נוטלי המשכנתאות עלולים למצוא עצמם משלמים ריבית גבוהה הרבה יותר על ההלוואות כבר בחודשים הקרובים, מאחר ששלושת רבעי ממסלולי הריבית שבחרו חשופים לעלייה של הריבית ולאינפלציה המתגברת. כך עולה מנתונים שעליהם דיווח היום (ג') המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יאיר אבידן, בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת.
על פי הנתונים שהציג אבידן, 74% מהריביות בהלוואות הדיור חשופות לעליות הצפויות בחודשים הקרובים הן בריבית והן במדד, כאשר רק 26% ניטלו בריבית קבועה, שלא תשתנה כעת. 21.7% מההלוואות הן בריבית משתנה צמודה, 12.0% בקבועה צמודה, 40.3% משתנה לא צמודה ורק 26.0% כאמור קבועה ולא צמודה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המפקח על הבנקים ציין במיוחד את הירידה המתמשכת בשיעורי הריבית "שמלמדת על התעצמות התחרות". כך ירדה הריבית על דיור מ-3.24% בשנת 2017 ל-2.15% ב-2021, ההלוואות הצרכניות מ-5.77% -2017 ל-4.84% ב-2021, ובשנים האלה ירדה הריבית לעסקם קטנים מ-3.03% ל-3.39%, לעסקים גדולים מ-2.17% ל-1.87%, אך דווקא לעסקים הבינוניים עלתה הריבית מ-2.61% ל-2.64% בין 2017 ל-2021.
עוד מתברר ש-66% (הלוואות) עד 95% (העברות ותשלומים) מהפעילות הבנקאית מבוצעת כיום באופן דיגיטלי. 60 אלף בקשות לעבור מבנק אחד לבנק אחר כבר הגישו לקוחות מאז שהחלה שיטת התוכנית של מעבר "בלחיצת כפתור", מבלי שלבעל החשבון נגרמת כמעט טרחה והבנקים לא יכולים למעשה למנוע את המעבר.
עוד ציין המפקח כי בראש הסיכונים המעסיקים כיום את מערכת הבנקאות מצויים סייבר ואבטחת מידע (89%), הפעילות הטכנולוגית והמשכיות עסקית (61%), המודל העסקי של הבנק (52%), תפעול הבנק (49%) והרגולציה (45%).
התפלגות סניפי הבנקים בישראל כיום היא: 22.8% מהסניפים הם של מזרחי-טפחות, 21.9% הפועלים, 19.1% לאומי, 1.3% דיסקונט, 16.3% הבינלאומי ו-2.3% בנק ירושלים. התפלגות הנכסים ב-2021 הייתה 29.6% מהבנקים בארץ בבנק לאומי, הגדול מכולם, 28.8% הפועלים, 17.7% מזרחי-טפחות, 15.1% דיסקונט, 8.1% הבינלאומי ורק 0.8% בנק ירושלים.
"הסיכון של הסייבר הוא הכי גבוה והכי מטריד"
חברי ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, שמעו בקשב רב את סקירתו המפורטת של המפקח על הבנקים על מצב המערכת הבנקאית בישראל. המפקח אבידן אמר כי לצד ההישגים הרבים של הפיקוח על הבנקים, אותם הציג בפני הוועדה, יש גם הרבה מאוד אתגרים. לדבריו, "סיכון הסייבר הוא הכי גבוה והכי מטריד, בעיקר הסיכון הבלתי ידוע. הבנקים משקיעים וגם ברמה המדינתית יש תשומת לב לנושא הזה".
עוד אמר אבידן: "יש נטייה להסתכל על רגולטורים כהולכים קצת אחרי המחנה ואנחנו רוצים להיות פיקוח מוביל, יוזם ומקצועי, כשהראייה לטובת הציבור והמשק. המסרים העיקריים שלנו הם שחשוב לשמור על מערכת בנקאות יציבה ומערכת בנקאית איתנה. הלקוח הוא במרכז וצריך לשרת אותו בהגינות והוגנות. התפקיד שלנו להסיר חסמים ולאפשר תשתיות שמעודדות תחרות".
הוא הוסיף, כי "הדגש שלנו על נושאי הסייבר ואבטחת מידע, המערכת רואה בזה סיכון גבוה. החלק השני הוא טכנולוגי והמשכיות עסקית. מערכות המחשוב של פעילות הבנקים מורכבות ומבוגרות, זאת מול מערכות ללקוח שהן חדשניות והפער הוא לצמצם מעבר בין דורי. החלק השלישי הוא התפתחות הפינטק".
ח"כ מוסי רז ביקש התייחסות המפקח לריכוזיות המערכת הבנקאית, ואבידן השיב כי השאלה היא על מה מסתכלים, והתפקיד של הפיקוח הוא לדאוג לשוק שנותן מוצרים תחרותיים והוגנים, ומאפשר לצרכן יכולת בחירה.
ח"כ נירה שפק הוסיפה כי לא ראתה התייחסות למודרי אשראי ולעמלות שמשלמים משקי הבית בישראל. ח"כ אוסאמה סעדי התייחס לבנקאות בחברה הערבית ואמר כי יש בעיה קשה של מחסור בסניפים ובעיה בקבלת משכנתאות, שדוחפת את הציבור הערבי "לשוק השחור משחור". ח"כ אורי מקלב אמר כי רבים מרגישים שיש לקוחות מועדפים, שהבנקים פותחים בפניהם דלתות, ויש לקוחות שהבנקים פחות מעוניינים בהם. הוא הוסיף כי עם הקושי העיקרי מתמודדים מי שאין להם נגישות לסמארטפונים וטכנולוגיה.
ח"כ שמחה רוטמן אמר כי ההתייחסות לפעולות לצמצום הריכוזיות הייתה צריכה להיות הדבר העיקרי בדוח. הוא הוסיף כי דוח המפקח נראה כמו דוח בעלי מניות, כאילו בעלי המניות של המפקח הם הבנקים בעצמם. "כך נראה רגולטור שבוי. הדבר הכי חשוב שיהיו כמה שיותר שחקנים, ובסוף את כל הביצים שלנו אנחנו שמים בשני בנקים, אולי שלוש. אני מצפה שבדוח של השנה הבאה תהייה התייחסות להכנסת בנקים חדשים, כי האוכלוסייה גדלה ומספר הבנקים הצטמצם. יש חמישה בנקים, אבל למעשה זה שניים פלוס שלוש", אמר.
היו"ר ביטון התייחס לסקירה ואמר כי הדבר שמרחף מעל הכל הוא הריכוזיות, וצריך להבין כיצד היא מונעת תחרות ופוגעת בחלשים ביותר. הוא הוסיף, כי הניוד נמוך וזה אחד הביטויים לחוסר תחרות, ואמר כי הוועדה מצפה מהפקח לטפל באפליקציות התשלום שלא מקושרות, לבדוק לעומק את נושא העמלות, לטפל בפגיעה במודרי האשראי ובחלשים שמצבם הורע בשל שיתוף המידע הפיננסי, לבחון העלאת תקרת המימון למשכנתא לרוכשי דירה ראשונה מעל 75%, לייצר סינרגיה בין פעולות הרגולטורים הכלכליים ועוד.
המפקח אבידן התייחס לדברים ואמר כי הדוח כולל התייחסות לנושא הריכוזיות. הוא הוסיף כי נושא הקישוריות בין אפליקציות התשלום הוא דבר מורכב, ואמר כי נושא העמלות בהחלט מטריד. "השאלה היא האם רגולטור צריך להתערב והאם יש כשל שוק. חוסר שביעות רצון הלקוחות בהחלט מונח על המדוכה", אמר. באשר למשכנתאות בחברה הערבית אמר אבידן כי ישנה ועדה של החשב הכללי באוצר שבוחנת זאת.
