בית משפט השלום בפתח תקווה חייב לאחרונה את יזמית הבנייה "נעלי לוקסי 2000 יבוא ושיווק" לשלם פיצויים של כ-190 אלף שקל לבעלי דירה שאיבדו את החניה שלהם בעקבות פרויקט תמ"א 38 שבוצע בבניין. השופט אריאל ברגנר קבע כי החברה הטעתה את התובעים ונהגה כלפיהם בחוסר תום לב כשלא עדכנה אותם שהחניה שהובטחה להם בוטלה משום שהיא לא תקנית.
היזמית המקורית של הפרויקט, חברת "תמ"א בת ים", החתימה ביוני 2010 את בעלי הדירות בבניין שברחוב שרה אהרונסון בעיר על הסכם תמ"א 38 מסוג חיזוק. בהסכם היא התחייבה בין היתר לשמור על מקומות החניה הצמודים לדירות הקיימות.
כארבע שנים לאחר מכן מכרה היזמית את הפרויקט ל"נעלי לוקסי", ובהמשך התברר כי שטח החניה שהוצמד לאחת הדירות קטן מהתקן ולפיכך הוגשה תוכנית מתוקנת שבמסגרתה הוגדר השטח כחניה מבוטלת. כך יצא שבעלי הדירה קיבלו שטח מוצמד שאי אפשר להשתמש בו כחניה.
בתביעה שהגישו בעקבות זאת נגד "לוקסי" הם בעלי הדירה כי גילו על בעיית החניה רק לקראת סיום הפרויקט וכי אף אחד לא עדכן אותם בזמן אמת שלא יוכלו לקבל מקום חנייה תקני. הם טענו שהחברה הפרה את התחייבויותיה בהסכם ולכל הפחות התרשלה בביצועו. הם עתרו לפיכך לחייב אותה להצמיד להם חניה תקנית, ואם הדבר לא אפשרי - לשלם להם פיצויים על הפגיעה בשווי הדירה ועוגמת הנפש שנגרמה להם.
"לוקסי" טענה בתגובה שהתובעים היו מיוצגים על ידי עורכת דין שליוותה את הפרויקט וחתמו על אישור להקטנת החניה על סמך תשריט מפורט שבו סומן השטח.
עו"ד אבי ששוהשופט אריאל ברגנר קבע כי אמנם בעלת הדירה חתמה על מסמך שמאשר את שינוי החניה שבו ויתרה על כל טענה בעניין זה, אבל הוא לא סבור שהייתה מודעת לכך שהמשמעות היא שלא תוכל להשתמש בשטח הזה כחנייה כלל.
הוא ציין כי הגרסה של בעלת הדירה שאף אחד לא אמר לה מה השטח וההשלכות של גודלו לא נסתרה. למעשה, הוא שוכנע שהיזמית לא הציגה לה את התשריט עם גודל החניה המדויק ולא אמרה לה בצורה ברורה ומפורשת שלא תוכל להשתמש בה כחניה.
לפיכך קבע השופט כי המסמך נחתם עקב הטעיה וכי החברה הפרה את חובות הגילוי ותום הלב המוטלות עליה בחוק. הוא הוסיף כי הוא אמנם מקבל את הטענה שהתובעים לא ביצעו את כל הבדיקות הנדרשות ולא ערכו בירורים עם עורכת הדין שלהם לפני שחתמו על המסמך המהותי הזה. אלא שגם אם ההתנהלות הזו מבטאת רשלנות מסוימת, היא "אינה שוללת את המסקנה בדבר הטעיה".
באשר לתוצאה, השופט קבע כי מאחר שאין אפשרות פרקטית להקצות לתובעים חניה אחרת, הם זכאים לפיצוי בגובה שווי החניה בהתאם להערכת השמאי מטעמם וכן לפיצויים על עוגמת הנפש שנגרמה להם. בסך הכל נפסקו להם 163 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט, שכר טרחת שמאי של 4,680 שקל ושכר טרחת עו"ד של 23,400 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד אבי ששו עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
