מגמת סגירת סניפי הבנקים והמעבר לבנקאות דיגיטלית נמשכת, אולם 31% מהישראלים עדיין לא מצליחים לבצע פעולות בנקאיות באמצעות האינטרנט וללא נציג. כך עולה מנתוני הסקר החברתי בנושא מסחר ובנקאות ברשת לשנת 2020 שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מהנתונים עוד עולה כי רק 63% מאזרחי ישראל מעידים כי הם אכן מצליחים להשתמש בשירותי הבנקאות הדיגיטלית וכי 6% נוספים לא ידעו להשיב. פער נוסף שעולה בהקשר זה הוא בין יהודים לערבים, כאשר במגזר הערבי רק 47% מעידים כי הם מצליחים להשתמש בשירותים הללו לעומת 67% מהיהודים.
בחלוקה לפי גיל ניכרים ההבדלים בין צעירים למבוגרים בתחום: 21% מבני 44-20 אינם מצליחים להשתמש בשירותים, לעומת 47% מבני 74-65 ו-65% מבני 75 ומעלה. לפי הלמ"ס, נתונים אלו מציבים אתגר משמעותי בפני הבנקים, אשר מבקשים לצמצם את השירותים הפיזיים בסניפים.
מחצית מבני 44-20 מעבירים כספים ברשת
פער הגילים משתקף גם בשיעור המשתמשים באפליקציות להעברת כספים ברשת: 50% מבני 44-20 ו-13% מבני 65 ומעלה משתמשים ברשת על מנת להעביר כסף. אולם, הפער בין יהודים לערבים ובין חילונים לחרדים גדול מאוד: 46% מהיהודים משתמשים באפשרות המקוונת להעברת כספים לעומת 4% מהערבים בלבד ו-58% מהחילונים מעבירים כספים ברשת לעומת רק 10% מהחרדים.
יחד עם זאת, נראה כי מי שאכן מצליח להשתמש בשירותים הדיגיטליים, לרוב גם מרוצה מהם: 85% מהישראלים מבני 44-20 ו-78% מבני 65 ומעלה שמשתמשים בשירותים מעידים כי הם מרוצים מהם. מבין תשע הערים הגדולות (נתניה, ראשון לציון, אשדוד, באר שבע, ירושלים, פתח תקווה, בני ברק, תל אביב-יפו וחיפה), שיעור המרוצים משירותי הבנקאות הדיגיטליים נע בין 90% מתושבי חיפה ל-75% מתושבי נתניה.
האם הבנקאות הדיגיטלית היא חלופה אמיתית? 51% מאלו שמשתמשים בשירותי הבנקאות הדיגיטליים באינטרנט סבורים כי השירותים הדיגיטליים לא יכולים להחליף את השירותים בסניף, לעומת 47% שסבורים כי הדבר אפשרי.
לפי הסקר, 96% מאלו שהשתמשו בשירותי בנקאות ברשת האינטרנט עשו זאת לצורך מעקב אחר מצב החשבון, 76% ביצעו העברות ותשלומים (79% יהודים ו-53% ערבים), 38% הפקידו צ'קים ו-34% הפקידו או משכו מפיקדון (35% יהודים ו-24% ערבים). 5% פתחו חשבון באינטרנט.
כמה ישראלים קונים באינטרנט ואילו מוצרים?
נתונים נוספים שעולים מסקר הלמ"ס עוסקים במסחר ברשת האינטרנט. לפי הלמ"ס, 90% מהישראלים "משתמשים באינטרנט ביתר שאת בשל הריחוק החברתי שנכפה על החברה בעקבות מגפת הקורונה". 45% השתמשו באינטרנט לצורך קניית מוצרים ושירותים ו-7.5% מכרו ברשת. נשים וגברים קונים ברשת בשיעור דומה (45% ו-46%); אולם שיעור היהודים הקונים גבוה בהרבה משיעור הערבים (51% ו-17%, בהתאמה).
מהסקר עוד עולה כי 30% מהישראלים שקנו באינטרנט ביצעו הזמנה אחת או שתיים, 17% ביצעו יותר מ-10 הזמנות. 58% מהישראלים שקונים ברשת האינטרנט קונים ביגוד, הנעלה ואביזרי אופנה; 53% קונים מזון; 40% קונים מוצרים ושירותים בתחום תרבות, בידור וטלוויזיה (כולל נטפליקס, כרטיסים לאירועים ולספורט) ו-27% קונים ברשת ציוד מחשב ואלקטרוניקה.
בחלוקה לפי מין, עולה כי 38% מהגברים ו-17% מהנשים קונים ציוד מחשב ואלקטרוניקה; 31% מהגברים ו-18% מהנשים קונים מכשירי חשמל לבית; כרבע (25%) מהגברים קונים באינטרנט מוצרי ביטוח, לעומת 15% מהנשים; 69% מהנשים קונות באינטרנט ביגוד, הנעלה ואביזרי אופנה, לעומת 47% מהגברים ו-36% מהן קונות קוסמטיקה ופארם, לעומת 18% מהגברים.
67% מהערבים ו-58% מהיהודים שקונים באינטרנט, קונים ביגוד, הנעלה ומוצרי אופנה. 56% מהיהודים ו-19% מהערבים קונים מזון ברשת. מבין תשע הערים הגדולות, 71% מתושבי פתח תקווה, 70% מתושבי תל אביב-יפו ו-39% מתושבי ירושלים (42% מהיהודים) רוכשים מוצרי מזון ברשת. העיר המובילה בשיעור רכישות הביגוד, הנעלה ואביזרי אופנה דרך האינרנט, היא נתניה עם 67%.
קונים באינטרנט בגלל הנוחות, פחות בגלל המחירים
40% מהישראלים שקונים באינטרנט עושים זאת מכיוון שנוח לקנות מהבית, כשליש (31%) בשל המחירים הזולים, 12% בשל חיסכון בזמן ו-9% בגלל היכולת להשוות מחירים של מוצרים ושירותים. היתר קונים באינטרנט בגלל המבחר - אפשר למצוא מוצרים שאין בארץ.
הנוחות שבקנייה מהבית היא הסיבה הנפוצה ביותר לקנייה באינטרנט במחוזות תל אביב (43%), המרכז (41%) וחיפה (42%). במחוז הדרום הסיבה הנפוצה ביותר לקנייה באינטרנט היא המחירים הזולים (48%).
78% מהישראלים שקונים ברשת נוהגים להשוות מחירים של מוצרים וכמחצית מהם קוראים את המידע, התקנון וההסברים באתר. 9% מהקונים ברשת האינטרנט נמנעו מלהחזיר מוצר לא רצוי שקנו ברשת בשל מגבלת שפה או אי-הבנה של התהליך ו-94% מהישראלים שקונים באינטרנט, בדרך כלל מרוצים מהמוצרים שקנו.
36% מהקונים באינטרנט הזמינו בסכום כולל של עד 500 שקל, 18% הזמינו בסכום של 1,000-501 שקל ו-30% הזמינו בסכום הגבוה מ-1,000 שקל. 16% לא ידעו לציין את סכום הקנייה.
פורסם לראשונה: 12:58, 27.07.21
