ועדת המשנה לעררים שבמועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה לאחרונה ערר שהגיש תושב פתח תקווה נגד הוועדה המחוזית והוועדה המקומית: הוא טען שהחלטה המגבילה הוצאת היתרי בנייה במתחם שבו הוא מחזיק נכסים פוגעת בזכות הקניין שלו. אולם ועדת המשנה הבהירה כי ספק אם הוא עומד בתנאי הסף להתנגדות וכי גם לגופו של עניין מדובר בהחלטה סבירה.
במאי 2021 קיבלה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה של מחוז מרכז החלטה בדבר הכנת תכנית מפורטת להתחדשות עירונית וקביעת תנאים מגבילים על הוצאת היתר בנייה בהתאם לסעיפים 77 ו-78 לחוק התכנון והבנייה. התוכנית מתייחסת לשטח של כ-28 דונם במתחם ארגוב שהוא חלק משכונת אחדות, שכונה ותיקה בדרום פתח תקווה. ביחס למתחם מקודמות כמה תוכניות פינוי בינוי שמובילות העירייה והוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים (הוותמ"ל).
במסגרת החלטת הוועדה המחוזית נקבע כי לצורך הכנת התוכנית ובמשך שלוש שנים לא יינתנו היתרי בנייה במתחם, כולל לפי תמ"א 38, למעט עבודות תשתית, הנגשה וכו'.
תושב העיר הגיש ערר על ההחלטה. הוא טען כי עיריית פתח תקווה לא אפשרה לאורך שנים לקדם תכנית להשבחת המתחם אף כי בעלי נכסים הגישו בקשות להיתרי בנייה ויזמים ניסו לקדם את הנושא.
לטענתו, ההחלטה פוגעת בזכות הקניין שלו ואישור התוכנית תאפשר לעירייה להמשיך ב"תכנון חד צדדי" ותמנע אפשרויות "ליצור הזדמנויות נוספות לפיתוח המתחם"; כי "קיים חוסר איזון בתנאים והגבלות המוטלים על נכסי הדירים לבין נכסי העיריה"'; וכי אישור התוכנית תאפשר לעירייה "להפעיל לחץ משפטי כלכלי" על בעלי הנכסים מתוך כוונה למסור את הזכויות בנכסים לטובת תכנית הפינוי.
עו"ד ישראל שמואליבתגובה ציינה הוועדה המקומית כי הערר מלווה בהכפשות חסרות בסיס ובסופו של יום נראה כי העורר יוצא כנגד מניעת אפשרות מימוש תמ"א 38. היא ציינה כי לשיטתה "מימוש פרויקט עיבוי שכזה בתחומי המתחם יסכל את התכנון הכולל והמיטבי המתוכנן בתוכנית ארגוב".
הוועדה המחוזית הוסיפה כי החלטתה בדבר הטלת מגבלות נועדה לקדם תכנית להתחדשות עירונית במתחם ארגוב כחלק מראיה עירונית רחבה.
יו"ר ועדת המשנה לעררים, עו"ד מורן בראון, הבהירה כי ספק רב אם לעורר כלל עומדת עילה להגשת הערר. זאת, מאחר שלפי החוק עליו להיות מי "שרואה עצמו נפגע" מקביעת התנאים. אותה 'פגיעה' מכוונת לצורך בהצגת פגיעה ממשית וקונקרטית ולא תיאורטית גרידא. במקרה זה העורר לא נקט בעצמו בכל בקשה להיתר בעניין הנכסים בהם יש לו לטענתו זכויות במתחם, ולא הבהיר האם התנאים שהוטלו מסכלים אפשרות להגשת בקשה זו או אחרת להיתר מטעמו.
היו"ר הוסיפה כי גם לגופו של עניין לא מצאה פגם בהחלטת הוועדה המחוזית ובתנאים שנקבעו. היא ציינה כי אכן התנאים עשויים להגביל, באופן זמני, את זכות הקניין של בעלי הנכסים. ואולם, מדובר בהוראה מאוזנת שנועדה למנוע סיכול של תכנון מיטבי ועדכני כאשר קידומו של תכנון שכזה הולם את האינטרס הציבורי.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העורר: בעצמו
• ב"כ הוועדה המחוזית: ב"כ עו"ד ניצן בן ארויה ומר ליאור רגב
• ב"כ הוועדה המקומית: עו"ד גיל זילבר וגב' רעות סגרון
• עו"ד ישראל שמואלי עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
