בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום (ד') את בקשת חברת שולץ לעיכוב הליכים. יחד עם זאת, החליט השופט חגי ברנר לתת צו עיכוב הליכים ארעי וקצוב בזמן, שיעמוד בתוקפו עד ל-15 בנובמבר.
>> >> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מתן הצו הארעי ניתן מאחר שהשופט רצה למנוע את קריסת החברה. השופט ברנר קבע כי "ברי לכל בר דעת כי הותרתה של החברה ללא כל הגנה מפני נושיה בעת הזו, תביא עד מהרה לשיתוק מוחלט של פעילותה, מה שיגרום לאובדן התקשרויות חוזיות למתן שירותי הסעדה, שהרי אין לצפות מלקוחותיה של החברה שלא לבצע התקשרויות עם ספקי הסעדה אחרים מרגע שהחברה תחדל מאספקת שירותיה. משמעות הדבר היא גרימת נזק קשה וחסר תקנה לנושי החברה ולעובדיה, שהרי הנכס היחיד של החברה הוא אותה פעילות ואותם לקוחות מוסדיים השוכרים את שירותיה.
"בנסיבות אלה ראוי כי החברה עצמה תגיש ללא שיהוי נוסף בקשה לצו פתיחה בהליכים ולמינוי נאמן לשם הפעלתה הזמנית ויש לאפשר לה הגנה מוגבלת בזמן עד שתעשה כן. אין צורך להרחיב את הדיבור על שלל הסמכויות הנתונות לנאמן במסגרת צו פתיחה בהליכים, שאינן נתונות למנהל הסדר, ובראש ובראשונה הסמכות ליטול לידיו את מושכות הניהול. מדובר בסמכות בעלת ערך רב, במיוחד במקום בו הנושים איבדו כל אמון בהנהלה הנוכחית של החברה. דומה כי בדרך זו ניתן יהיה להמשיך את פעילותה של החברה לפרק זמן נחוץ כדי למצות כל מהלך אפשרי למכירת הפעילות לצד שלישי".
במילים פשוטות, השופט דחה את בקשת שולץ לחסות תחת ההטבות הרבות שבהגשת בקשה לעיכוב הליכים תחת תיקון הקורונה, שמאפשר לחברה להגיע להסדר חוב מבלי שממונה לה נאמן שמשתלט עליה. השופט הציע לחברה להגיש בקשה בדרך הרגילה למתן צו הקפאת הליכים, במסגרתה ימונה נאמן לחברה, שלמעשה ישתלט על ניהולה.
השופט קבע בהחלטתו כי הנושים בדיון טענו שהחברה הסתירה מהם את מצבה הכלכלי הקשה והביעו בחלקם התנגדות נחרצת ואף נזעמת לבקשת החברה לצו עיכובים הליכים.
עוד ציין השופט כי "במקרה הנדון, וכמובן מבלי לקבוע מסמרות, אינני משוכנע כלל ועיקר כי ההנהלה אכן חפה מכל אחריות שהיא לכישלונה העסקי של החברה וכי מדובר אך ורק במצב אליו נקלעה החברה מחמת משבר הקורונה. בעלת השליטה ביצעה פעולות של התייעלות וניסתה לאתר משקיע חיצוני עוד זמן רב בטרם פרץ משבר הקורונה, כך שהקשיים של החברה החלו הרבה לפני משבר הקורונה ובלא קשר אליו. גם כעת בעלת השליטה אינה מבקשת לנהל את החברה לצורך שיקומה אלא מעוניינת למכור את הפעילות או להכניס משקיע חיצוני.
"בנסיבות אלה אין איפא ערך מיוחד של שימור ההנהלה הקיימת, שראוי להגן עליו מכוחו של תיקון 4 (תיקון הקורונה-ל.ד), ואין סיבה טובה להניח שדווקא בעלת השליטה היא שתצליח כעת, היכן שנכשלה בעבר, ואף תעשה זאת טוב יותר מבעל תפקיד שימונה על ידי בית המשפט בחסות צו לפתיחת הליכים".
לבסוף, קבע השופט כי אין בכוונתה של בעלת השליטה להזרים כספים נוספים כלשהם לצורך הבטחת הפעלתה של החברה בתקופת עיכוב ההליכים. "המקור התזרימי למימון ההפעלה הוא אך ורק התקבולים השוטפים של החברה. מכאן שכל סיכוני ההפעלה בתקופת עיכוב ההליכים נופלים על שכמם של הנושים".
במהלך הדיון באשר לגורלה של חברת ההסעדה, ציין בא כוח שולץ, עו"ד אמיר ברטוב, כי ברגע שמנכ"ל החברה לשעבר הוחלף לאחר שהודיע על רצונו לעזוב הוא אמר: "אני כבר אינני יכול יותר". בדיון נטען על ידי בא כוח שולץ כי "כרגע אין מתווה ראשוני להסדר. יש התעניינות בחברה הזאת. יש סיכוי יותר מסביר להסדר חוב בתנאי שהחברה עובדת. בעלת השליטה השקיעה המון כסף בחברה, לא משכה דיווידנד, ניסתה לעשות הבראה של החברה בכל דרך אפשרית".
עו"ד רם דקל, בא כוח נטו שסיפקה הלוואה לשולץ וטוענת לחוב של כ-4.8 מיליון שקל, טען בדיון: "צריך לראות את ההתנהלות של כל מי שיש פה. ההתנהלות, אינני רוצה להגיד רשלנית, חצי פושעת. יהיה פירוק של החברה הזו, שכנראה צריך לפרק אותה. נבדוק מה קורה שם עם בעלי השליטה ועם ההסכמים שלא ראינו...כל הסיפור נועד לא לשלם לנושים הלא מובטחים, שזה אנחנו. כלום לא קשור לקורונה".
עו"ד פיני יניב, בא כוח אמדוקס, ציין כי אמדוקס אינה נושה אלא לקוח. "בשביל שמחר תהיה ארוחת צהריים לעובדים, וזה לא רק העובדים שלנו - זה נכון גם בעוד מקומות, התפעוליות הזאת לא תוכל להתקיים בלי הגנה של בית המשפט. אנחנו תומכים בבקשה".
עורכי הדין גלילה הורנשטיין ואלון הורנשטיין, המייצגים מאות עובדים באמצעות ההסתדרות, ציינו כי "העובדים מודאגים. זה מקור פרנסה. 400-500 משפחות הולכות לרחוב. לא נסכים לזה בשום אופן. בפירוק לא יראו שקל. אנחנו מבקשים לתת צו עיכוב הליכים, שאם לא כן, 550 עובדים הולכים הביתה. אין חברה, אין כלום. כולם יכולים לברבר ולהגיד מה שרוצים. לא יהיה עם מי להפעיל, לא תהיה הסעדה, אף אחד מהנושים לא יראה שקל".
שולץ, שהוקמה בשנת 1997 והיא בין החברות המובילות במתן שירותי הסעדה במשק הישראלי, הגישה בתחילת השבוע לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לעיכוב הליכים למשך 3 חודשים לצורך גיבוש הסדר חוב. חובות החברה לנושיה עומדים על כ-60 מיליון שקל ויש לה גם חוב כלפי הבעלים של כ-40 מיליון שקל. החברה מעסיקה כיום כ-550 עובדים (130 מהם בחל"ת).
