הבחירות היום אמורות היו לעסוק בעיקר בנושא הטורד את מנוחתם של רוב המצביעים - מצבם הכלכלי בימים של התייקרויות בכל תחום כמעט, זינוק במחירי הדיור ועלייה מתמשכת בשל כך בשיעורי הריבית.
אולם, כנהוג במחוזותינו מימים ימימה, המפלגות עקפו ולא באלגנטיות את הנושאים הכלכליים הבוערים (חוץ מהצעירים הבוערים של הדר מוכתר) ועסקו בכן ביבי/לא ביבי, בעד ונגד שיתוף פעולה עם הערבים (על מה לא נאמר), הרשעים באיראן ולא בלי צדק פיגועי הטרור התכופים. לסיכום המצעים הכלכליים שכן פורסמו - לחצו כאן
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ומה נותר בשוליים? ההתייקרויות - יוק, מחירי הדירות - יוק, התייקרות ההלוואות בשל עליית הריבית (אמנם בסמכות בנק ישראל, אך נובעת מחוסר הטיפול בהתייקרויות) - יוק.
מעניין: הרי כן ביבי/לא ביבי לא יוסיף שקל אחד לחשבון הבנק של הבוחרים ולא יפחית את מחירי הדירות.
וכך לא למדנו ממערכת בחירות מהארוכות שידענו - מאז 30 ביוני - מה בדיוק מתכוונים במפלגות השונות לעשות בנושא ההתייקרויות, עבור הורדת מחירי הדיור ובנוגע לתמיכה באוכלוסיות החלשות ובקשישים, שלא זכו בתוספת לקצבתם כבר חמש שנים.
גד ליאור עם המספרים מאחורי הבחירות
(צילום: שמוליק דודפור)
נכון, נתניהו הבטיח לא להעלות את מחירי החשמל, המים והארנונה ויאיר לפיד ובני גנץ הבטיחו להיאבק בהתייקרויות. איך בדיוק, מה הצעדים הדרושים, איך בולמים את התייקרות הדירות (מעבר להעלאות הריבית שמבצע בלית ברירה נגיד בנק ישראל) ומאילו תקציבים תיעשה המלחמה בהתייקרויות - לא נאמר לבוחרים. שינחשו.
חבל שבמערכת בחירות כל כך יצרית וחשובה לעתיד המדינה, מה שהמפלגות בחרו להבליט הוא כן או לא בן-גביר, האם עבאס ראוי להשתתף בממשלה ולמי תהיה מפלגה גדולה יותר - לסמוטריץ או לגנץ, למיכאלי או לגלאון. מי יהיה יותר גדול - ממש לא מעניין את משפחת כהן מרובת הילדים בקרית שמונה, משפחת לוי שגרה בשכירות ביבנה ומשפחת ישראלי שלא גומרת את החודש ושקועה בהלוואות יקרות שהולכות ותופחות. למה שהן יעניינו את נתניהן, לפיד, גנץ, ליברמן, מיכאלי, גלאון גולדקנופף ודרעי? אלה הפריחו כמה סיסמאות חסרות כיסוי לאוויר (נקפיא את המשכנתאות, נוריד את שכר הדירה) והמשיכו הלאה להשמיץ אלה את אלה. באמת חבל.
