בית המשפט למשפחה בנצרת קיבל לאחרונה בקשה של אישה גרושה ואם לשתיים לעבור מבית שאן לעיר חריש, שם גר בן זוגה הנוכחי, וזאת חרף איום של אבי הבנות, שטען שמדובר ב"אסון" שיביא להרחקתן ממנו וממשפחתן המורחבת. עם זאת, השופט אסף זגורי קבע שהמעבר לא יתבצע לפני יולי, כך שהבנות יוכלו להשלים את שנת הלימודים.
בתביעה טענה האם כי בשנה החולפת נכנסה למערכת יחסים זוגית ויציבה והיא עומדת למסד את הקשר. היא הוסיפה כי היא מעוניינת להעתיק את מקום מגוריה לעיר חריש, שם גר בן זוגה הנוכחי, ובה יש לה אפשרויות תעסוקה רבות יותר. לדבריה, היא תוכל להעניק לקטינות מקום מגורים ראוי, יציבות כלכלית ובית חם ואוהב.
האם ציינה כי היא מוכנה לשאת בנטל ההסעות של הילדות לזמני השהות עם אביהן, ובכך להבטיח את הקשר היציב ביניהם. היא הוסיפה כי החל מדצמבר 2019 האב לא עומד בתשלומי המזונות ובחודשים שקדמו להגשת התביעה גם שיבש או לא קיים הסדרי שהות שנקבעו.
האב מצדו התנגד מכל וכל למעבר והציג זאת כתרחיש אסוני עבור הבנות. לטענתו, טובתן להישאר באותן מסגרות חינוך וסביבת מגורים וחברה שם הן קרובות למשפחתן המורחבת ומעל לכל קרובות אליו. בעניין קיום זמני שהות הודה כי היו קשיים בביצועם שכן הוא נקלע לבעיות כספיות והחליף מקומות עבודה. הוא הציע שהקטינות יעברו לגור עמו וציין כי אם יותר המעבר - הוא מבקש שלא לפגוש בהן כלל.
עו"ד מיה רשל ארבל צילום: מיה רשל ארבל השופט אסף זגורי אימץ את המלצות תסקיר הסעד שהוגש בתיק, והתיר את מעבר הקטינות עם האם. ואולם, הוא קבע שהמעבר לא יהיה מיידי אלא לקראת שנת הלימודים הבאה. הוא הדגיש שאין בנמצא כל אלטרנטיבה או חלופה לקטינות זולת מגורים עם האם. לאב אין תנאים פיסיים מינימליים לגדל את הבנות והוא נפגש עימן בבית הוריו. כמו כן, הוא לא מממש אחריות הורית אלא רואה עצמו כהורה של "ביקורים".
בפסק הדין נקבע שהצעותיו של האב שלפיהן הבנות תישארנה לגור עמו הן חסרות סיכוי שכן לא ניתן לסמוך עליו שישנה את התנהלותו ויממש אחריות הורית תוך שהן תהיינה הראשונות בסדר העדיפויות של חייו.
"חמור מכך, האב מאיים או לכל הפחות מציב אולטימטום, פשוטו כמשמעו, על הקטינות (ועל האם ובית המשפט) כי אם הקטינות יעתיקו מגוריהן ליישוב אחר הרי שהן יפסידו את אביהן באופן מוחלט", נכתב. "מדובר במסר פוגע, חסר אחריות בכלל וחסר אחריות הורית בפרט מצד האב שאין בידי לקבלו".
השופט זגורי הורה כי הבנות יוכלו לעבור עם אמן ליישוב חריש, אך לא לפני חודש יולי. הוא קבע לאב זמני שהות פעם בשבועיים לסוף שבוע, והורה לאם לסייע בהבאת הקטינות לבית שאן. הוא קבע סנקציה כספית לכל הפרה של זמני שהות וחייב את האב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 3,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד דנה סויסה
• ב"כ הנתבע: עו"ד עופר בטאש
• עו"ד מיה רשל ארבל עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
