מחקר חדש שפורסם על ידי הליגה נגד השמצה (ADL) חושף אפליה תעסוקתית משמעותית נגד ישראלים-אמריקנים ויהודים בארה"ב. על פי המחקר, מחפשי עבודה ישראלים-אמריקנים נדרשים להגיש 39% יותר מועמדויות למשרות כדי לקבל את אותו מספר תגובות חיוביות כמו מועמדים ממוצא מערב-אירופי, שמגישים מועמדות לתפקידים זהים. עבור מחפשי עבודה יהודים-אמריקנים, הנתון עומד על 24% יותר מועמדויות. העיר עם הפער הכי משמעותי בארה״ב לרעת ישראלים? בירת הטק והקפה סיאטל, עם מטות של חברות ענק ששוכנות אצלה כמו אמזון, מיקרוסופט, קוסטקו וסטארבקס.
המחקר, שנערך על ידי הכלכלן ד"ר בריאן טומלין מאוניברסיטת קליפורניה סטייט (CSUCI), מתבסס על ניסוי שבו נשלחו 3,000 פניות למשרות פנויות בתחום האדמיניסטרטיבי. הפניות כללו קורות חיים זהים, למעט פרטים שחשפו את מוצאו של המועמד, כלומר אם הוא או היא ממוצא יהודי, ישראלי או מערב אירופי. תוצאות המחקר מצביעות על כך שהרקע התרבותי או הדתי של מועמדים יכול להוות חסם משמעותי לקבלת הזדמנויות תעסוקה, למרות כישורים זהים.
לצד הבדלים גיאוגרפיים, במחקר נמצא שגם לסוג ההצגה של המידע בקורות החיים הייתה השפעה. לדוגמה, השימוש בשמות המזוהים בבירור עם זהות יהודית או ישראלית (כמו "ליה אברהם" ו"רבקה כהן") היה גורם מובהק להבדלים בתגובות. אזכורים נוספים כמו השימוש בעברית כשפה שנייה או שם מקום עבודה המזוהה עם תרבות ישראלית תרמו ליצירת אפליה בפועל.
נוסף על הפער הכללי, המחקר חושף ממצאים ברמה המקומית. המועמדים הישראלים-אמריקנים דווקא זכו ליחס בולט לטובה יחסית בערים ניו יורק ופילדלפיה. בערים אלה, מציינים החוקרים, שיעורי התגובות החיוביות שקיבלו המועמדים הישראלים היו דומים לאלו שקיבלו המועמדים המערב אירופאים ואף עלו עליהם במעט. עם זאת, החוקרים מציינים כי הפער לא היה מובהק מספיק סטטיסטית ולא ניתן לקבוע בבירור אם מדובר בפתיחות אמיתית או בתוצאה אקראית הקשורה לדפוסי המעסיקים המקומיים.
בסיאטל, לעומת זאת, נחשף כאמור פער שלילי במיוחד, שבו מועמדים ישראלים קיבלו שיעור תגובות חיוביות נמוך ביותר, 6.8% בלבד, לעומת 23.1% שקיבלו מועמדים ממוצא מערב אירופי. לדברי החוקרים נדרש מחקר נוסף כדי להבין לעומק את הנסיבות לכך.
ברוב הערים שנבדקו, ניכרה אפליה כלפי מועמדים ישראלים-אמריקנים ויהודים-אמריקנים, אך בעוצמה שונה בין האזורים. בערים שבהן שיעורי האבטלה היו גבוהים יותר, הפערים היו גדולים יותר, ככל הנראה בגלל התחרות הגוברת על המשרות, שהובילה להחמרה בסינון המועמדים. נוסף על כך, בערים שבהן השכר הממוצע למשרות היה גבוה יותר, נרשמה נטייה ברורה לפסול מועמדים ישראלים ויהודים בקצב גבוה יותר, עובדה שמרמזת על כך שמעסיקים באזורים אלה נוטים להיות סלקטיביים במיוחד. ממצאים אלו מראים כי שילוב של תחרות גבוהה ושכר אטרקטיבי עשוי להחריף את האפליה כלפי קבוצות מסוימות, גם כאשר אין הבדל בכישורים או בניסיון בין המועמדים.
עם הערים שנטו לאפלות לרעה ישראלים ויהודים נמנות אטלנטה, בולטימור, פורטלנד, מיניאפוליס, וושינגטון הבירה, שיקגו, דנבר, יוסטון, מיאמי, פיניקס וסן דייגו. מנגד, בערים שבהן ניכר יחס שוויוני ואף אוהד כלפי ישראלים ויהודים בולטות לטובה לוס אנג׳לס, אוסטין ודאלאס בטקסס, בוסטון, טרנטון בניו ג׳רזי, סן פרנסיסקו, סן אנטוניו ולאס וגאס.
לפי ד"ר טומלין, נתוני המחקר מצביעים על כך שמועמדים יהודים וישראלים נאלצים להוכיח את עצמם מעבר לדרישות המקובלות, אך אינם זוכים ליחס הוגן. לדבריו, קשה עד בלתי אפשרי להוכיח אפליה בשוק העבודה – בוודאי כשזה נוגע לישראלים או יהודים שאינם מוגדרים קבוצת מיעוט אתנית שזוכה להגנה בארה"ב – אבל הממצאים מראים שאנשים מאבדים הזדמנויות תעסוקה בגלל זהותם, ולא בשל חוסר בכישורים. לפי המחקר, חלק מהמעסיקים שזיהו מועמדים ישראלים השיבו להם בעברית, או אף כללו התייחסות ישירה לרקע הישראלי שלהם (כגון ברכות כמו "בהצלחה!"). מנגד, לא נרשמו תגובות דומות שקשורות לזהות יהודית או מערב אירופית. לפי החוקרים, התופעה הזאת מצביעה למעשה על כך שהרקע הישראלי של המועמדים נתפס כמשמעותי אצל המעסיקים, לחיוב או לשלילה.
לפי החוקרים, ישראלים-אמריקנים ויהודים נאלצים להתמודד עם יותר דחיות ועם תהליכי חיפוש עבודה ארוכים ומורכבים יותר. תוצאה זו משתלבת במגמה רחבה יותר של עלייה באירועים אנטישמיים בארה"ב. לפי דוח ה-ADL, במהלך שלושת החודשים הראשונים של 2024 תועדו יותר מ-3,000 אירועים אנטישמיים, כולל תקיפות פיזיות, השחתת רכוש והטרדות מילוליות.
"מדובר בעדויות חסרות תקדים על אפליה אנטישמית בשוק העבודה", אמר מנכ"ל ADL ג'ונתן גרינבלט בעקבות המחקר. "במקביל לעלייה באירועים ובאמונות אנטישמיות, המחקר מדגיש את הצורך הדחוף להילחם בדעות קדומות כלפי יהודים וישראלים גם במקומות העבודה. מעבר להיבט החוקי, על ארגונים להכיר באחריותם החברתית ולהבטיח סביבה עבודה שוויונית״.
