איך מתמודדים עם משבר הקורונה, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת הבר קנימח, ניו יורק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: ליאור (37), שניר (39) ורועי (3).
הדירה? שני חדרים במנהטן, באפר ווסט סייד, בשכירות. 4,500 דולר. ליאור: "אנחנו גרים באותו בניין עוד מעט ארבע שנים. הדירות במנהטן קטנות אבל הדירה יחסית משופצת והבניין מתוחזק לא רע ובאזור משפחתי".
ניו יורק? ליאור: "לפני שעברנו לפה גרנו יחד ברמת גן והחלטנו שאנחנו רוצים ילד. הבנו שהכי הגיוני לעשות את זה בארה"ב. בזמנו זו הייתה המדינה היחידה שאפשרה את זה לזוגות חד-מיניים ולשניר הייתה אופציה לעשות רילוקיישן לניו יורק דרך הסוכנות, כשליח הוראה". שניר: "אני אוהב את סוף השבוע הארוך כאן ואת זה שיש לך זמן לטייל, לתרבות, הצגות ומוזיאונים. זו עיר שוקקת, מפתיעה ותמיד יש מה לראות ולגלות".
מה אתם עושים? שניר: "בארץ לימדתי בכיתות ג'-ד' כמחנך וכאן אני מורה לעברית בחטיבת ביניים. הגעתי כנציג של ישראל ואני מלמד את התרבות הישראלית ויוצר לילדים כאן חיבור לארץ ישראל. יש הבדלים בין להיות מורה בארץ ופה, אבל בעיקר זה הזמן. אתה מקבל המון זמן לעשות את הדברים בבית הספר, יש לך שעות להכין מערכי שיעור ולבדוק מבחנים והעבודה לא מגיעה הביתה, כך שסוף השבוע פנוי למשפחה. זה נפלא בעיני. התלמידים כאן מאוד מכווני-קולג' מגיל צעיר והכל מתוכנן ומתוכנת ומאוד חשוב להם להצליח והם מאוד משקיעים. מבחינת קורונה, חזרנו ללמידה מלאה, יש בדיקות כל שבוע ונותנים מענה למורים ולתלמידים".
ליאור? "אני עובד בחברת סקאי. זו חברת הייטק שעוזרת לחברות להגיע ללקוחות ולגדל את המותג שלהן בערוצים דיגיטליים. להבין איך לפרסם ואיפה לפרסם. אנחנו עובדים עם קוקה קולה, LG, פלייסטיישן, וולוו, טויוטה ועם החברות הכי גדולות, ויש לנו כבר 700 עובדים. אני עובד כארכיטקט UI. זה אומר שהתפקיד שלי הוא רוחבי, להסתכל מה הם הפרויקטים שעושים בחברה ולוודא שהם נעשים כמו שהיינו רוצים, לנסות להבין מה הדרך הטכנולוגית שאנחנו רוצים ללכת בה. בעיקר הרבה ישיבות עם מפתחים ועם צוותים שונים לשמוע מה הם עושים ולתת עזרה. בתפקיד הזה יש רק אותי ויש צוות שעובד איתי צמוד. יש פה משרד, אבל אני עובד בעיקר מהבית".
הייטק? ליאור: "התנאים תמיד היו טובים, אבל זה לא נמדד רק בכסף. יש לי חופש להתעסק בדברים שמעניינים אותי וכשאני צריך זמן למשפחה יש לי. אני מרוויח יפה יחסית, גם לניו יורק. בגלל שאני עובד בעיקר עם הצוות בארץ, יש לי חצי יום עבודה אינטנסיבי מהצהריים ועד הערב בארץ, וצריך לדעת לזקק את זה למיטב ולוודא שהשעות בהן אני עובד הן משמעותיות. לנצל את מעט הזמן שיש לי עם ישראל כדי לעשות הכי הרבה".
איפה הבית? ליאור: "אנחנו מאוד נוסטלגיים כלפי ישראל. היינו לפני חודש בביקור אחרי תקופה שלא היינו והיה כיף, אבל פתאום הרבה דברים הרגישו לנו זרים. התרגלנו לנוחות ולאורח החיים פה. אבל יש משהו בארץ שזה פשוט משפחה ואי-אפשר להתחרות בזה".
רמת חיים? ליאור: "רמת החיים שלנו פה יותר גבוהה. פה קל יותר, ולמשל הרבה יותר פשוט לקנות דירה. יש פה שפע בהישג יד". שניר: "אין לנו מינוס בבנק, אנחנו מקפידים".
פונדקאות? ליאור: "כשהבנו את העלויות, סביב 150 אלף דולר, החלטנו לעשות גיוס המונים וגייסנו 150 אלף שקל. חשפנו את החיים שלנו והיה לנו חשוב לחשוף את הבעיה של המשפחות הגאות ולהפוך את זה לנורמלי. הפונדקאית שלנו גרה באורגון. עשינו כמה מפגשים ויצרנו קשר אישי ומשפחתי ואנחנו עדיין בקשר. עכשיו אנחנו בדרך להביא עוד ילד עם פונדקאית נוספת". שניר: "אני מסתכל על רועי וזה ממש נס שמאות אנשים עזרו לו לקרות. זה גרם לנו גם לכתוב ספרים לילדים".
ספר? ליאור: "שמנו לב שאין ספרי ילדים לרועי על ילדים למשפחות גאות, והתחלנו להוציא ספרים כאלה בעצמנו. יש לנו חברה שנקראת Colorful Family, שניר כותב ואני מפיק. הוצאנו כבר חמישה ספרים והשישי בדרך. זה התחיל עם טראמפ, שחילק מענקים לקורונה, ולקחנו את המענק והחלטנו להשקיע אותו בספרים, והם נמכרים באמזון. אני לא ממליץ לעבוד בזוג יחד, אני מאוד מוכוון-הייטק ויש לו"ז ומשימות, ושניר הוא יותר 'בסדר, אני אכתוב'. אבל בסך הכל היה כיף".
חברים? ליאור: "אנחנו גרים במרכז העניינים של אנשי הרילוקיישן. כולם מדברים עברית, הרבה הייטקיסטים והרבה יהודים".
בילויים? ליאור: "בעיקר נטפליקס בערב, מסעדות וברודוויי. יש מסעדה ישראלית מעולה שנקראת דגון, אוכל ירושלמי עם אווירה מעולה. מרגיש תל אביב פנסי כזה".
