בפסק בוררות שפורסם לאחרונה נקבע כי חבר לשעבר בקיבוץ עין גב שליד הכנרת זכאי לקבל יותר מ-1.25 מיליון שקל בגין שיוך בית המגורים שלו, זכויות פנסיה ורווחים שמקורם בנכסי היישוב.
במהלך 37 שנות חברותו הוא העביר את כל הכנסותיו לקיבוץ והיה פעיל בוועדות השונות שלו. ב-2007 נערך הליך שיוך של הנכסים לחברים מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד דקל מנחמי הוא טען שלפי הוראות מועצת מקרקעי ישראל, הוא צריך לקבל את ערך בית המגורים לכל הפחות לפי המחיר שבו ניתן היה למכור אותו בשוק החופשי.
לעניין הפנסיה הוא טען כי התקבל לחברות בקיבוץ מפלסים ביולי 1979. בהמשך, ולבקשת הקיבוץ, עבר עם משפחתו לעין גב עד שלדבריו לימים גורש משם בבושת פנים. הוא הבהיר שיש לחשב את הפנסיה שלו מ-1979 כשנת תחילת הוותק.
הוא הוסיף שב-2010 התקבלה החלטה לפדיון פירות נכסי הקיבוץ. חלקו עמד על כ-148 אלף שקל. ב-2014 הוא קיבל 16,274 שקל בלבד ולטענתו הקיבוץ חייב לו יותר מ-90 אלף שקל.
בתגובה טען הקיבוץ באמצעות עו"ד יוסי משיח כי התובע הצטרף לעין גב ב-1993 עם אשתו, וב-2014 החליטו הם לצאת לחופשה מהקיבוץ שבסופו הודיעה האישה על עזיבה. בעלה נעדר מהקיבוץ שש שנים עד שב-2020 החליטה האספה על הפסקת חברותו.
לטענת הקיבוץ, אפשר לנכות את שווי פירות הנכסים המגיעים לתובע משווי דמי העזיבה. לעניין הפנסיה נטען כי מניין הוותק הוא מתאריך הקבלה למועמדות בקיבוץ ב-1992 ועד 2020, בניכוי השנים שבהן היה "שינוי סטטוס" (2020-2010).
עוד טען הקיבוץ כי הוותק לעניין הזכות לפירות נכסים כולל רק חצי משנות הוותק שצבר התובע במפלסים. זאת, בהתאם להחלטת המועצה מ-2008 ביחס לחבר שעבר מקיבוץ אחר. לסיכום נטען שהתובע אמור היה לקבל 91,529 שקל, אלא שיש לו חוב בסך 124,484 שקל בגין קצבה ששולמה ביתר ולכן הוא חייב לקיבוץ 32,955 שקל.
הבוררים - השופטת בדימוס נחמה מוניץ ורשם האגודות השיתופיות בדימוס עו"ד אורי זליגמן - מינו שמאי לבחינת ערך בית המגורים. הוא קבע ששוויו הוא 1.25 מיליון שקל, והבוררים פסקו כי זה הסכום שהתובע זכאי לקבל מהאגודה עבור בית המגורים.
לעניין הוותק לפנסיה נקבע כי הוא יתוקן כך שתתווסף שנה אחת. עוד נקבע כי אין תוקף להחלטה מ-2008 שלפיה הקיבוץ מכיר רק בחצי משנות הוותק שנצברו בקיבוץ הקודם. הבוררים הסבירו שמדובר בהחלטה מאוחרת ליום שבו התובע עבר לעין גב, ולא ניתן להחילה רטרואקטיבית, 16 שנים לאחר המעבר.
הקיבוץ חויב לשלם לתובע גם פנסיה עד למועד הפסקת חברותו בקיבוץ (בדומה לזכאות חברי קיבוץ אחרים), בקיזוז של כ-2,500 שקל שצבר בנפרד. הבוררים דחו את פרשנות הקיבוץ שלפיה ניתן לקזז את התשלום עבור פירות נכסים: "אין מדובר בשיוך אמצעי יצור אלא רק בתשלום בגין פירות נכסים, שאינם אמצעי יצור ולא נכללים כלל בתקנות השיוך".
לסיכום נקבע שהתובע יקבל מעין גב 1.25 מיליון שקל בגין נכס המגורים בתוך 30 יום. כמו כן, הוא זכאי לתוספת שנת ותק לנושא הפנסיה ולקצבה פנסיונית וימשיך לקבל את התשלומים עבור פירות הנכסים.
• לקריאת פסק הבוררות המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד דקל מנחמי
• ב"כ הקיבוץ: עו"ד יוסי משיח
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
