בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של עובד לשעבר בחברת הסטרטאפ "סלאריקס" שנמצאת בפירוק, וחייב את המנכ"ל שלה לפצותו באופן אישי על כך שנאלץ להתפטר לאחר תקופה שבה לא שילמו לו את מלוא שכרו, לא העבירו תשלומים לקרנות הפנסיה וההשתלמות. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש התרשמה שהמנכ"ל נטל סיכונים תוך ידיעה שהחברה לא תוכל לפרוע את חובותיה ולשלם לעובדים.
התובע הינו טכנולוג בכיר עם ניסיון של 20 שנה בהייטק. בשנים 2018-2015 הוא עבד כמנהל פיתוח ב"סלאריקס מובייל בע"מ", שהינה חברת סטרטאפ שעוסקת בפיתוח מוצרי תשלום סלולריים וכיום נמצאת בפירוק.
בתביעה שהגיש נגד החברה והמנכ"ל שלמה זיטמן (שהינו אחד ממייסדיה ובעל מניות בה), טען העובד שנאלץ להתפטר בדין מפוטר לאחר שבמשך חודשים ארוכים לא שילמו לו שכר מלא, הלינו את שכרו, לא הפרישו לביטוח מנהלים וקרן השתלמות, לא שילמו דמי הבראה ועוד.
לטענת העובד, החברה היא "הצגה של איש אחד" – המנכ"ל, ויש להרים את מסך ההתאדות ולחייב אותו באופן אישי לפצות, כמי שהיה אחראי על פעילות החברה והעדיף להשיא רווחים ולממן את פעילותה באמצעות גזל העובדים.
המנכ"ל טען מנגד שהיו בעלי מניות נוספים שאחראים לפעילות החברה. לדבריו הוא אינו בעל השליטה היחיד בחברה ולא עשה שימוש לרעה ביישות המשפטית הנפרדת שלה. לטענתו הוסכם עם התובע ששכרו ותשלומים אחרים יופחתו כנגד הענקת אופציות על רקע מצבה הכלכלי הקשה של החברה. הוא ציין שהעובד עזב ללא התראה מוקדמת, המריד עובדים נוספים וגרם לחברה נזקים.
אבל השופטת רובוביץ-ברכש קיבלה את התביעה וקבעה שהנסיבות מצדיקות הרמת מסך נגד המנכ"ל וחיובו בחובות החברה כלפי העובד. ראשית מפני שהתרשמה שאף שהיו דירקטורים נוספים בחברה, המנכ"ל היה מקבל ההחלטות המרכזי בה, אם לא הבלעדי, וכל הקשור לתנאי העבודה התנהל מולו.
שנית, עלה שאי תשלום שכר ופנסיה היה דבר שגרתי עבור כלל העובדים בחברה, ופניותיהם למנכ"ל בנושא לא טופלו. שלישית, הוכח שהמנכ"ל ידע שהוא לא מסוגל לשלם את שכרם של העובדים אך המשיך להעסיקם תוך הבטחות שווא. כמו כן, הוא לא הוכיח שסוכם עם התובע שיקבל אופציות במקום שכר.
השופטת שוכנעה שהמנכ"ל התנהל תוך נטילת סיכון באשר ליכולת החברה לפרוע חובותיה, והכל תוך פגיעה בזכויות העובדים והצבתם בסוף התור בפריעת חובות החברה. לפיכך נקבע שיש לחייב אותו בתשלומים שלא שולמו לתובע.
נקבע שהוא יפצה את העובד בכ-481 אלף שקל בגין הפרשי שכר ופנסיה, הפרשים בגין אי הפרשה לקרן השתלמות, דמי הבראה, פדיון חופשה, פיצוי בגין עוגמת נפש ואי מסירת תלושי שכר, ובתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. מסכום זה ינוכו כספים שקיבל התובע במסגרת תביעת חוב שהגיש לביטוח לאומי בעקבות פירוק החברה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העובד: עו"ד אורן וינברג
• ב"כ החברה והמנכ"ל: עו"ד שגיא פדוראנו
• עו"ד לילך אהל מסנר עוסקת בדיני עבודה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
