לומר שלא קל להתנהל בחברה, כשאתה כבד שמיעה עד חירש, זה אנדרסטייטמנט. עוד מימי קדם נידון מעמדו של החירש בהלכה עם השוטה והקטן, והביטוי חש"ו (חירש שוטה וקטן) מצוי בתלמוד ובהלכה בעניינים שונים. אלא שאם בימי קדם לא ידעו איך ליצור קשר עם החירש וללמדו, והניתוק התקשורתי והסביבתי הביא להגדרתו כבעל דעה קלושה או לא בן דעת כלל, הרי שהתפתחות הרפואה והטכנולוגיה הביאו לפתרונות, שמאפשרים את התקשורת עם כבדי השמיעה בדרכים שונות, ולא יעלה עוד על הדעת להכלילם בהגדרה של שוטים.
נתונים מראים, כי בישראל יותר מ־10 אחוזים באוכלוסייה סובלים מירידה בשמיעה עד כדי אובדנה. עוד עולה מהנתונים, כי כל אדם שלישי מעל גיל 65 הוא כבד שמיעה, כשירידה בשמיעה הקשורה לגיל נקראת "פרסביקיוזיס" (presbycusis ביוונית צירוף המילים זקן - presbys ושמיעה - akousis). סיבות נוספות לפגיעה בשמיעה, מלבד גיל כרונולוגי, יכולות להיות גנטיות, מחלה ועבודה בסביבה רועשת מאוד.
תהליך אובדן יכולת השמיעה המתרחש עם העלייה בגיל הכרונולוגי, הוא הדרגתי ומתקדם, ולא אחת מתלווה אליו ירידה באיכות החיים, קושי בניהול קשרים חברתיים, התבודדות ואף דיכאון. זאת ועוד, חוקרים הוכיחו חד משמעית קשר בין ירידה בשמיעה לירידה ברמה הקוגניטיבית של אדם מבוגר.
בהתחשב בעלייה בתוחלת החיים, הרי שהיא מובילה לעלייה במספר האנשים הסובלים מירידה בשמיעה, ומכיוון ששכיחות הירידה בשמיעה מכפילה את עצמה כל עשור, הרי ששני שליש לערך של בני 70+ סובלים מירידה משמעותית בשמיעה. לפי הערכה, כ־466 מיליון איש בעולם סובלים מכך, והתחזית היא שב־2030 יגדל המספר ל־630 מיליון וב־2050 ליותר מ־900 מיליון.
האם יש לתיאור מצב זה פתרון? בוודאי. אפילו פשוט. קוראים לפתרון הזה מכשירי שמיעה, שהולכים ומשתבחים ככל שעובר הזמן עם התפתחות הטכנולוגיה. אגב, חוקרים מצאו כי הרמה הקוגניטיבית בקרב אנשים עם שמיעה לקויה, שמרכיבים מכשירי שמיעה לאורך זמן, דומה יותר לאנשים ששמיעתם תקינה. אז למה יש לא מעט בקרבנו, שמתכחשים ומסתירים את הירידה בשמיעתם? מדוע, למרות הידע ואפשרות הטיפול בתופעה, פחות מ־20% מהמבוגרים שמודעים לבעיה, ניגשים לקבלת טיפול ומוכנים לשימוש במכשירי שמיעה?
פרופ' מיכל לונץ, רופאת אף אוזן וגרון, כבדת שמיעה, שהתמחתה ברפואה ובכירורגיה ושיקום האוזן והשמיעה בילדים ומבוגרים, משיבה: "אנחנו רוצים להיות מושלמים, להישאר יפים וצעירים. תפיסה רווחת היא, שאנשים לא מושלמים זו נכות. מכאן גם מגיע, לא אחת, אותו יחס מחפיר של החברה כלפי האדם הזקן. אדם חייב להיות מודע להשלכות החמורות שיש לחשיבה שלו, שעליו לוותר על מכשיר שמיעה כי זה פוגע בשלמות שלו".
לדוגמה?
"לקות שמיעה מובילה לחוסר קליטת מידע, שגורמת למוח לחוסר ידע, ומזה נגזרים פיגור סביבתי וחוסר התפתחות. גם כך בגיל זיקנה מצטמצם הקשר של האדם עם העולם ויש הידרדרות קוגנטיבית. ליקוי שמיעה רק מעצים את התהליך הזה. ללקות שמיעה יש גם השפעה שלילית על יכולת הזיכרון. אנשים עם לקות שמיעה זוכרים פחות טוב מאנשים עם ליקוי שמיעה משוקם. כשמשקמים את השמיעה, מאטים את הירידה הקוגניטיבית ואת הירידה בזיכרון. לצערי, אנשים לא מבינים, שככל שהם ישמעו פחות טוב ויבינו פחות טוב, תהיה להם פחות אינטראקציה עם החברה, והם ייכנסו למעגל קסמים שרק ילך ויתרחב. אם משקמים את הלקות, גם היחס של הסביבה אליהם ישתפר ולהפך".
התופעה קיימת בקרב 100% מהאוכלוסייה?
"לא. תמיד יש מקרים נדירים. במקרה זה צריך להתייחס אל הרוב, ולזכור שאצל כל אחת ואחד השמיעה יורדת עם השנים, זה תהליך טבעי. לקות שמיעה היא הנכות הכי שכיחה שיש, היא כמעט נורמה. כשאדם מרגיש בזה, עליו לחשוב תחילה על עצמו ולטפל בזה, ולא להתחשב ב'מה יגידו' או 'מה יחשבו' עליי. צריך לזכור שכשמתחילה הידרדרות, היא מהירה ביותר. אז אל תחשבו ותגידו שאליכם זה לא יגיע. בסוף זה מגיע לכולם".
מכל אלו עולה המסקנה הברורה: אסור להתבייש וצריך להודות בתהליך של ירידה בשמיעה. בושה במקרה זה תוביל להחרפת המצב. מכשירי שמיעה יכולים לשדרג באופן ניכר את איכות החיים של מי שסובלים מליקויי ובעיות שמיעה ולעזור להם לנהל אורח חיים תקין ושגרתי.
אם אתם מוצאים את עצמכם שואלים יותר ויותר במהלך שיחות "מה?" מתקשים לשמוע קולות, שפעם שמעתם ברור ובקלות, ואם יש בני משפחה בסביבתכם שמעירים לכם על שאינכם שומעים טוב – אל תכעסו עליהם ועל תתביישו. תודו במצב ותבינו שאתם "לא לבד", שאתם "בחברה טובה". תבינו ששיקום שמיעתי, שייעשה באופן מקצועי בליווי של קלינאי.ת תקשורת מוסמך.ת ישפר את איכות חייכם, את בריאותכם הנפשית ואת הקשר שלכם עם הסביבה.
