"יתכן שנצטרך להעלות את הריבית מעבר לארבעה אחוזים במידה שהאינפלציה תמשיך לעלות מעבר לצפוי, והביקושים לא יירדו". את התחזית הזאת, שמבשרת לראשונה על העלאות ריבית גבוהות מהמצופה עד כה, בישר היום (שני) המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, בכנס הפיננסיים השנתי של לשכת רואי החשבון.
בהתייחס לתחזית המשק לשנים 2023 ו-2024, אמר המשנה לנגיד: "אנחנו מצפים שבשנה הקרובה תהיה האטה מסוימת בפעילות הכלכלית, אבל לא שניכנס למיתון. הצפי והתחזית שלנו בנויות על ההנחה שהריבית תעלה לסביבת ה-4%. אך ייתכן שנצטרך להעלות את הריבית גם מעבר לכך, במידה שהאינפלציה תמשיך לעלות, והביקושים לא ירדו".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
עוד הוסיף המשנה לנגיד בנק ישראל: "עליית האינפלציה היא לא רק תוצאה של בעיות בשרשרת הייצור ועליית מחירי הסחורות, היא גם כתוצאה מביקושים ערים במשק שהתאושש באופן מהיר מהסגרים של הקורונה. כשיצאנו מתקופת הקורונה, המדינות נתנו הרבה כסף לאזרחים. לחלק מהאנשים היה יותר כסף בעו"ש אחרי הקורונה מאשר לפני, והביקושים היו מאוד גבוהים, והם עדיין גבוהים".
אביר התייחס לכך שהבנקים איחרו בהתאמת הריבית על הפיקדונות, אך לצד הביקורת כלפיהם, ציין שצריך להפנות את הציבור שיש גם אופציות אחרות חוץ מהבנקים, וגם שצריך לנהל מו"מ מול הבנקים על גובה הפיקדונות ולנצל את הכלים שבנק ישראל קידם לטובת הלקוחות בנושא זה.
בהמשך דבריו דיבר אביר גם על משבר הדיור: "הפתרון הוא לא רק שחרור קרקעות, אלא גם שיפור ובניית תשתיות. ממשלות מצליחות להביא התחלות בנייה, לעמוד בקצב הגידול של האוכלוסייה במשך שנה או שנתיים, אבל הן צריכות לעמוד בקצב בנייה של כ-55 אלף יחידות דיור בכל שנה על פני 15-10 שנים - זה משתלב וממחיש את חשיבות התכנון של תשתיות".
כזכור, בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל על העלאת ריבית נוספת והשביעית ברציפות, בשיעור של 0.5% - בהתאם לטווח העליון של ההערכות. בכך, שיעור הריבית הבסיסית בישראל עלה ל-3.75% ושיעור ריבית הפריים עלה בהתאם ל-5.25% - הגבוה ביותר מאז שנת 2008. המשמעות: התייקרות נוספת של חלק גדול מההלוואות, של הריבית על המינוס ושל החלק במשכנתאות שצמוד לריבית הפריים.
במסיבת העיתונאים של בנק ישראל, אמר הנגיד פרופ' אמיר ירון, כי "חשוב שהממשלה הנכנסת תנהג באחריות הנדרשת בכל הנוגע למדיניות הפיסקלית, בעיקר בהוצאות שמטרתן הייעודית אינה תמיכה בצמיחה בת קיימא. אמרתי בעבר כי אחד מהנכסים האסטרטגיים של ישראל הוא יחס החוב-תוצר הנמוך של המשק, ששירת אותנו נאמנה גם במשבר הקורונה.
"בתקופה הקרובה יחלו דיוני תקציב, יונחו הצעות קונקרטיות על השולחן ויתבהרו כוונות הממשלה. אני מאמין שאלו יהיו החלטות אחראיות מבחינה פיסקלית, מעודדות צמיחה וכאלה שיטיבו עם כלל האוכלוסייה. אנו בבנק ישראל נמשיך לשמש יועץ כלכלי עבור הממשלה, ולשקף לה באופן המקצועי והאחראי ביותר את עמדתנו בנוגע לצעדים שתבקש לנקוט.
"חשוב לזכור כי לא בכדי הכלכלה הישראלית זוכה להערכות גבוהות מצד גופי הדירוג ומוסדות בין לאומיים איתם אני עומד בקשר תמידי. זה הושג בזכות כברת דרך ארוכה ומבורכת שעברנו במאמץ של שנים רבות והפיכתנו לכלכלה מתקדמת. כמשק קטן ופתוח המקיים היזון חוזר עם הכלכלות הגדולות בעולם, המשך אמון השווקים והגורמים השונים בכלכלה העולמית חיוני למשק הישראלי על מנת שתתקיים בו סביבה עסקית ופיננסית יציבה ובטוחה".