בית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה בקשה שהגישו שתי אחיות למנות מנהל עיזבון ניטרלי לחלוקת ירושת אימן המנוחה, וקבע כי בהתאם לצוואה יעשה זאת בנה מנישואיה הראשונים. האחיות טענו שהן איבדו את האמון בו אולם השופטת מורן ואלך-ניסן קבעה שהוא מתנהל ללא דופי.
האם הותירה אחריה שישה ילדים: ארבעה מבעלה הראשון ושתי האחיות מנישואיה לבעלה השני. בצוואה שעליה חתמה זמן קצר לפני מותה היא הורישה לאחד מבניה דירה וחנות, ולחמשת האחרים כספים ואת זכויותיה בשלושה נכסים נוספים. היא ציוותה שבנה הבכור יהיה מנהל עיזבון לשם הוצאה לפועל של חלוקת הרכוש.
שתי הבנות מהנישואים השניים ביקשו למנות מנהל עיזבון ניטרלי. הן טענו כי יתר האחים מייחסים לאביהן אחריות להידרדרות בבריאות האם שהובילה למותה, ועל רקע זה שורר נתק ביניהם. לדבריהן, הן פנו לאחים לקבלת פרטים על אודות מימוש העיזבון ולא נענו, ובחלוף כמעט שנה ממועד מתן הצו לקיום הצוואה, טרם הוחל בביצוע הוראותיה. הן הוסיפו שהאח הבכור, שאותו ביקשה האם למנות כמנהל עיזבון, עבר לגור באחת הדירות, והדבר מעמיד אותו בניגוד עניינים.
ארבעת האחים טענו מנגד כי הבקשה משוללת כל יסוד, נגועה בהעלמת עובדות מהותיות וחושפת את גישתן כפוית הטובה של המבקשות. הם ציינו כי לפני כשנה הסכימו הצדדים שהאח הבכור יטפל בענייני העיזבון וחתמו על ייפוי כח לצורך כך. הם הוסיפו שהאם המנוחה מינתה את האח למנהל העיזבון לאור הערכתה הרבה לכישוריו, למקצועיותו ויושרו, בהיותו סגן אלוף בעברו הצבאי ומי שניהל פרויקטים רבים וקיבל תעודות הצטיינות והערכה רבות.
לדבריהם, עם מתן צו קיום הצוואה וקבלת ייפוי הכוח, פעל האח באינטנסיביות להכשיר את נכסי העיזבון למימוש, ואף מימן מכיסו את מרבית הוצאות העיזבון בגובה עשרות אלפי שקלים. הם הוסיפו כי הוא גר בדירה בהסכמת כל הצדדים ומשלם דמי שכירות מלאים בסך 7,000 שקל לחודש.
ואכן, השופטת מורן ואלך-ניסן השתכנעה כי יש למנותו כמנהל עיזבון המנוחה. היא ציינה שהמינוי מקיים את רצון האם שנלמד לא רק מלשון הצוואה אלא גם מתצהירה של עורכת הדין שערכה את הצוואה, שהצהירה על כך שהמנוחה ראתה בבנה הבכור אדם אחראי, הגון וישר, שיש לו את הכישורים המתאימים לקחת על עצמו את התפקיד.
בפסק הדין צוין כי מהחומר בתיק עולה שהאח עשה פעולות רבות לקידום חלוקת העיזבון, אולם נתקל בחוסר שיתוף פעולה מצד האחיות. היא ציינה כי עצם העובדה שבא כוח המשיבים נאלץ להביא עמו מסמכים לחתימת המבקשות לאולם בית המשפט מדבר בעד עצמה.
השופטת הוסיפה כי אמנם יש מתיחות בין המבקשות לבין המשיבים, אך יש לקחת בחשבון כי יתר המשיבים מביעים אמון מוחלט באח הבכור וכי אף אחת המבקשות העידה כי עד לפני מספר חדשות היחסים בינה לבין האח היו תקינים.
באשר למגורי האח בדירה כתבה כי כניסתו לגור בנכס נעשתה בהסכמת כל היורשים וכי הוא משלם דמי שכירות, אף שמימן מכיסו עשרות אלפי שקלים לקידום ניהול העיזבון. בסיכומו של דבר מינתה השופטת את האח הבכור כמנהל עיזבון קבוע.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
• עו"ד אורי צפת עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין