בית המשפט למשפחה בחיפה קיבל לאחרונה עתירה שהגישה אישה להכיר בה כאימה של הבת הביולוגית של זוגתה באופן רטרואקטיבי מיום לידתה, ולא רק מגיל שנה ותשעה חודשים – אז קיבלה צו הורות פסיקתי. חרף התנגדות של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, קבעה השופטת שושנה ברגר כי היא לא מוצאת סיבה לסרב לבקשת האם.
ההכרה הרטרואקטיבית, מעבר לערכה הסמלי וההצהרתי, יכולה לסייע לאם בזכויות שונות: כך למשל, בנקודות זיכוי במס הכנסה על השנים שבהן היא לא נחשבה לאמא, קצבת ילדים, ימי חופש מהעבודה בגלל מחלת הילד וכו'.
בנות הזוג חיות יחד מאז 1998 ולהן שלוש בנות. שתי הגדולות מאומצות, והקטנה והקטנה נולדה מתרומת זרע שממנה הרתה אחת מבנות זוג. כשנה ותשעה חודשים אחר הלידה הן קיבלו צו הורות פסיקתי שהכיר מאותו רגע ואילך בהורות של בת הזוג שאינה האם הביולוגית. בנות הזוג לא השלימו עם ההורות ה"חלקית" ופנו לבית המשפט בבקשה להחיל אותו באופן רטרואקטיבי מיום הלידה. מנגד טען היועמ"ש שאין מקום לתקן את הצו המקורי, וביקש לדחות את הבקשה.
השופטת ברגר עמדה על פסיקתו המנחה של בית המשפט העליון, שניתנה לפני כשנתיים, בסוגיית ההכרה הרטרואקטיבית בצו הורות החל ממועד הלידה. באופן עקרוני קבע העליון שתנאי להכרה כזו הוא הגשת הבקשה למתן צו ההורות תוך תשעה חודשים ממועד הלידה.
עו"ד לאה קליין אליאבעם זאת, פסק הדין פילח בין שלוש קבוצות רלוונטיות, שלגבי אחת מהן – הורים שכבר הגישו בקשה למתן צו הורות פסיקתי – נקבע שניתן להעניק תוקף רטרואקטיבי להורות גם אם הבקשה הוגשה זמן רב לאחר הלידה. השופטת ברגר ציינה שהמבקשת משתייכות לקבוצה זו, שכן הן קיבלו זה מכבר צו הורות פסיקתי בנוגע לילדה. בנסיבות אלו, קבעה, יש להידרש למהות העניין תוך בחינת שיקול טובת הילדה כמדד מכריע.
בפסק הדין צוין שבעניינן של בנות הזוג אין הצדקה כלשהי שלא להכיר בהורות מיום הלידה: הן מנהלות זוגיות איתנה מזה שנים רבות והילדה הוצגה מיום לידתה כבת של שתיהן כלפי כולי עלמא.
השופטת ציינה שהיא לא מבינה את עמדתו הסרבנית של היועמ"ש, שבין היתר טען כי המבקשות אינן נכללות באף אחת מהקבוצות שנדונו בפסיקתו המנחה של העליון. היא כתבה שלא מצאה ממש בטענה זו.
היא חתמה כי שוכנעה שטובת הקטינה מצדיקה להכיר בהורות למפרע ממועד הלידה, ונתנה לאם הלא-ביולוגית צו הורות פסיקתי מיום הלידה באופן שיחולו עליה כל החובות, הזכויות והסמכויות הקיימות בין הורה לילד. למען הסר ספק, היא הדגישה שאין במתן הצו כדי לנתק את קשר ההורות בין הילדה לבין אימה הביולוגית.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשות: עו"ד איילת טרסר אבס
• עו"ד לאה קליין אליאב עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
