סתימה בצנרת של הווילה היוקרתית ביותר - מחייבת להזמין אינסטלטור, רעשים, או ריח שרוף בארון החשמל - להזעיק את החשמלאי וכך את השיפוצניק, הגנן, הטבח, התופרת וכן הלאה. אייקון הפופ מרילין מונרו הטביעה את המשפט: "היהלומים הם החברים הכי טובים של האישה". וגם אם זה נכון, היא לא הייתה יכולה להשתמש בהם אילמלא מישהו דאג ללטש ולשבץ אותם בשרשרת, בעגיל, בטבעת או בשעון היד. בעולם מקביל די מפחיד לחשוב, מה היה קורה לו יום אחד כל בעלי המקצועות הללו היו מחליטים לשבות. אז מבלי לזלזל ביהלומים, לא ברור מדוע המדינה מתייחסת אליהם כמו לזַרְקוֹנִים? ועם עובדות לא מתווכחים. מעיון בתקציב המדינה (לפי פרסומי המועצה להשכלה גבוהה - המל"ג וזרוע העבודה) עולה, כי בשנת 2022 למשל, המדינה השקיעה סכום משמעותי של כ־6.4 מיליארד שקל לסבסוד סטודנטים שלמדו לתארים אקדמיים. אבל רק כעשירית מכך - כלומר כ־730 מיליון שקל בלבד, לסבסוד במכללות הטכנולוגיות ובהכשרות המקצועיות.
הקיפוח הזה זועק לשמיים. אז מה עושים כדי לתקן את העוול ולשנות את המצב?
הכירו את המקפצה: "המטה להשקעה במקצועות המחר". מדובר בשותפות של המגזר העסקי והמגזר החברתי, שהוקמה לפני כחמש שנים, במטרה להניע שינוי עומק בגישה הממשלתית ללימודים מקצועיים שאינם אקדמיים, ולהביא להשקעה משמעותית של המדינה בקורסים איכותיים.
במיזם החשוב הזה משלבים כוחות כ־50 ארגונים חברתיים, מעסיקים וארגוני מעסיקים, מוסדות לימוד, מומחים ומובילי דעת קהל, שמקווים יחד להביא לשינוי ולקידום הרפורמה הנדרשת בתחום. בראש המטה ניצבת ועדת היגוי, שמוביל אותה ארגון "ה־121 - מנוע לשינוי חברתי". המספר מתייחס מצד אחד לח"כ ה־121 שכולנו יכולים להיות, ומצד שני הוא מבטא את הרצון להביא לקידום התשתיות החברתיות למאה ה־21.
מדובר בארגון על־מפלגתי וללא כוונת רווח, המתמחה בפיתוח הצעות שמקדמות צמצום פערים ומקדם שיפורים הנדרשים בתעסוקה, חינוך, בריאות ורווחה בישראל.
ועדת ההיגוי בהנהגתם, מורכבת ממספר קרנות פילנתרופיות, מהגדולות והמשפיעות בישראל שהתגייסו לטובת העניין, בהן:
- "ביחד" - קרן משפחת סטלה ויואל קרסו: הפועלת לטובת מוביליות של צעירים ולחיזוק צמיחה של מגוון אוכלוסיות בגליל ובשאר חלקי הארץ, באמצעות השקעה במפגש שבין חינוך, טכנולוגיה ותעסוקה, במטרה להעלות את הפריון ולחזק את החוסן החברתי־כלכלי בישראל
- קרן רש"י - הפועלת מאז הקמתה בשנת 1984 לחיזוק החברה הישראלית, באמצעות קידום מוביליות חברתית ושוויון הזדמנויות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בדגש על תחומי החינוך והרווחה.
- קרן משפחת שטיינהרט בישראל - עמותה לקידום, טיפוח ועידוד משימות חברתיות וחינוכיות בחברה הישראלית בתחומי הרווחה, החינוך, הסעד ואיכות החיים החברתית והתרבותית.
- קרן עזריאלי - ששמה לה למטרה לחזק את החברה הישראלית על ידי קידום החינוך, מחקר רפואי ומדעי החברה, הרווחה, האומנות והתרבות. מלבד הענקת תרומות, הקרן מפעילה את תוכנית ספורט למען קידום חברתי, תוכנית עמיתי עזריאלי ואת פרס דוד עזריאלי לפרויקט סטודנטים לאדריכלות.
לתת חכות ולא דגים
החזון המשותף לכל החברים במטה, הוא שהמדינה תסבסד את הלימודים המקצועיים, בדיוק כפי שהיא מסבסדת את הלימודים באקדמיה, ותאפשר לכל המעוניינים בכך ללמוד, כדי להבטיח לעצמם אופק תעסוקתי.
כיצד ומדוע זה לא קרה עד עכשיו? מתברר שלא תמיד המצב בארץ היה כזה. במשך עשורים רבים היוו ההכשרות המקצועיות מענה לפיתוח הכלכלי והטכנולוגי של המשק, וגם נתנו מענה למי שרצו לרכוש השכלה מקצועית. אבל משהו קרה בדרך, ועם השנים התפקיד של ההכשרות הממשלתיות ירד עד שהוא נעלם כמעט לחלוטין. גם התקציבים שהוקצו להן קוצצו באופן דרסטי וביצוען הופרט. בפועל ההכשרות הפכו להיות כלי סיוע למובטלים בלבד, ותפקידן בשוק העבודה הישראלי הפך משני וזניח.
כדי להבין עד כמה לימודים מקצועיים יכולים להשפיע באופן דרסטי על האופק התעסקותי של העובדים, כדאי לעיין בסקרים שביצע משרד העבודה בשנים 2015-2014 בקרב בוגרי ההכשרות המקצועיות. מתברר ששכרם של מי שהשתלבו במקצוע שאותו למדו, עלה בממוצע ב־12% בתוך שנתיים.
לכן מערך התעסוקה הלאומי, שיוזם "המטה להשקעה במקצועות המחר", רוצה לתת לאנשים חכות ולא דגים. הוא יציע לישראלים ולישראליות קורסים איכותיים במגוון רחב של תחומים וענפים, בשותפות עם המעסיקים עצמם, כולל התמחות מעשית אצלם. היעד שהתוכנית מציבה: הכשרה במימון ממשלתי של 50,000 ישראלים וישראליות מדי שנה.
שלושה מומחים ליוו ומלווים את עבודת המטה מאז הקמתה:
בועז צפריר - לשעבר מנכ״ל קבוצת ממן, בעבר שימש כמנכ״ל רכבת ישראל וכמנכ"ל חברות תעשייתיות בארץ ובחו״ל. במקביל, במהלך השנים צפריר יוזם ומעורב בהכשרות מקצועיות והשמה עם שורה של גופים עסקיים וממשלתיים. בין היתר, הוא שותף לג׳וינט תבת בפיתוח מסלולים חדשניים לפיתוח מיומנויות עובדים.
דיתה ברוניצקי - מראשונות נשות העסקים והיזמות בישראל, זוכת פרס ישראל לתעשייה יחד עם בעלה יהודה ברוניצקי. השניים הקימו את קבוצת אורמת, המובילה בעולם באנרגיה גיאו־תרמית. בני הזוג אף הקימו בית ספר צמוד למפעל ללימודים טכנולוגיים - אורט אורמת. דיתה פעילה כיום בתחום החינוך וההשכלה הטכנולוגית, במטרה לקדם את התעשייה הישראלית; חברה בוועדות והנהלות ציבוריות שונות בתחום, ואף הייתה חברה בוועדה הממשלתית לבחינת שוק העבודה העתידי בשנת 2030.
דליה נרקיס - מומחית בשוק העבודה, לשעבר יו"ר קבוצת מנפאואר ישראל ומנהלת אזור מדינות אגן הים התיכון במנפאואר העולמית, מומחית בשוק העבודה. בשנת 1990 הצטרפה לחברת מנפאואר, תחילה כמנהלת מכירות ארצית ובהמשך כמנכ"לית החברה. נרקיס חברה כיום בדירקטוריונים של חברת שטראוס, ישראכרט והחברה למתנ״סים. היא מרצה בפורומים מגוונים על עולם העבודה המשתנה ושוק העבודה העתידי, והייתה חברה בוועדה הממשלתית לבחינת שוק העבודה העתידי בשנת 2030.
כל המומחים מאמינים, כי המדינה רק תרוויח מהמהלך. זאת מאחר ששיפור מיומנות העובדים יעלה את הפריון במשק ב־2.8% ויעלה את התוצר ב־29 מיליארד שקל בשנה.
השקעה של מיליארד שקל בשנה
לקראת הדיון בנושא ההכשרות המקצועיות, שהתקיים בוועדת העבודה והרווחה, חברי המקפצה הגישו לפני כחצי שנה נייר עמדה שחיברו בנושא ליו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר, לחברי הוועדה וכן לשרי העבודה והכלכלה.
תחת הכותרת: "הצעת המקפצה להשקעה ממשלתית בשדרוג מיומנויות לעולם העבודה החדש" - הסבירו, כי הם פונים בשם 50 ארגונים עסקיים וחברתיים השותפים למטה להשקעה במקצועות המחר, והציעו תוכנית פעולה קונקרטית שתאפשר לעשות זאת בהיקף רחב ולקדם את הכלכלה לרווחת כולם. הם הדגישו כי נקודת המוצא שלהם היא העיקרון שפיתוח מיומנות לתעסוקה צריך להיעשות בשותפות אמיתית ודו־צדדית עם השטח, כאשר היוזמה וההובלה צריכות להגיע מהמעסיקים וממוסדות ההכשרה.
ההצעה שלהם לתקציב המדינה לשנים 2024-2023 מדברת על השקעה שנתית של מיליארד שקל בשנה בהכשרות מקצועיות. ההצעה כוללת מנגנונים למדידה ובקרה, שיבטיחו כי התשואה להשקעה בטווח הבינוני והארוך תהיה גבוהה במידה משמעותית מההשקעה בהן למשתתפים בהכשרות ולמשק כולו.
אבל תוכניות לחוד ופוליטיקה לחוד. הממשלה טרם החליטה איזה שר יהיה אחראי לתחום: שר הכלכלה או שר העבודה, ובפועל כבר מעל חצי שנה שאין הכשרות מקצועיות במימון המדינה, כך שעשרות אלפי מבקשי ההכשרות נשארים בלי מענה.
חברי המטה לא מרימים ידיים, וקוראים לראש הממשלה להתערב ולהביא לפתרון המשבר.
אז איפה לומדים?
חשוב להדגיש: המקפצה היא לא גוף שמפעיל הכשרות או מסייע בהפעלתן, אלא שותפות שכל מהותה ומטרתה היא עבודה עם הממשלה לשיקום ערך המקצועות הממשלתי, ובימים אלה, כאמור, היא מקדמת יחד עם הממשלה הצעה לתוכנית לאומית להסבות ולהכשרות מקצועיות.
עד שזה יקרה, ועד שהנושא יופשר שוב, כדאי לדעת, כי ההכשרות המקצועיות המוצעות כיום למי שמעוניינים לרכוש מקצוע או לעשות הסבה מקצועית, מגיל 18 ומעלה, הן בתחומים: בניין וסביבה, הארחה, חשמל ואלקטרוניקה, מחשבים, חינוך וטיפול, מתכת/מכונות, עץ ורהיטים, רכב ועוד.
את ההכשרות המוצעות ניתן למצוא באתרים הבאים (אבל כדאי שתתעדכנו בזמן אמת):
אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים:
אתר שירות התעסוקה הישראלי:
אתר רשות החדשנות:
אתר STARTER:
המציע הכשרה מקצועית בחניכות. מדובר בתוכנית המשלבת הכשרה עיונית ומעשית – לצד עבודה בשכר אצל מעסיק, במגוון רחב של מקצועות ובפריסה ארצית:
נדגיש, כי כל הקורסים המוצעים בארבעת האתרים שציינו (ראו פירוט במסגרת) מפוקחים על ידי האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, וחלקם אף ממומנים על ידי המדינה. כיוון שיש ענפים ומקצועות חדשים, המקפצה פועלת להרחיב את מגוון הקורסים המוצעים.
עוד פרטים על המקפצה ועדכונים בלינק: www.120plus1.org.il
במיזם החשוב "המקפצה" - משלבים כוחות כ־05 ארגונים חברתיים, מעסיקים וארגוני מעסיקים, מוסדות לימוד, מומחים ומובילי דעת קהל, שמקווים יחד להביא לשינוי ולקידום הרפורמה הנדרשת בתחום
כל הקורסים המוצעים בארבעת האתרים שציינו, מפוקחים על ידי האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, וחלקם אף ממומנים על ידי המדינה:
- גרפיקה ממוחשבת
- התקנה ושירות למתקני קירור ומיזוג אוויר
- חשמל מעשי תלת־פאזי
- מחנכת שנות ינקות במעונות יום (לבעלות רקע מעשי)
- מחנכת/מטפלת למעונות יום
- מכינה ייעודית לדוברי השפה הערבית
- מסגרות מבנים שלב א' + ריתוך
- ניהול מעון יום לפעוטות
- רפרנט מקצועי לסוכן הביטוח
- תמיכה תפעולית Help Desk
- הפעלת מחרטה וכרסומת CNC שלב א’
- כתיבת תוכן וניהול מדיה חברתית
- מחנכת שנות ינקות
- מכינת יסוד להנחלת השפה העברית
- מנהל עבודה בבניין
- מנהל קמפיינים ממומנים PPC
- מנהל/ת משרד כללי/ת + בכיר/ה
- ניהול קמפיין בזירה האינטרנטית
- פיתוח FULL STACK בטכנולוגיית PHP
- שיווק דיגיטלי
- שילדאי
- שרברבות תברואתית (סוג 1+2)
- תחזוקה ותיקון מכשירי סלולאר וסמארטפונים
- תחזוקת מבנים וחשמלאי מעשי
- תחזוקת מחשבים אישיים ורשתות תקשורת MCSA
- אוטוטק/אוטוטרוניקה
- בדיקת תוכנה QA – הסמכת ISTQB
- מיומנויות הדרכה לגיל הרך
- מנהל עבודה – עפר ותשתית לכבישים
- ניהול מלאי ורכש
- ריתוך מבנים צנרת ומכלי לחץ
- אופטיקאות
- חשמלאי שירות – מכשירים ביתיים – חשמל מעשי
- סייעות לרפואת שיניים
- קוסמטיקה – סוג 1
- תדמיתנות ממוחשבת
- תיכנות ופיתוח אפליקציות WEB/WINDOWS
- תפירת מוצרי אופנה
