התמידי על העיר אשדוד בירי טילים לעולם יצדיק החלטה על העדפת היתר לפי תמ"א 38 שככלל הינו הליך קצר יותר... תוצאה זו אינה סבירה... שכן מדובר בביטול האפשרות לקדם תוכניות פינוי בינוי". הוועדה הוסיפה כי התוכנית הכוללת שהציעה חברת שוהם מאזנת באופן ראוי יותר את האינטרסים השונים באזור.
על רקע זה הגישה חברת יוסי בריגה את העתירה. היא טענה כי בהיות תמ"א 38 תוכנית מתאר ארצית, היא גוברת על כל תוכנית אחרת ובוודאי על מדיניות תכנונית שאינה עולה כדי תכנית. היא הוסיפה כי התכנון המתחמי מצוי בשלבים שעדיין אינם מצדיקים התחשבות בו.
אבל השופט גדעון דחה אותה. הוא כתב כי אף אם לא מדובר בתוכנית פינוי-בינוי מאושרת, הרי שקיימת מדיניות תכנונית העולה בקנה אחד עם אותה התוכנית לפינוי-בינוי ובה פתרון עתידי כולל לכל הבניינים - פתרון שבו תוספת משמעותית של יחידות דיור ויינתן במסגרתו מענה למכלול צרכי הדיירים מתוך ראייה כוללת, ולא רק למבנה שלגביו מתבקש היתר. הוא הדגיש שסעיף 22 לתמ"א 38 מתיר לוועדה להביא במגוון שיקוליה גם מסמכי מדיניות שהוכנו על ידה במסגרת שיקוליה בבקשה להיתר.
השופט הסכים עם דברי הוועדה שלפיהם אף שהתכנון המתחמי ארוך וסבוך יותר מהליך הרישוי לפי תמ"א 38, הוא מאפשר ניצול נכון יותר של השטח העירוני בראייה כוללת. לסיכום קבע שדי בקיומם של שיקולים תכנונים אלו, שאינם בלתי-סבירים אלא להיפך, כדי לקבוע שוועדת הערר פעלה כדין, העותרת חויבה בהוצאות של 20 אלף שקל לכל אחד מהמשיבים (ובסך הכול 60 אלף שקל).
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרת: לא צוין
• ב"כ ועדת הערר: עו"ד יעקב חמו ופרקליטות מחוז דרום - אזרחי
• ב"כ הוועדה המקומית: עו"ד הדס ברוה
• ב"כ חברת שוהם: עו"ד דניאל אברבנאל ושירה אידלמן
• ב"כ בעלי הדירות: עו"ד אוריאל שמן
• עו"ד ג'ני ריינדוביץ עוסקת בתמ"א 38
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
