בית המשפט המחוזי בנצרת קבע לאחרונה שהמדינה תפצה בכארבעה מיליון שקל אישה שהפכה סיעודית בעקבות טיפול לקוי שקיבלה במרכז הרפואי לגליל בנהריה אחרי שחוותה התקף אסתמה קשה. התביעה הוגשה גם נגד מד"א, אולם השופטת אילונה לינדנשטראוס קבע שלא נפל רבב בהתנהלות הארגון.
ב-2014 הייתה התובעת כבת 36 וחודשים ספורים אחרי הולדת בנה. בשעת בוקר מוקדמת היא חוותה התקף חריף וניידת מד"א הוזעקה לביתה שבעכו. מרישומי הצוות עלה שהאישה הייתה בהכרה מלאה, אך התקשתה לנשום ולהשלים משפט. היא פונתה למיון כשמצבה הוגדר "רציני".
היא הועברה לחדר ההלם שם נמצאו מדדים חריגים כגון דופק של 157 לדקה. בהמשך הועברה לטיפול נמרץ שם אובחן אצלה נזק מוחי. לבסוף, כחודש וחצי לאחר קבלתה בבית החולים, הועברה התובעת לבית לווינשטיין להמשך שיקום. היא שהתה שם כשבעה חודשים עד שהשתחררה כשהיא מרותקת לכיסא גלגלים ובמצב סיעודי.
תביעת הרשלנות הרפואית שהגישה הופנתה לגישור. באוקטובר 2021 הוסכם שהמדינה תשלם לצעירה פיצוי בסך ארבעה מיליון שקל, ושחלוקת האחריות בינה לבין מד"א תידון בהמשך. לטענת המדינה, צוות מד"א התרשל בטיפול ובזבז זמן יקר בבית התובעת במקום לפנותה מיידית לבית החולים. לשיטת המדינה היא ומד"א נחשבים ל"מעוולים במשותף", כך שחלוקת האחריות צריכה להיות 50-50.
מנגד טען מד"א שהטיפול הרפואי שהוענק לצעירה היה מיטבי, בהתאם לפרקטיקה המקובלת, ולפיכך אין לה אחריות כלשהי לנזקיה. ואכן, השופטת לינדנשטראוס דחתה את שלל הטענות שהעלתה המדינה בניסיון להציג את התנהלות מד"א כרשלנית.
כך למשל, המדינה טענה שהיה על הפרמדיקית של מד"א לתת לתובעת אדרנלין, בהתאם לפרוטוקול הטיפול. אלא שהשופטת ציינה שגם לדעת המומחה מטעם המדינה – מתן אדרנלין במצב של התקף אסטמה קשה נתון לשיקול דעת הצוות, ואיננו בגדר חובה. אדרבה, כתבה, מדברי המומחה מטעם בית החולים עולה שמתן אדרנלין "מקפיץ את הדופק" ועלול היה לסכן את התובעת. לפיכך, אין באי מתן אדרנלין משום רשלנות כלשהי.
גם את הטענה שלפיה צוות מד"א השתהה שלא לצורך בביתה של הצעירה דחתה השופטת בשתי ידיים. "צוות מד"א פעל בקצב משביע רצון ובלא כל עיכוב, במטרה לייצב את מצבה של התובעת ולהביאה בהקדם האפשרי לבית החולים", הדגישה ותהתה מהו בדיוק אותו עיכוב אותו המדינה מנסה לייחס למד"א.
מנגד נקבע שהתנהלות בית החולים הייתה לקויה ורשלנותו הייתה משמעותית ומכרעת. מהרישומים עולה שעברו 42 דקות תמימות מרגע הגעת התובעת למיון – כשהיא "נחנקת והולכת להתעלף" כדבריה – ועד העברתה לחדר ההלם.
גם מומחה המדינה אישר שאם היו מטפלים בתובעת מוקדם יותר, מצבה היה הרבה יותר טוב. בנסיבות אלה קבעה השופטת שהאחריות לפיצוי התובעת מוטלת במלואה על המדינה, וכי מד"א אינה צריכה לשפות אותה. המדינה חויבה לשלם למד"א הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד איאד מטאנס
• ב"כ המדינה: עו"ד פזית גלובינסקי
• ב"כ מד"א: עו"ד אסף אלרום ועו"ד יעל אברהם
• עו"ד טל לביא עוסק ברשלנות רפואית
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
