חוות דעת של היועץ המשפטי לאוצר אסי מסינג חושפת כי תוכנית הליבה שנלמדת בחינוך החרדי שונה ופחותה מתוכנית הליבה הכללית, למרות שהיא מקנה לחינוך החרדי תקצוב זהה. מסינג קובע שיש לאחד את התוכניות. חוות הדעת גם קובעת שיש לסלק מהרשתות את עשרות המוסדות שאינם עומדים בלימודי ליבה מלאים. על רקע זה מסינג קובע שיש לתקן את הצעת התקנות של שר החינוך יואב קיש, שמיועדת להחלת תוספות השכר ברשתות החינוך המפלגתיות החרדיות ומנסה להכשיר את אי הסדרים ברשתות.
במסגרת הכספים הקואליציוניים של תקציב 2024 יועדו, למרות המלחמה, 600 מיליון שקל לתוספות שכר למורים החרדים במסגרת החלת תוכנית "אופק חדש" ברשתות המפלגתיות החרדיות, החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס. זאת, בנוסף לתקצוב החריג שהן מקבלות על פי חוק יסודות התקצוב כאילו הן מוסדות ממלכתיים, למרות שמדובר בחינוך פרטי מפלגתי.
עתירה של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון דרשה למנוע את תוספות השכר עד שהרשתות יעמדו בדרישות להחלת הרפורמה כולל לימודי ליבה מלאים, הכשרת מורים ופיקוח אמיתי. כדי להחיל את התוספות צריך קיש לפרסם תקנות לחוק חינוך ממלכתי. ויכוח בין המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי והאוצר לבין קיש והשר לענייני חינוך חרדי במשרדו חיים ביטון מעכב את פרסום התקנות.
במסגרת העימות הזה העביר מסינג חוות דעת מרחיקת לכת החושפת מידע חדש ובעייתי על החינוך החרדי. מתברר שלמגזר החרדי יש תוכנית ליבה שונה מתוכנית הליבה הכללית, שכוללת הרבה פחות שעות של לימודים כלליים. למשל, החרדים מחויבים ב-4 שעות מדעים בשבוע במקום 9 בתוכנית הכללית. חמור עוד יותר: מוסד חרדי שמאריך את שנת הלימודים אפילו בשבוע (כלומר כל תלמוד תורה חרדי לבנים) - רשאי להפחית בחצי את הלימודים במקצועות היסוד הכלליים.
מסינג קובע ש"כל מוסד שמנצל את ההקלה אינו עומד הלכה למעשה בדרישת של 100% מתוכנית היסוד של כלל ילדי ישראל" שמזכה ב-100% תקצוב. עוד הוא קבוע ש"לא ברור מהו מקור סמכותו של מנכ"ל משרד החינוך לקבוע תוכניות יסוד שונות למגזרים שונים". האמת היא שקביעת תוכניות שונות מנוגדת לעקרון היסוד של תוכנית ליבה של יצירת מכנה משותף של ידע, ערכים ומיומנויות.
מסינג מורה לבטל מספר הקלות בתוכנית הליבה החרדית כבר השנה וקובע כי יש להחיל תוכנית ליבה מלאה על כל מוסד שיצטרף לאופק חדש. כן הוא מורה "לקבוע הוראה בתקנות לפיה החל משנת הלימודים התשפ"ו לא יהיה שוני בין תוכנית היסוד לזרמי החינוך השונים וזאת בהתאם להתחייבות שהציג משרד החינוך". בפועל סביר שתידרש עתירה נוספת לבג"ץ כדי שהדברים יקרו.
בחוות הדעת עוד שורת קביעות מרחיקות לכת. בשנים האחרונות צירפו הרשתות לשורותיהן עשרות מוסדות שאינם מלמדים אפילו את תוכנית הליבה החרדית. זאת, כדי שהם יקבלו 100% תקצוב כמו הממלכתי בניגוד לחוק. מדי שנה הוטלו עליהם קנסות סמליים בשל אי העמידה בלימודי הליבה וכלכליסט חשף שלא ידוע לאוצר ולמשרד החינוך אם הקנסות נגבים. חוות הדעת של מסינג קובעת שיש לסלק מהרשתות כל מוסד שאינו עומד ב־100% ליבה.
מסינג כותב כי "משנמצא כי מוסד חינוך בבעלות הרשת אינו עומד באחת מהחובות המוטלות עליו, לא לימד לימודי ליבה מלאים, לא נבחן במבחני מיצ"ב או לא עמד בחובת הדיווח המוטלת עליו, יש להעמיד את תקציבו, כל עוד הוא לא משלים את חובותיו, על תקציב זהה למוסד מוכש"ר רגיל. יש, לטעמנו, להוציא מוסד כאמור, מהרשת ולהעמיד את תקציבו על 75% מתקן הבסיס". מסינג קובע כי "יש לדרוש כי כלל מוסדות הרשתות יעמדו במלוא דרישות אלו החל משנת הלימודים הקרובה תוך קביעת סנקציה על מוסד שאינו עומד בכך". הוא דוחה את הניסיון של קיש לקבוע שמוסדות כאלו יקבלו תקופת מעבר של שלוש שנים בטענה שהדבר מנוגד לחוק.
חוות הדעת שוללת עוד שני היבטים בהצעת התקנות של קיש. קיש מציע שמוסדות יקבלו תוספות שכר למורים במשך ארבע שנים גם אם אין להם הכשרה ללמד את מקצועות הליבה. גם בשלוש השנים הבאות יוכלו המוסדות ללמד חלק גדול ממקצועות הליבה על ידי מורים שלא הוכשרו, כלומר במשך שבע שנים ילמדו מקצועות אלה בחלקם עם מורים לא מתאימים. מסינג קובע ש"הוראות המעבר מרחיבות מדי. לא ניתן להכניס מוסדות לאופק חדש בטרם יש בידי המדינה אינדיקציה ברורה כי הרשתות עומדות במחויבויותיהן הבסיסיות, ובראשן לימודי ליבה מלאים על ידי מורים המוכשרים לכך ועמידה במבחני מיצ"ב". יצוין שמשרד החינוך החליט לבטל השנה את בחינות המיצ"ב במדעים. המשרד הסביר זאת בפערים שיוצרת המלחמה אבל נראה שהסיבה האמיתית היא הרצון להקל על הרשתות לעמוד בבחינות.
מסינג מציין שמרבית המורים ברשתות הם בעלי תעודת הוראה בלימודי קודש המשמשת להם כ"אקוויוולנט לתואר ראשון". הוא מזהיר שהדבר "יוביל לכך שמורים רבים יידרשו ללמד את מקצועות הליבה למרות שאין להם כל הכשרה לכך והם יהיו זכאים לתשלום בהתאם לטבלת השכר של בעלי השכלה אקדמאית בתוכנית אופק חדש". הוא גם מזהיר שמרגע שמורים יצטרפו לאופק חדש, יהיה כמעט בלתי אפשרי לשלול מהם את התוספות. לכן חשוב לבדוק את יכולת המוסדות לעמוד בתוכנית לפני שייכנסו אליה.
עוד קביעה בעייתית בתקנות שמציע קיש היא שמוסדות לא יידרשו לדווח על תוכנית הלימודים, מערכת השעות והביצוע אלא הרשת תוכל לעשות זאת במקומם. זה פתח לרמאות, הונאות והסטת שעות בין מוסדות. מסינג קובע ש"להסדר המוצע לא הוצגה כל הצדקה עניינית או טעם מקצועי". לדבריו, במצב שיש מוסדות שאינם עומדים בחובת לימודי הליבה "היה טעם להדק את הפיקוח ופירוט הדיווחים ובוודאי שלא להקל בכללים בעניין זה".
עוד מתייחס מסינג למצב האבסורדי שבו "על פי בחינת גורמי המקצוע במשרדי החינוך והאוצר החלת אופק חדש ברשתות החינוך החרדיות צפויה להביא לכך שהתקציב הממוצע לתלמיד ברשתות יהיה גבוה מהתקציב לתלמיד במוסד חינוך רשמי". הוא קובע שלא ניתן לאשר כניסת מוסד לאופק חדש עד שיובטח שלא יקבל יותר ממוסד ממלכתי באמצעות הגדלת מספר התלמידים או ביטול תקציבים עודפים.
