בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת דיבה שהגיש חוקר באקדמיה נגד עמיתה שלו בגין דברים בקבוצת פייסבוק מקצועית ובמסגרתם טענה שהוא "הולך לאורגיות ואז כותב על זה מאמרים", באופן שמרמז שמחקרו אינו עומד באמות המידה המקצועיות המקובלות. השופטת דלית ורד קבעה שמדובר בלשון הרע, וקבעה פיצוי של 18 אלף שקל.
התובע הוא אקדמאי שעוסק בין היתר במחקר וניתוח ביקורתי של מרחבים קווירים ופוליטיקה עירונית. הנתבעת גם היא אקדמאית ומנכ"לית של העמותה "מוניטור האקדמיה הישראלית". הצדדים חברים בקבוצת הפייסבוק Academia-IL Network, מקום מפגש וירטואלי לאנשי אקדמיה.
במאי 2020 פרסמה חברה בקבוצה פוסט שבו קראה לגולשים המוזמנים לדבר בכנס לשאול מי המשתתפים ולבקש שיהיו דוברות נשים, ערביות, מזרחיות, בעלות מוגבלויות וכו'. בתגובה כתבה הנתבעת: "וגם בלונדיניות מתולתלות, רוסיות, גרושות... אז לא, האקדמיה צריכה לחתור למצוינות ותו לא. נשים צריכות להצליח בזכות זה שהן מעולות בתחומן".
תגובתה עוררה תגובות משנה מטעם גולשי הקבוצה. את מהם היה התובע, שכתב: "למה צריך להאכיל טרולית מוכרת? תנו לה לקשקש, היא עושה בושות בעיקר לעצמה". היא השיבה: "אני חוקרת את האקדמיה. קראתי פעם מאמר (של התובע) שהיה אפשר להבין שהוא הולך לאורגיות בתל אביב ואז כותב עליהן מאמרים".
בתביעת הדיבה שהגיש בתגובה הוא טען שמדבריה עלתה כוונה לפגוע, בצורה הומופובית, בעבודתו האקדמית ובשמו המקצועי. הוא הבהיר שלא כל מחקר אתנוגרפי על הקהילה הלהט"בית הוא "השתתפות באורגיה". לדבריו, מאמר שלו עסק במיניות ובניתוח יחסים חברתיים במרחב של מועדון לילה שבו מבלים במשותף גברים הומואים והטרוסקסואלים, נשים לסביות והטרוסקסואליות ונשים טרסג'נדריות.
עו"ד עזרא גולדמןהחוקרת טענה מנגד כי הדעה היחידה שפרסמה הייתה שמדברים שהתובע עצמו כתב במאמרו, ניתן להבין שאת מחקריו הוא כותב על סמך מראה עיניים, מחקר אקטיבי, מחקר משתתף - כלומר נוכחות באורגיות בתל אביב. היא הוסיפה שעומדות לה הגנות "אמת דיברתי" ותום הלב.
אולם השופטת ורד כתבה: "בחינת דבריה של הנתבעת לאור הוראות החוק והעקרונות שנקבעו בפסיקה, מביאה למסקנה כי הצגתו של התובע כמי שהולך לאורגיות בתל אביב ואז כותב עליהן מחקרים, מהווה לשון הרע". היא ציינה שהקורא הסביר עלול להאמין שמחקרו של התובע העוסק במרחבים קווירים אינו מחקר אקדמאי העומד באמות המידה המקצועיות המקובלות, אלא הוא תוצאה של השתתפות באורגיות.
השופטת הדגישה שהמאמר המדובר פורסם ב-2014 באחד מכתבי העת היוקרתיים והחשובים בתחום הגיאוגרפיה חברתית-תרבותית. כמו כן, החוקר הסביר שלצורך איסוף המידע לכתיבת המאמר, השתמש במתודולוגיות מקובלות של שיטות מחקר כגון מחקר משתתף ותצפיות משתתפות, שמשמעותן היא שהוא נמצא במקום שבו מתרחשת התופעה הנחקרת ולומד אותה באופן ישיר ככל הניתן.
היא דחתה את טענת הנתבעת לתחולת הגנת "אמת דיברתי" וציינה שהיא אישרה שהמאמר אינו עוסק באורגיות. בנוסף, העובדה שהמאמר עוסק בהומואים או טרנסיות אינה מלמדת כי הוא לא נשען על בסיס מחקרי אקדמי מקובל. גם הגנת תום הלב נדחתה ונפסק שהנתבעת לא עשתה ניסיון לברר אם הדברים נכונים ובכל מקרה הפרסומים המכפישים חרגו מהסביר. בסיכומו של דבר חייבה השופטת את הנתבעת לפצות את התובע ב-12 אלף שקל בתוספת הוצאות בסך 6,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד עזרא גולדמן עוסק בלשון הרע
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
