החוק בישראל מאפשר ליישובים שהוכרזו כיישובים קהילתיים עד 400 נפש לחייב כל מי שרוצה לקנות בית ביישוב לעבור ועדת קבלה ומבחנים פסיכולוגיים לשם שמירה על "חיי קהילה מגובשים". בחסות ועדת הקבלה, למעשה, ניתנת בידי נציגי היישובים הרשות לנבור בחיים הפרטיים ולבדוק את האישיות של כל אזרח שרוצה בסה"כ לקנות בית ביישוב. במצב הזה הקונים הפוטנציאליים עלולים להיהפך לקורבנות של דעות קדומות ודעות אחרות של חברי המושב, החברים בוועדות הקבלה, וענייניהם האישיים של הקונים עלולים להיות חשופים בפני כל. הקונים לא יכולים להתנגד לוועדת הקבלה והם נאלצים לקבל את כל תנאי הקבלה, אחרת לא יוכלו לממש את תוכניתם לגור באותו יישוב.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
התביעה שהגיש א' לבית המשפט נגד המועצה האזורית מעלה יוסף, חברי ועדת הקבלה מטעם מושב מנות ומכון בדיקה אדם-מילא, היא דוגמא לבעייתיות, שלכאורה, יכולה להיווצר מהפעלת ועדות הקבלה, לפחות לפי טענתו של א'. בבסיס התביעה עומדת הטענה של א', איש עסקים שבעברו היה חייל באחת הסיירות המובחרות של הצבא, כי כוונתו לגור במושב מנות עם אשתו וילדיו סוכלה על ידי חברי ועדת הקבלה של מנות בטענות שווא שכאילו הוא "מסומם" וכל המניע שלו לבוא לגור במנות הוא "מניע כלכלי" ואין בו רצון להשתלב בחיי הקהילה של היישוב.
לטענת א', השמועה כי הוא נפסל על רקע שימוש בסמים נפוצה במהרה בכל היישוב, ומוכר הבית ידע על כך מיד לאחר שא' יצא מהוועדה, כזאת לאחר שא' חשף בפני חברי הוועדה שהוא מטופל בקנאביס רפואי בגלל שהוא סובל מפוסט טראומה בעקבות אירוע טרגי שפקד אותו באזרחות. לאחר בדיקה שעשה ביחד עם פרקליטו, עו"ד אהב כהן, התברר לא' שוועדת הקבלה של מנות היתה בכלל בלתי חוקית, לטענתו, מאחר שמנות אינו מוגדר כ"יישוב קהילתי" ולכן לא ניתן להקים בו ועדת קבלה.
כעת הוא דורש פיצוי כספי של מאות אלפי שקלים על הנזק והעוול שנגרם לו, לכאורה, על ידי ועדת הקבלה. "אני מאוד אוהב את הצפון, אני מאוד אוהב את האווירה, והם אומרים שאני לא מתאים לחיות בחיי חברה. מי נותן להם את הסמכות לקבוע לאדם איפה הוא יגור", אמר.
לפי כתב התביעה, שהוגש לבית משפט שלום בעכו, לפני שנתיים ביקשו א' ובני משפחתו לרכוש בית במנות. הם הגיעו לסיכום עסקה עם בעל הבית בהרחבה של מנות. המוכר הבהיר לא' כי כתנאי לעסקה הוא ואשתו יצטרכו לעבור מבחני קבלה. במסגרת זו, א' ואשתו הופנו על ידי ועדת הקבלה של מנות והמועצה האזורית מעלה יוסף למבחני אישיות במכון אדם-מילא בתל-אביב. כתנאי, א' חתם על הסכמה מראש שתוצאת המבחן וממצאיו חסויים בפניו ואמורים היו להיחשף רק בפני ועדת הקבלה. א' טוען כי מסיבה שאינה ידועה לו הוא ואשתו נשלחו לבדיקה מורחבת בעוד יתר המשפחות המתגוררות ביישוב לא נדרשו בעבר לעשות זאת.
כשבועיים לאחר הבדיקה במכון, א' ואשתו זומנו לפגישה, פנים אל פנים, עם ועדת הקבלה, ששניים מחבריה הם תושבי מנות וחבר נוסף הוא נציג המועצה האזורית (שנמחק מהתביעה). לטענת א', מיד לאחר סיום הפגישה בוועדה, עוד בטרם הספיק לחזור לביתו, כבר קיבל טלפון ממוכר הבית שהודיע לו כי בכוונת הוועדה להתנגד לקבלתם למנות. בעל הבית אמר לא': "נכשלתם בכל פרמטר אפשרי", וטען כי חברי הוועדה אמרו לו ש"מדובר בזוג משתמשים בסמים", כך על פי התביעה.
עו"ד אהב כהןלטענת א', לא רק שחברי הוועדה גילו מידע רפואי חסוי למוכר הבית אלא גם עשו מעשה של הוצאת לשון הרע והמידע הזה נפוץ בין כל חברי היישוב מנות. בהודעה הרשמית הראשונה של הוועדה נכתב: "סיבת החלטת הוועדה נשענת על האבחון של מכון אדם-מילא הממליץ לא לקבל את המועמדים ליישוב". בהמשך נטען כי נדרשה בדיקה מורחבת עקב החשש שא' ואשתו רצו להצטרף למנות "מסיבות כלכליות גרידא ולא מתוך רצון להשתלב ביישוב".
כמו כן, בתביעה נאמר כי בעקבות בדיקה שערכו א' ופרקליטו מול רשות מקרקעי ישראל, התברר כי למנות אין סמכות חוקית להעביר את הרוכשים בדיקות, וכי בבדיקה מול רשם האגודות השיתופיות עולה כי מנות אינו אגודה המסווגת כקהילתית ולכן כל ההליך שא' עבר היה מיותר וללא סמכות. באופן נדיר, במסגרת ההליך המשפטי נחשף בסופו של דבר דו"ח מכון הבדיקה לגבי א' ואשתו, שלמעשה נאסר עליהם לראות אותו, למרות שהוא דן בהם. הדו"ח חושף עד כמה מכון הבדיקה נכנס לפרטיות של האנשים שרוצים בסך הכל לקנות בית ביישוב קהילתי, לנבכי האישיות שלהם ולמערכת היחסים בין בני הזוג.
בכתב ההגנה של חברי הוועדה של מנות והמועצה האזורית מעלה יוסף נאמר כי א' ואשתו הסכימו מראש לעבור מבחני קבלה ולא עלה בדעתם להתנגד להליך ועדת הקבלה או לטעון נגדה. לטענת הנתבעים, ועדת הקבלה פעלה כדין ויש לדחות את התביעה.
תגובת משרד עו"ד דן נחליאלי, המייצג את המועצה האזורית מעלה יוסף: "הנושא תלוי ועומד בפני בית משפט השלום בעכו ונמצא בשלב מוקדם. המועצה סבורה כי אין כל ממש בטענות התובעים ורובן ככולן נטענות ללא בסיס עובדתי או משפטי. בא כוח המועצה הגיש כתב הגנה מטעם המועצה וטענות הצדדים תבררנה בפני בית המשפט".
תגובת עו"ד איילת ויניק, מטעם מכון אדם מילא: "המכון פועל לפי סטנדרטים מקצועיים, בהתאם לכללי האתיקה, הכל כדי למנוע אפליה, משוא פנים ופגיעה באוכלוסיות שונות, במטרה לשמור על זכות המועמדים להליך שיוויוני הוגן. חוות הדעת לגבי התובעים נכתבה על ידי פסיכולוגית בכירה והועברה לידי המזמין בלבד, בכפוף לאישור התובעים. חוות הדעת היא כלי מסייע בלבד ומלוא שיקול הדעת נתון בידי המזמין. כל טענות התובעים מוכחשות".
בכתב ההגנה של מכון אדם-מילא נטען כי התביעה נגד המכון היא תביעת סרק שיש לדחות אותה על הסף כי המכון פעל בתום לב כאשר סיפק שירותי אבחון למועמדים לקבלה ליישובים במעלה יוסף, בהתאם לחוזה עם המועצה האזורית, והפניית א' ואשתו למכון נעשו כדין. המכון לא פעל בזדון, הטעייה או תרמית, אלא בתום לב במסגרת הסכם שנחתם כדין, וכל פעולה של המכון נעשתה תחת הסכמה מראש של התובעים. עוד נטען כי למכון לא היתה כל נגיעה להליך קבלת התובעים למנות.
