בית משפט השלום בכפר סבא קבע לאחרונה כי הנהלת פרויקט הדיור "כפר הים" בחדרה תפצה ב-75 אלף שקל את אחד הדיירים בשל הוצאת דיבה בקבוצות ווטסאפ שבהן חברים מאות משכניו.
מלבד היותו דייר בכפר, התובע הוא בנו של בעל מניות בפרויקט. ביולי 2020 ניתן פסק דין בתביעה שהגישה הנהלת הכפר נגד האב בגין אי-תשלום דמי ניהול. כחודש וחצי לאחר מכן, רגעים ספורים טרם כניסת חג ראש השנה, שלח דירקטור בחברת הניהול את הודעות הווטסאפ שבמוקד ההליך, בקבוצות המונות כ-380 דיירים.
בהודעות נכתב בין היתר: "חבל שבערב ראש השנה, אתה, כאדם מאמין, ממשיך לנסות להתסיס את הכפר כנגד ההנהלה והדירקטוריון לכאורה, אך הפעם החלטתי כי אין מנוס מלהגיב לך כדי שכולם ידעו שהינך פועל ממניעים אישיים בלבד".
הודעות ששלחו דיירים שנחשפו להודעה, שלפיהן אין מקום לירידה לפסים אישיים, לא הועילו. הדירקטור כתב הודעה נוספת הממוענת לתובע: "חבל שהינך גורר את אביך ואת כולנו להליכים משפטיים מיותרים על חשבון בעלי המניות". זאת, אף שלא היה כל הליך שכזה שיזם הדייר.
בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד אורי נחמיאס נטען שההודעות עולות כדי לשון הרע. לטענתו, מטרת הדירקטור הייתה להלבין את פניו ולפגוע בשמו בתקופה שבה התמודד לתפקיד ציבורי, על מנת לחבל בסיכוייו.
מנגד טענה חברת הניהול באמצעות עו"ד דני ויצ'לבסקי שלא מדובר בלשון הרע אלא בהגנה על שמה הטוב, כך שעומדת לה הגנת תום הלב. לשיטתה, הדייר הוא זה שפעל להשחיר את שמה כשהפיץ בקרב שאר הדיירים טענות על ניהול לא תקין ולקיחת שטחים השייכים לו, כך שהוא זה שצריך להתנצל ולפצות אותה.
אבל השופטת חגית בולמש קיבלה את טענות התובע וקבעה שהודעות הדירקטור כפי שנשלחו ובעיתוי שבו נשלחו, מהוות הוצאת דיבה: "האופן שבו נוסחה ההודעה, כאשר לא הוצגו כל הודעות קודמות שיש בהן כדי להצביע על מניע אישי להתסיס את בעלי המניות, באופן שאינו מהווה עמידה על זכויותיהם, מצביע כי הודעת הנתבע נועדה לפגיעה אישית בו".
היא הדגישה שלא ברור מה המניע שהוביל את הדירקטור לכתוב את שכתב, ומדוע בחר לשלוח את ההודעות דווקא בערב ראש השנה, חודש וחצי לאחר מתן פסק הדין שניתן נגד אבי התובע, ובתפוצה כה רחבה.
מסיבה זו נדחתה טענת ההגנה מטעם חברת הניהול. נקבע שחלוף הזמן מאז פסק הדין שכביכול "מצדיק" את ההשתלחות בתובע, לצד העיתוי –סמוך לכניסת החג ולעיני מאות בני אדם - לא מאפשרים לייחס לנתבעת התנהלות בתום לב ועניין ציבורי בפרסום. לעניין זה הודגש שהחברה בשום שלב לא פעלה למחוק את ההודעות המשמיצות, וגם לא שלחה התנצלות פומבית.
לפיכך חייבה השופטת את החברה לפצות את הדייר ב-25 אלף שקל עבור כל פרסום, כלומר 50 אלף שקל, וכן שכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל נוספים ואגרת בית משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד אורי נחמיאס
• ב"כ הנתבעת: עו"ד דני ויצ'לבסקי
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
