שני חוקים שיידונו בכנסת תוך שבוע עלולים להיתקל בהתנגדות של חברי כנסת, גם מהקואליציה, ולא להיות מאושרים או לכלול שינויים מהותיים. אחד החוקים יידון כבר היום בוועדת החוקה של הכנסת, שבראשות ח"כ שמחה רוטמן. החוק יאפשר לרשות המיסים לעקוב אחר כל חשבון בנק ארץ ולקבל נתונים על תנועות ופעולות בחשבונות. החוק השני יידון כבר בשבוע הקרוב בוועדת הכספים של הכנסת, שבראשות ח"כ משה גפני, ואם יתקבל כל עסקה בין בתי עסק וחברות בישראל, בסכום העולה על 5,000 שקל, תדרוש אישור מראש מרשות המיסים. מנהל רשות המסים, ערן יעקב, אמר ל-ynet כי "החוקים הללו דרושים כדי להיאבק בהון השחור ובהעלמות המס בישראל ביתר יעילות והם חסרים לנו כעת למנוע העלמות מס".
החוק שידון היום היה אמור להיכלל בחוק ההסדרים אך עקב המשמעות הרחבה שלו הורה הייעוץ המשפטי של הכנסת להוציאו מחוק ההסדרים, שכן מדובר בחוק רגיש שיש בו היבטים של שמירה על הפרטיות של אזרחי ישראל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
על פי החוק, תוכל רשות המיסים לבצע מעקב אחר כל פעולה שנחשדת כחריגה בחשבון בנק או גורם פיננסי, הן של עסק והן של יחידים. ברשות המיסים הסבירו כי המעקב אחר חשבונותיהם של בתי עסק יבוצע בקביעות אחת לחצי שנה והמעקב אחר חשבונות של אנשים פרטיים יתבצע על סמך מידע שיתקבל ברשות בעניין סכומים חריגים שהופקדו או הוצאו מחשבונות של אזרחים. לדעת ראשי רשות המיסים החוק החדש יכניס לקופת המדינה בשנים הבאות כמיליארד שקלים בשנה בשל חשיפת העלמות מס והשתמטויות מתשלום מס הכנסה ומס ערך מוסף.
ההערכות הן שאף שחלק מחברי הכנסת צפויים להתנגד לחשיפת כל חשבונות הבנק במדינה, ללא צורך בצווים מיוחדים בכל מקרה לגופו, החוק עשוי לזכות ברוב שכן בראש הוועדה שבה יידון עומד ח"כ שמחה רוטמן, איש מפלגתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ, התומך בחוק שהומלץ על ידי בכירי רשות המיסים.
הצעת החוק תחייב בנקים, בתי השקעות וחברות כרטיסי אשראי, להעביר לרשות המיסים כל מידע על תנועות בחשבונות הלקוחות העסקיים אחת לחצי שנה ועל החשבונות הפרטיים ככל שיידרש. על בתי העסק יהיה פיקוח באמצעות דיווח על סכום הכסף שנכנס או הוצא מהחשבון כל חצי שנה. כך, למשל, אם לחשבון חנות רהיטים הוכנסו לפתע בחצי השנה האחרונה 10 מיליון שקל, הרשות תדרוש הסברים. לגבי בתי עסק החוק נועד בעיקרו להילחם מלחמת חורמה בתופעת החשבוניות הפיקטיביות ההולכת ומתרחבת לאחרונה, כפי שהסביר ל-ynet מנהל רשות המיסים, ערן יעקב.
לגבי אזרחים פרטיים תקבע רשות המיסים כללים שלפיהם יידרשו המוסדות הפיננסיים להעביר מידע לרשות. כל פעולה כספית חריגה בחשבון פרטי תחייב את הבנק להעביר את המידע לרשות המיסים וזאת תפתח בחקירה בהתאם למידע שיתקבל. יצוין כי ייקבעו הגבלות על העברת המידע שיכללו דרישה לאישור ההעברה של המידע לרשות המיסים על ידי נציגי היועץ המשפטי לממשלה וועדה חדשה שתוקם במיוחד לצורך זה. אולם, אין להניח שגופים אלה ימנעו את העברת המידע, למשל, על אזרח שמשתכר 8,000 שקל בחודש ולפתע מופקדים בחשבונו רבע מיליון שקלים.
יצוין שבעבר כבר נעשו ניסיונות לחוקק חוק בנוסח דומה, אולם ממשלות קודמות, כולל זאת הקודמת, מנעו את החקיקה מתוך חשש לפגיעה רבה מדי בעסקים ובאזרחים ובסודיות הפיננסית, כאשר בקלות רבה מדי ניתן יהיה לחשוף את כל חשבונותיהם בפני רשויות המדינה.
ברשות המיסים אמרו ל-ynet, כי אין בחוק החדש כל פגיעה בסודיות הפיננסית, שכן כיום מקבלים כבר ברשות המיסים, למשל, נתונים מבנקים בחו"ל על חשבונות של אזרחים וחברות והדבר מובן מאליו כצורך למנוע השתמטות מתשלומי מיסים.
אישור מראש של רשות המיסים על כל עסקה מעל 5,000 שקל
החוק השני שיוזמת רשות המיסים ושמעורר סערה יידון כבר בשבוע הקרוב בוועדת הכספים של הכנסת ויחייב כל בית עסק לבקש אישור מראש מרשות המיסים על על כל עסקה שהיקפה מ-5,000 שקל ומעלה. גם חוק זה גורם להתנגדות ולביקורת רבים, בעיקר במגזר העסקי.
בדברי ההסבר לחוק נאמר כי "בישראל קיימת בשנים האחרונות תופעה רחבת היקף של הפצת חשבוניות מס שהוצאו שלא כדין. תופעה זו גורמת לנזק הנאמד במיליארדי שקלים בשנה לקופת המדינה. כדי להתמודד עם התופעה ולמנוע הוצאה של חשבוניות מס שלא כדין, מוצע לבצע תיקונים בחוק מס ערך מוסף ולהקים מערך בקרה על הוצאת חשבוניות מס, שסכומן, ללא המס, עולה על 5,000 שקלים חדשים".
בהתאם לחוק, אם יאושר חרף ההתנגדויות, כל עסקה של הוצאת סכום הגבוה מ-5,000 שקל תהיה זקוקה לאישור מראש (!) של רשות המיסים. אמנם לא מדובר בשיחת טלפון או בפגישה עם נציג רשות המיסים, אלא במהלך אוטומטי, אולם ברור שבמגזר העסקים זועמים על הצורך לקבל אישור על כל עסקה כמעט, שכן מדובר בסכום נמוך יחסית.
ברשות המיסים הסבירו כי האישור לעסקה יינתן למעשה בשיטה דומה לאישור שמקבל כיום אזרח שמשלם עם כרטיס אשראי - כאשר המכשיר קובע "העסקה אושרה". ומתי לא תאושר עסקה מראש? כאן מסבירים ברשות כי עסקה שנראית כחשודה תיפלט אוטומטית ממערכת האישורים ותחייב את המבקש לבצע אותה להסביר לחוקרי הרשות במה מדובר. רק לדוגמא, מציינים ברשות כי לאחרונה נתפסו חשבוניות פיקטיביות בסכומים של מיליוני שקלים - ומצב כזה לא יתאפשר עוד עם יישום החוק החדש.
