בית המשפט למשפחה בקריות דחה לאחרונה בקשה של גבר דרוזי גרוש לחלק באמצעות מחיצה את הבית המשותף לו ולאשתו לשעבר באופן שיאפשר לו להמשיך להתגורר במקום. השופט ניר זיתוני קיבל את טענת האישה שלפיה מגורי בני זוג גרושים באותו נכס יובילו לחרם עליה בעדה.
בני הזוג, הורים לשניים, נפרדו לפני כשנה וחצי. הבעל ביקש לקבל סעד זמני המורה על חלוקת בית הנישואין על ידי מחיצה, כך שכל אחד מהצדדים ישתמש ביחידה או קומה נפרדת, עד להכרעה בתביעה העיקרית לפירוק השיתוף בנכסי הצדדים.
הוא הוסיף שבניית בית הנישואין הושלמה על ידו ועל ידי אביו לפני החתונה, כש-100 מ"ר מהבית נרשמו על שם אשתו רק לצורך נטילת משכנתא. לדבריו, לאחר הגירושין סירבה האישה לעזוב את הבית כמוסכם והוא נאלץ לגור אצל הוריו. לאחר מכן הוא שכר דירה בבניין השייך לאחיו. הוא הסביר שהבית מורכב משתי קומות, כל אחת בת 185 מ"ר, כשהתחתונה מושכרת לעסקים והעליונה שימשה למגורי הצדדים.
האישה טענה מנגד כי הדירה בקומה השנייה היא בעלת כניסה אחת ואינה ניתנת לחלוקה. לדבריה, מגורי הצדדים לאחר הגירושין תחת קורת גג אחת ואף כל מפגש ביניהם יגררו חרם דתי. היא ציינה כי לה ולילדים אין מקום מגורים אחר שכן הוריה גרים בבית צר, שאליו חזרה אחותה שהתגרשה. היא הוסיפה שבמהלך הנישואין עבדה והשקיעה את כל שכרה בבניית הבית. כמו כן, ציינה, בעלה לשעבר מקבל לבדו את דמי השכירות בגין העסקים בקומה הראשונה, בסך 10,000 שקל בחודש.
הבעל השיב כי יש מקרים רבים שבהם בני זוג לשעבר המשתייכים לעדה הדרוזית גרים לאחר הגירושין בבית שחולק לשתי דירות או בשתי קומות בבניין מבלי שיוטל עליהם חרם דתי.
עו"ד מיכאל בן לולואבל השופט ניר זיתוני דחה את בקשתו. הוא ציין שהבעל לא הוכיח שסידור של מגורי בני זוג גרושים באותו מבנה מקובל בעדה הדרוזית ולא יגרור חרם. הוא כתב בהקשר זה כי לא הוצגו החלטות של בית הדין הדתי הדרוזי שבהן נקבע כי סידור שכזה הוא לגיטימי מבחינה דתית.
בפסק הדין צוין כי לא הייתה הסכמה בין הצדדים בנוגע לחלוקת נטל ההוצאות בגין הכשרת הקומה התחתונה למגורים או בגין חלוקת בית הנישואין לשתי יחידות דיור נפרדות. השופט הוסיף שלא ברור כיצד אפשר לצפות שהצדדים לא יפגשו זה את זה כאשר הם מתגוררים באותו בנין ואף באותה קומה.
"נוכח הטענות החמורות שהצדדים מעלים זה כנגד זה ונוכח העובדה כי חרף היותם מיוצגים לא השכילו הצדדים להסדיר את חלוקת הרכוש שנה וארבעה חודשים לאחר הפירוד וחמישה חודשים לאחר גירושין, ברי כי מגורים שלהם באותו בנין אינם לטובת הקטינים", כתב.
הוא הוסיף כי לבעל יש אפשרות לקבל מענה לשימוש הבלעדי שמבצעת האישה בבית באמצעות תביעה לדמי שימוש ראויים.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש: עו"ד ג'ייהאן עבדלחק חמדאן
• ב"כ המשיבה: עו"ד סאמר עלי
• עו"ד מיכאל בן לולו עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
