לאחרונה נחתמה סופית העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל: מכירת טילי חץ 3 מתוצרת התעשייה האווירית לממשלת גרמניה בסכום של למעלה מ־13 מיליארד שקל. עסקה גדולה נוספת חתמה החודש התעשייה האווירית גם עם ממשלת אזרבייג'אן: רכישת מערכת הטילים להגנה אווירית מסוג ברק MX, בסך 1.2 מיליארד דולר. עסקה נוספת של התעשייה האווירית שנחתמה החודש היא למכירת טילים משוטטים בהיקף של 154 מיליון דולר למדינה שזהותה נותרה חסויה.
עוד כתבות +ynet:
התעשייה האווירית לא לבד. התעשיות הביטחוניות הגדולות של ישראל, כולל רפאל ואלביט, עובדות בימים אלה כולן מסביב לשעון — שלוש משמרות ביום, שבעה ימים בשבוע — כדי לספק את צורכי צה"ל במלחמה, אבל גם את הדרישה הגוברת למוצריהן בחו"ל. דרישה שרשמה עלייה ניכרת עוד לפני המלחמה בעזה. מלחמת רוסיה־אוקראינה ושורה של קונפליקטים אחרים בעולם הגבירו בשנים האחרונות את הההצטיידות של צבאות זרים במערכות נשק והגנה מתוחכמות. ישראל נחשבת לאחת המובילות בתחום. המוצרים הביטחוניים כחול־לבן הם בסט־סלר. המוח היהודי בשילוב העובדה המצערת שישראל למודת מלחמות הביאו לפיתוח מקומי של מערכות נשק מהטובות והמתקדמות מסוגן. וכך, 75% מהמחזור של התעשייה האווירית, 50% מהמחזור של רפאל ו־75% מזה של אלביט מיועדים ליצוא.
בנוסף לעסקאות של התעשייה האווירית, השבוע דווח על הזמנה של הצבא האמריקני מאלביט להספקה של מערכות ראיית לילה בהיקף של חצי מיליארד דולר. לפני כחודש זכתה אלביט במכרז של צבא שוודיה לאספקת מערכת בקרה ושליטה בהיקף של 170 מיליון דולר. לפני כחודשיים ממשלת הולנד רכשה משגרים מסוג Puls של אלביט בסכום של 305 מיליון דולר. ואילו רפאל חתמה החודש על הסכם עם פינלנד להספקת מערכת היירוט קלע דוד בהיקף של 317 מיליון יורו.
בשנת 2022 היצוא הביטחוני הכולל מישראל רשם שיא של 12.5 מיליארד דולר. רבע מהחוזים שנחתמו היו בתחום המל"טים והרחפנים. היקף היצוא הביטחוני הוכפל תוך פחות מעשר שנים, ובשלוש השנים האחרונות עלה ב־50%. מוקדם עדיין לסכם את נתוני היצוא של 2023, אבל לפי העסקאות שנחתמו עד כה – אין ספר ששיאים חדשים יירשמו. "זאת הולכת להיות שנת שיא", אומרים כולם בתעשיות הביטחוניות הישראליות.
"אין לנו ברירה", אומר אריאל קארו, סמנכ"ל לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל, תת־אלוף במיל' שהיה קצין מודיעין ראשי עד 2013, "אנחנו צריכים תמיד להיות כמה צעדים לפני האויב, לשמור על יתרון טכנולוגי. מרוץ ההתחמשות העולמי התחיל עם המלחמה באוקראינה, כשאירופה קלטה שפוטין יכול לעשות לפינלנד ולמדינות נוספות מה שעשה לאוקראינה, והמלחמה בעזה הציפה שוב את הצורך בהגנה גם מפני איום המל"טים שאיראן מספקת לרוסיה ולשלוחותיה. מדינות רבות מצטיידות כעת במערכות הגנה לא רק נגד טילים, אלא נגד מל"טים ורחפנים חמושים". גם הודו מנהלת בימים אלה מו"מ עם שתי חברות ישראליות על רכישת ענק של מערכות כאלה.
עלויות המלחמה שמנהלת כעת ישראל מוערכות ביותר מ־200 מיליארד שקל, וכנראה יגררו את ישראל למיתון. הגירעון יגדל, הכנסות המדינה ירדו, והתעשיות הביטחוניות יהוו יותר מתמיד מנוע צמיחה עבור קופת המדינה המידלדלת. "היכולות הטכנולוגיות של ישראל ושלנו באו לידי ביטוי במלחמה בעזה ומוערכות על ידי הגורמים המקצועיים בעולם", אומר בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, מפתחת מערכת החץ. החברה, שמעסיקה 15 אלף עובדים, רשמה צבר שיא של הזמנות בתשעת החודשים הראשונים של 2023, שהיו הרווחיים ביותר בתולדותיה – 16.6 מיליארד דולר, מתוכם 72% ליצוא. לוי מוסיף על השפעת המלחמה על הביקוש למערכות של החברה: "היה למשל פרסום על טייס שמשוחח מהמטוס עם בנו החייל בטנק שבעזה ומתאם איתו לחימה – זה הישג מרשים שמעורבים בו אלגוריתמים מתקדמים מאוד. לראשונה במלחמה בוצע באמצעות החץ יירוט מבצעי של טילים שירו החות'ים מתימן – ההישג הוא לא רק ביירוט, אלא בכך שהוא מתבצע סמוך לארץ השיגור, מחוץ לאטמוספירה, הרחק מישראל. יש עניין גובר בעולם ברכישת החץ – העסקה עם גרמניה למשל. ברבעון הזה, עוד לפני המלחמה, נרשמו עליות בביקושים".
גם אלביט, שבשליטת משפחת פדרמן, רשמה צבר שיא של הזמנות ב־2023 – בסך 16.6 מיליארד דולר. החברה מתמחה באלקטרוניקה ביטחונית. היא מובילה בעולם בתחום הקסדות החכמות לטייסים, ומייצרת גם מערכות מל"טים, סימולטורים ועוד. בבעלותה נמצאת גם התעשייה הצבאית, שנרכשה על ידה. היא מעסיקה 20 אלף עובדים ברחבי העולם, מתוכם 13 אלף בארץ. בצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט, אומר שהשנים האחרונות סיפקו הרבה עבודה לתעשיות הביטחוניות: "ההוצאה על ביטחון בעולם גדלה מאוד בשנים האחרונות — המתח בין ארה"ב לסין שהגדיל את תקציב הביטחון האמריקני, מלחמת רוסיה־אוקראינה והעימותים באזורנו. זה טרנד בכל העולם של הגדלת תקציבי הביטחון. אני מעריך שבעקבות המלחמה בעזה הוא יואץ, ולמרות הכשל ב־7 באוקטובר, אני חושב שהטכנולוגיה הישראלית הוכיחה את העליונות שלה באופן מוצלח בלחימה בעזה".
אילו מוצרים של אלביט משמשים בלחימה בעזה?
"צה"ל פירסם שימוש לראשונה במרגמות מדויקות מונחות לייזר 'עוקץ פלדה' של אלביט. יש הרבה מאוד מל"טים שלנו שמשמשים בלחימה. יש גם מערכת 'צבא יבשה דיגיטלי' לניהול לחימה רשתית בשם 'ציד', ועוד מאות מוצרים. אנחנו מספקים גם חימושים, כמו ארטילריה. בגדול, רוב הפורטפוליו שלנו נמצא בשימוש צה"ל".
רפאל היא אולי כוכבת הימים האלה מבין התעשיות הביטחוניות, שכן היא המפתחת של כיפת ברזל המוכרת לכולם, וכן של קלע דוד ומעיל רוח. הסמנכ"ל אריאל קארו: "אלו מערכות בעלות אחוזי היירוט הגבוהים בעולם. מעיל רוח היא מערכת ההגנה היחידה בעולם שמגינה על כל סוגי הרק"מ (רכב קרבי משוריין) והצילה חיים של עשרות רבות של חיילים. עזה היא האזור עם הצפיפות הגבוהה ביותר אי פעם בלחימה וחמאס מפעיל את ההיקף הגבוה ביותר בעולם של אמצעים נגד טנקים ונגמ"שים לשטח נתון. אין לאף מדינה מערכת כזאת. המלחמה בעזה העמידה בחזית גם את כיפת ברזל, שעשתה בהצלחה את כמות היירוטים הגדולה ביותר, וקלע דוד, מערכת ליירוט טילים ומטוסים ללא טייס בטווח בינוני־ארוך, שנותנת לאיומים שעד כה לא הייתה להם תשובה מספקת. ויש מערכות שלא ניתן להרחיב את הדיבור עליהן, כמו הלייזר – שמאפשרת יירוט מגוון רחב של טילים במחיר כלכלי נמוך יותר מאשר מערכות אחרות. הפעילות לייצוא מממנת את היקפי המחקר והפיתוח של הדור הבא, בסך 5 מיליארד שקל לשנה".
יש מי שחושב שהצלחת כיפת ברזל במניעת אבדות בנפש הייתה בעוכרינו – תחושת הביטחון שהיא נתנה "הרדימה" אותנו ומנעה מאיתנו לטפל בהתעצמות חמאס.
"זאת אמירה בעייתית. קל להיות פופוליסטי ולומר 'הסתמכנו מדי על הטכנולוגיה'. בשיחות סלון כל ישראלי חושב שהוא רמטכ"ל לפחות, או נשיא ארה"ב. לפי ההיגיון הזה לא צריך לשכלל את איכות האפודים הקרמיים לחיילים כי זה 'מרדים' אותם לנוכח הסכנה וכו'. חובתנו לספק לחיילים את מיטב היכולות הטכנולוגיות שיסייעו לניצחון. כולם צעקו על כך שאין אפודים קרמיים, אבל הייתי רוצה לתת לצבא כלים טכנולוגיים שיאפשרו את השמדת האויב עוד בטרם יגיע לאפוד הקרמי. הטכנולוגיות שלנו מחזקות את הקטלניות של הכוח. העוצמה הישראלית בעיניי היא השילוב בין רוח הלחימה לבין האמצעים הטכנולוגיים".
ובכל זאת, את גדר ההפרדה המתוחכמת פרצו עם טנדרי טויוטה, רחפנים מעלי אקספרס וריסוס מקלעים שהשבית את החיישנים, המצלמות והמערכות המתוחכמות שעל הגדר.
קארו: "גם אם יש לנו יתרון טכנולוגי ענק מול חמאס, במקרה שחמאס נתקל בחוסר מוכנות כמו שהיה בעזה, הוא יצליח לגרום לנזק עצום. אבל כשצה"ל מפעיל את מלוא ארסנל יכולותיו הוא גובה מהם מחיר כבד מאוד, וזה ניתן לכימות: מספר ההרוגים שלהם ביחס לפגיעה בכוחותינו מוכיח את העוצמה שלנו, שחלקה נובע מהיתרון הטכנולוגי".
כקצין מודיעין ראשי לשעבר, איך הגענו לזוועות 7 באוקטובר?
"זה לא תפקידי כיום לנתח, מ־30 שנות השירות שלי אני יכול להבטיח שיבוצע תחקיר מעמיק ומקצועי מאוד. אני מכיר את האנשים, זה מיטב האנשים של מדינת ישראל, שמכירים בכך ששגו ואומרים 'כשלנו', ומהיכרותי אותם, הם יעשו את התחקיר הכי מקצועי שניתן. אני יודע שכל מי שמעורב נושא את המחיר הכואב של הכישלון. מהמגעים שלי איתם אני מתרשם מעוצמת האחריות שהם לקחו על עצמם ועד כמה הם ממוקדים במשימה לנצח".
איך אמור להיראות שדה הקרב העתידי?
"ישראל הייתה המדינה הראשונה שהבינה ששדה הקרב הנוכחי והעתידי יציפו מגוון אחר של איומים מהאוויר — רחפנים, כטב"מים, רקטות, טילים בליסטיים, טילי שיוט ומטוסים שונים. ההבנה הייתה שכל אלו יפעלו במקבצים גדולים במגוון איומים בו־זמנית. בנינו מערך הגנה רב־שכבתי, חלקו מתבסס על היכולות שלנו לתת מענה לנושא. אתן לך עוד זווית: רפאל היא בין החברות המתקדמות בתחום הבינה המלאכותית בשימוש הביטחוני. אנחנו לא מחליפים את האדם – אנחנו מאפשרים לו לעבד בזמן אמת כמות גדולה יותר של נתונים ולקבל החלטות ביעילות גבוהה יותר. זה כבר משולב ברוב מערכות רפאל, שמאפשרות לפעול בעומס נתונים הרבה יותר גבוה, ואנחנו משכללים את זה כל הזמן. לדוגמה, כיפת ברזל: תחשבי על כמות היירוטים שצריך לעשות בו־זמנית ברמת דיוק אדירה בספקטרום רחב של איומים, ועובדה שזה מוכיח את עצמו. גם בעתיד שדה הקרב לא יהיה רק לייזרים וטילים – אנחנו רואים גם באוקראינה וגם בעזה שיש שילוב של לחימה הכי בסיסית מבית לבית, אבל עם כלים מתקדמים מאוד".
מה המוצר הנמכר ביותר שלכם?
"טילי הספייק – הטיל הנפוץ ביותר מסוגו בעולם. הטיל המרכזי שמלווה את לוחמי החי"ר בעזה נקרא 'גיל'. הדור שנמצא היום הוא 'גיל 2', המתקדם יותר. זה הטיל המדויק ביותר בעולם, שנורה מהקרקע, מהים, ממסוקים, ממרחק עשרות ק"מ, עם רמת דיוק של חלון של בית. חיילי החי"ר בעזה גם משתמשים לראשונה בטיל המשוטט 'מעוז' – שנראה כמו רחפן, אבל בעצם זה לא רחפן. משגר אותו חייל עם אייפד. ויש את טיל 'מפצח האגוזים' שנועד למבנים. כולם ממשפחת הספייק. ארה"ב בחרה בספייק לחמש את מסוקי האפאצ'י שלה, ולאחרונה יוון חתמה על עסקה בסך 370 מיליון יורו לרכישת טילי ספייק. 42 מדינות בעולם רכשו אותו. הוא שילוב שאין כמוהו בין יכולות ייחודיות בטווחים וברמת דיוק, לבין פשטות הפעלה. למטוסי קרב יש לנו פוד תקיפה מיוחד שמיועד לייצר מטרות בזמן אמת. הפוד של רפאל תופס 50% מהשוק העולמי. אין אף מוצר עולמי בתחום שמחזיק נתח שוק כזה. לאחרונה חתמנו עם לוקהיד מרטין, החברה הביטחונית הגדולה בעולם, הסכם לפיתוח נשק מבוסס לייזר. היכולות האלה גורמות ליצוא הביטחוני שלנו לשבור שיא היסטורי כל שנה".
אירועי השבת השחורה, שחשפו את צה"ל לא מוכן, בלשון המעטה, לא פגעו במוניטין של התעשיות הביטחוניות?
"גורמי מקצוע יודעים לעשות את ההבדלה. אין ספק שהיה כשל משמעותי, אבל אין הרבה גורמים שיודעים לצאת מתוך כשל, להתעשת ולהגיע להישגים מבצעים משמעותיים כמו שצה"ל השיג בעזה, ושמהווים הפתעה גדולה עבור חמאס וגורמים מקצועיים מהעולם שעוקבים אחרי הלחימה. בכל מקום שאנחנו נלחמים, המערך ההגנתי שלהם קורס".
פורסם שהתמודדתם מול התעשייה האווירית במכרז לאספקת מערכות הגנה אווירית לסלובקיה, והתעשייה האווירית זכתה. בעבר התעשיות הצבאיות הישראליות נלחמו בינן לבין עצמן על מכרזים בחו"ל עד כדי כך שנדרשה התערבות של שר הביטחון בנושא.
"לא אצל רפאל. נכון שהיו בעבר מלחמות חורמה, אבל אני תמיד שמח שנבחרת מערכת ישראלית, גם אם היא לא שלנו. בפינלנד, שיש לה תעשייה ביטחונית מתקדמת מאוד, הייתה לנו תחרות עזה גם מצד חברות ישראליות, והם בחרו בנו – בקלע דוד, אחרי תהליך שארך ארבע שנים".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.12.23
