בית המשפט העליון בארה"ב פסק היום (ה') לטובת טוויטר בתביעה שהוגשה נגדה, וקבע כי קורבנות של ארגוני טרור לא יכולים להאשים ולתבוע את החברה בגין כך שאיפשרה לארגונים להשתמש בפלטפורמה שלה. יחד עם זאת, דיון בנושא דומה נגד ענקית הטכנולוגיה אלפבית (גוגל) עדיין מתנהל במקביל בבית המשפט העליון.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
הרכב של תשעה שופטים ביטל פה-אחד את ההחלטה שניתנה בבית משפט בערכאה נמוכה יותר, במסגרת התביעה שהוגשה נגד טוויטר על ידי משפחתו של נווראס אל-אסף, שנרצח בפיגוע של דאעש במועדון לילה באיסטנבול בשנת 2017. בני משפחתו של הנרצח, אשר מיוצגים על ידי הארגון הישראלי "שורת הדין" לצד עורכי הדין טולצ'ין, שנפר וקית' אולטמן, טענו כי הרשת החברתית אפשרה לארגון הטרור להפיץ תכנים קיצוניים.
בתוך כך, כאמור, תביעה נוספת שנדונה בימים אלו היא בעניינה של נעמי גונזלס ז"ל, סטודנטית אמריקנית שנרצחה במתקפת הטרור בפריז ב-2015 על ידי מחבל המזוהה עם ארגון הטרור דאעש. בני משפחת גונזלס שתובעים את גוגל טוענים כי ארגוני הטרור מנצלים את הפרסום ברשתות החברתיות על מנת להפיץ תכנים קיצוניים, שכוללים סרטוני עריפת ראשים, על מנת לעודד ולגייס לוחמים להצטרף לשורותיהם.
המשפחה מעוניינת לתבוע את גוגל, שלטענתם איפשרה לטרוריסטים להפיץ תכנים באמצעות יוטיוב, הפלטפורמה לשיתוף סרטונים שבבעלותה. התיק תוקף את השימוש שעושות הרשתות באלגוריתמים הדוחפים וממליצים למשתמשים פוסטים וכך מגבירים את ההסתה. בגוגל דחו את טענות המשפחה על תמיכה בטרור ואמרו כי הן בלתי מבוססות וספקולטיביות. לגבי השימוש באלגוריתמים, אמרו עורכי הדין של החברה כי "הם מה שמאפשר למצוא מחטים בערימת השחת הגדולה ביותר של האנושות".
אביה של גונזלס תבע את גוגל, פייסבוק וטוויטר בשנת 2016. פייסבוק וטוויטר הוסרו מהתביעה בשנת 2017 ובאותה שנה הצטרפו לתביעה אמה, אביה החורג ואחיה של הנרצחת. בשנה שעברה קבע בית משפט פדרלי לערעורים כי המשפחה לא יכולה לתבוע את גוגל מכיוון שהחברה מוגנת על ידי סעיף 230. המשפחה מיוצגת גם היא על ידי "שורת הדין" לצד עורכי הדין האמריקניים רוברט טולצ'ין ופרופ' אריק שנפר.
2 צפייה בגלריה
עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר עם אמה ואביה החורג של גונזלס מחוץ לבית המשפט העליון
(צילום: שורת הדין)
לקראת הדיון הוגשו לבית המשפט העליון מאה חוות דעת כ"ידידי בית המשפט" של מדינות, סנאטורים, חברות תקשורת וארגוני זכויות אדם. מישראל הוגשה חוות דעת של בכירי מערכת הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, רוני אלשיך, יעקב עמידרור, תמיר הימן, יוסי קופרווסר וחיים תומר, שקובעת כי לרשתות החברתיות משקל מכריע בעידוד ובסיוע לפיגועי טרור ברחבי העולם. בנוסף הוגשה עמדת ממשל ביידן עצמו, התומכת בהסרת החסינות בגלל האלגוריתמים שבהן משתמשות הרשתות. ההכרעה במשפט צפויה להתקבל בחודש יוני.
חוק ההגינות בתקשורת אושר על ידי הקונגרס בשנת 1996, בימים המוקדמים של האינטרנט. סעיף 230 בחוק קובע כי רשתות חברתיות ושרתי אינטרנט לא יוכרו בחזקת מפרסם, כמו עיתון וטלוויזיה, ועל כן לא יהיו אחראים לתכנים שמועלים על ידי צדדים שלישיים בפלטפורמות שלהם. בשנים האחרונות גברו הקריאות לשנות את סעיף 230, בטענה שהוא כבר אינו רלוונטי לאור השימוש שעושות הרשתות החברתיות במנגנוני המלצה מבוססי אלגוריתמים, שקובעים למעשה את התפוצה של כל פוסט, תמונה או סרטון.
נשיאת שורת הדין, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, אמרה כי "אנו מאוכזבים מכך שבית המשפט העליון סירב להכיר בסכנה הגדולה הכרוכה בחסינות הגורפת שמעניק סעיף 230 לפלטפורמות המדיה החברתית, ומהקלות הבלתי נסבלת שעושים ארגוני הטרור בשירותים החיוניים של המדיה החברתית. לפיכך אנו מתכוונים להמשיך להתדיין בתיק אשר מוחזר כעת לבית המשפט של הערעורים. הקרב יעבור כעת גם לקונגרס שאינו יכול עוד לעמוד בצד. יש תמיכה דו-מפלגתית בקונגרס האמריקני לרסן את סעיף 230, ומשפחות קורבנות הטרור מתכוונות ללחוץ על הקונגרס לתקן את החוק המיושן הזה שסייע לרצח של יקיריהן".
