הגשת תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024 לאישור הכנסת מתעכבת עוד ועוד, ובינתיים הולך ואוזל הזמן לקיים דיונים רציניים בכנסת ישראל כדי, אולי, לנסות ולשנות כמה מיסודות התקציב הגדול בתולדות המדינה, שאין בו ולו בשורה אחת לטובת אזרחי ישראל. גזירות יש בו למכביר.
לפי שעה נראה די דמיוני שהכנסת בהרכבה הנוכחי תוכל לגאול את אזרחי המדינה מכל הרע שבתקציב, לבטל גזירות ולהכריח את הממשלה, שלפי חוק הכנסת היא מעליה, לבטל את ההסכמים הקואליציוניים ולסגור לפחות 10 משרדי ממשלה מיותרים לחלוטין.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בשנה רגילה היה צריך להגיש את תקציב המדינה לכנסת, לאחר אישורו בממשלה, כחודשיים לפני סוף השנה. זאת, כדי לאפשר דיון בסעיפיו הרבים בכובד ראש בוועדות הכנסת לקראת אישורו במליאה עד ל-31 בדצמבר בחצות.
אולם, השנה היא לא שנה רגילה מסיבות רבות: למעשה כבר אושר לשנת 2024 תקציב ב-23 במאי 2023, לפי חוק, לכן אין כל צורך לאשר תקציב חדש. אולם, בשל המלחמה הבלתי צפויה נוצר הצורך הדחוף להגדיל בשיעור ניכר את התקציב המקורי בן 514 מיליארד השקלים, שחצה לראשונה את חצי טריליון השקלים, ולהתאימו להוצאות הנובעות מהמלחמה.
לאחר עיכובים לא מעטים, שנבעו בראש ובראשונה מחוסר חשק מופגן של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשפץ את התקציב הרע שאושר לפני שמונה חודשים, הובא באיחור רב תקציב "מתוקן", שיש המכנים אותו גם במשרד האוצר "מקולקל", לאישור הממשלה ב-15 בינואר. חוץ משינויים קוסמטיים זעירים - לא תוקן בו דבר. בוודאי לא לטובה.
התקציב הוגדל בבת אחת ל-582 מיליארד שקל, גידול של 68 מיליארד שקל, שנועד ברובו למימון המלחמה במישור הצבאי והאזרחי. הגירעון הוקפץ מ-2.4% ל-6.6% וחובות המדינה צפויים לגדול מפחות מ-60% מהתוצר ליותר מ-68% מהתוצר, נתון שעלול להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל כבר בקרוב.
"עוד שבוע, שבועיים, מה כבר קרה?"
חלפו כבר עשרה ימים מאישור תקציב המדינה בממשלה ועדיין זה לא הונח כחוק על שולחן הכנסת. מועד ההנחה, 19 בינואר, כבר מאחורינו והאוצר כבר הודיע שיהיה "איחור". גם בתום השבוע הזה לא יוגש התקציב לעיונם של 120 חברי הכנסת, שקראו עד כה על סעיפיו השונים בכלי התקשורת. הקריאה הראשונה בכנסת, שחגגה היום יום הולדת, לא תהיה חגיגית במיוחד, והיא צפויה לכל המוקדם בשבוע הבא.
בהתאם לחוק שחוקקה במיוחד הממשלה לרגל המצב החריג, יש על מליאת הכנסת לאשר את חוק התקציב עד ל-19 בפברואר, 50 יום מראשית שנת התקציב 2024, אולם ממשלה שממילא לא מקיימת את החלטותיה (כמו האיחור במועד שנקבע להגשת התקציב לכנסת), צפויה לא לעמוד גם במועד הזה. "אז יהיה שבוע-שבועיים יותר מאוחר, מה כבר קרה?", תמה גורם בכיר במשרד האוצר.
מה שכבר קרה זה שהמדינה מתנהלת כעת על פי תקציב שנת 2024, שאושר במאי שעבר ואינו אקטואלי עוד, ושאינו מספק תשובות לרוב משרדי הממשלה לעת מלחמה. זה מה שקרה, אבל במשרד האוצר, שרק אחרי חודש הבינו בו שיש מלחמה ותיקנו תוכנית חירום אומללה ראשונה לסיוע למשק, שעליה הכריזו ב-19 באוקטובר, שום דבר לא בוער במיוחד.
תיקון: כן בער לראש הממשלה ולשר האוצר שלו, בניגוד מוחלט להמלצת בכירי משרד האוצר, להמשיך ולאשר 5.5 מיליארד שקלים של ההסכמים הקואליציוניים, שכוללים גם העברת כספים לעמותה שמסייעת למשתמטים מהצבא. כן בער לקברניטי ממשלת מחדל ה-7 באוקטובר לאשר את המשך קיומם של משרדי הממשלה המיותרים לגמרי להגברת החוסן הלאומי, הזהות היהודית, מורשת ישראל והמודיעין.
ובניגוד להבטחה המפורשת של ראש הממשלה נתניהו, מי שכן ישלמו את המחיר בהעלאות מיסים ובגזירות נוספות (כמו תרומת יום הבראה) הם אזרחי המדינה, שרבים מהם נלחמים על קיום המדינה ברצועת עזה ולצער כולנו רבים מהם הקריבו את חייהם ואלפים נפצעו. זאת, בנוסף לקריסת עסקי חיילי מילואים שהיו מגויסים 90 יום ויותר.
כך עלו כבר מחירי הדלק, עם תום סבסוד המס, המס על המכוניות החשמליות זינק ועלו גם מיסי הארנונה, שהתייקרו בניגוד גמור להבטחת ראש הממשלה. עוד יתייקרו גם הסיגריות, ובינואר הבא יעלה מס ערך מוסף על כל המוצרים והשירותים בארץ באחוז - ל-18%.
על פי חוק, הכנסת היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל. בהיות ישראל דמוקרטיה פרלמנטרית בוחרים אזרחי המדינה את 120 נציגיהם בכנסת והם אלה שממנים את הממשלה, הזקוקה לאמונם. סיבה טובה להזכיר כאן את חוק היסוד הזה היא שרבים מחברי הכנסת כנראה שכחו אותו. הכנסת היא מעל הממשלה ולכן היא יכולה, ללא שום קושי, לבטל ולשנות החלטות רעות של הממשלה, שפוגעות באזרחי המדינה.
הימים הקרובים אמורים לשמש לדיונים מרתוניים בתקציב בכנסת. זאת, לאחר הנחתו של התקציב באיחור רב על שולחן הכנסת - אולי בכוונה, שלא יהיה לחברי כנסת "נודניקים" מספיק זמן לדיונים.
מה שהונח על שולחן הכנסת הוא תקציב מדינה מהגרועים שהיו כאן מזה שנים רבות. אולם, דווקא העובדה הזאת אמורה להעמיד במבחן חשוב מאוד את חברי הכנסת, הן במליאתה והן בוועדת הכספים ובוועדות נוספות שייקבעו לדון בסעיפי התקציב המתוקן-מקולקל לשנת 2024.
אם לא עכשיו אימתי יוכיחו פעם אחת חברי הכנסת שהם יכולים להתעלות ולבטל החלטות רעות של הממשלה? ח"כ אלי רביבו, מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, כבר הצהיר כי "הפעם לא נהיה 'חותמת גומי' להחלטות הממשלה". הבה ונראה אם צדק.
אז מה על חברי הכנסת לשנות בתקציב הקלוקל החדש לשנת 2024?
בואו נראה אותם, חברי קואליציה ואופוזיציה כאחד, מבטלים את ההסכמים הקואליציוניים (ח"כ משה גפני כבר מתפוצץ מצחוק), סוגרים משרדי ממשלה הזויים (אורית סטרוק, מאי גולן ועמיחי שקלי מצטרפים לפרצי הצחוק) ודורשים הסברים לתוספות עשרות המיליארדים של משרד הביטחון (יואב גלנט מצטרף).
ולצד כל היוזמות הללו, שקשה להניח שמי מהן תצא אל הפועל, ראוי גם שחברי הכנסת יבטלו את הגזירה לתרומת יום הבראה על ידי כל אזרח (עובד!) לקופת המלחמה וישקלו שוב אם יש מקום להחלטת הממשלה להעלאת מס ערך מוסף בינואר הבא על כלל האוכלוסייה.
מה שבטוח הוא שיום ההולדת של הכנסת היום הוא לא אירוע משמח, נוכח מאורעות ונפגעי המלחמה, אך ספק הוא אם יהיה במשכן לפחות מעט אור בעת אישור תקציב המדינה בסוף החודש הבא.
