רעידת האדמה שהיכתה לפנות בוקר בטורקיה ובסוריה היא לא רק קטסטרופה אנושית, אלא גם קטסטרופה כלכלית. הדברים אמורים בעיקר לגבי המשק הטורקי, מאחר שהמשק הסורי חדל מעשית מלתפקד מאז החלה שם המלחמה הפנימית בשנת 2011.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בשלב זה קשה לאמוד את שווי הנזקים הכלכליים, אך ברור שמדובר במיליארדי דולרים רבים. האפקט המיידי של רעידת האדמה בדמות ירידת השערים החדה בבורסה הטורקית והשפל של הלירה הטורקית מול הדולר נראים כרגע פחות מדאיגים מבחינת הממשלה הטורקית.
השאלה העיקרית היא לגבי ההשלכות הכלכליות של רעידת האדמה על טורקיה בטווח הארוך יותר. ההשוואה הקרובה ביותר שניתן לעשות היא לרעידת האדמה שהתרחשה באוגוסט 1999 ומרכזה היה בעיר איזמיט, הממוקמת כ-100 קילומטרים ממרכז איסטנבול. רעידת האדמה אז נמדדה בעוצמה של 7.6 ונמשכה 37 שניות. היא קטלה כ-17 אלף בני אדם והותירה יותר מ-250 אלף בני אדם ללא קורת גג. בנובמבר אותה השנה התרחשה עוד רעידת אדמה חזקה, ולפי הערכות שתי הרעידות הפחיתו באותה השנה את צמיחת התמ"ג הטורקי ב-2%-3%.
אלה בשורות לא משמחות במיוחד עבור טורקיה, שלפני האסון העריכה קרן המטבע העולמית כי המשק שלה יצמח השנה בכ-3%. אלה הן גם לא בשורות טובות במיוחד לנשיא ארדואן, שציפה להגיע לבחירות הקרובות במאי כשהמשק הטורקי נמצא בתנופת התאוששות אחרי הקורונה וחרף המשבר הנמשך באירופה.
אחד המחוזות שנפגעו בצורה הקשה ביותר ברעידת האדמה היום הוא גזיאנטפ, מה שמגביר את הצפי לנזקים כלכליים. מחוז זה ובירתו באותו השם נחשבים למרכז הכלכלי של דרום מזרח ומזרח טורקיה. גזיאנטפ אחראית על כ-4% מהפעילות התעשייתית בטורקיה, ובתחום התעשייה הקלה היא שולטת ב-6%. בעיר פועל אזור התעשייה הגדול ביותר בטורקיה, והיא מחזיקה בעמדה בכירה בכל האמור לפעילות הסחר של טורקיה. מלאכת השיקום של המפעלים תיארך זמן, בייחוד לאור ממדי ההרס של התשתיות.
אם בטורקיה מנסים בכל זאת למצוא חדשות טובות, הרי שמגזר התיירות, שנחשב לאחד החשובים במשק הטורקי, לא צפוי להינזק מעבר לשבועות הקרובים. האזור מוכה האסון במזרח טורקיה אינו נחשב לאזור מתוייר. בהנחה שלא יתרחשו בקרוב עוד רעידות אדמה בקרבת מרכזי התיירות, צפוי ביטחון התיירים להתאושש מהר יחסית. על אפשרויות ההתאוששות המהירות של ענף התיירות יעידו נתוני השנה שעברה: הכנסות טורקיה מתיירות הגיעו לכ-46 מיליארד דולר, זינוק של כ-53% בהשוואה לשנת 2021. גם תנועת התיירים רשמה זינוק של למעלה מ-80%.
נוכח המצב הפוליטי בטורקיה (שנת בחירות), נראה שהממשלה תעשה מאמץ גדול להתחיל בפעילות שיקום מיידית כדי להראות התקדמות בשטח, מה שיכול לעודד את הפעילות הכלכלית והביקושים. מנגד, מידת ההתלהבות של משקיעים זרים בטווח הרחוק להפנות את משאביהם למשק הטורקי, ובייחוד כשמדובר בתשתיות, לא צפויה לגבור, לא רק בגלל המצב הפנימי והכלכלי שם, אלא גם נוכח הישנות רעידות האדמה הקשות אחת לכמה שנים והנזקים ההרסניים למיזמים השונים.
