מבקרים שפקדו בחודשים האחרונים את סן פרנסיסקו בוודאי הופתעו לטובה מהשינוי הנראה לעין ברחובותיה. מתחמי המאהלים, קרעי הבדים והעיתונים ושיכורים שרועים לצד ערמות אשפה, נעלמו ברובם מאזורים נרחבים בעיר המפרץ המפורסמת, שידועה שנים רבות באוכלוסיית חסרי הבית הנרחבת שלה.
סוגיית חסרי הבית מעסיקה שנים את קברניטי העיר ואת מדינת קליפורניה בכלל, אבל בחודשים האחרונים המאבק בתופעה העלה הילוך, לקראת הבחירות המקומיות בנובמבר וניסיונה של ראשת העיר לונדון בריד להיבחר מחדש. באוגוסט האחרון החלה בריד במהלך להגברת אכיפת החוקים נגד מחנות האוהלים, בעקבות החלטת בית המשפט העליון בארה"ב.
כבר בינואר האחרון ירד מספר חסרי הבית שישנים ברחובות העיר לפחות מ-3,000 – הנתון הנמוך ביותר שנרשם בעיר בעשור האחרון, לפי נתונים של הממשלה הפדרלית. עם זאת, באותה בדיקה התגלה כי בפועל, מספר חסרי הבית בסן פרנסיסקו עלה ב-7%, לכ-8,300 בני אדם.
כעת, כאשר הבעיה כמעט נעלמה מהעין הציבורית, יש מי ששואל את עצמו לאן נעלמו חסרי הבית שכה מזוהים עם סן פרנסיסקו, העיר שבימי הזוהר שלה הציתה את דמיונם של רבים.
טרי אסטן בנט, בעלת חנות מציאות ודברי בית בשכונת קסטרו ההיסטורית בעיר, היא דוגמה חיה לאותה אמביוולנטיות שמאפיינת לאורך השנים את סן פרנסיסקו. בנט מודה אמנם שקשה לה לראות אנשים מפונים בכוח מהרחובות, ובכך משקפת את הגישה הדמוקרטית-ליברלית של תושבי העיר וקברניטיה, שאפשרה במידה רבה את התפשטות התופעה ברחובותיה. "כבעלת עסק", היא אומרת מנגד, "אני זקוקה לרחובות נקיים ומזמינים, ששימשכו את הלקוחות".
ערים אחרות בקליפורניה דיווחו גם הן על ירידה בתופעת חסרי הבית הגלויה לעין, הודות לשיפור בפעילות ההסברה ויותר דיור זמני. עיר החוף סנטה קרוז דיווחה על ירידה של 49% במספר הישנים ברחוב השנה, בעוד לוס אנג'לס רשמה ירידה של 10%.
בשש השנים האחרונות הגדילה סן פרנסיסקו את מספר המיטות במקלטים ובמגורים הארעיים ביותר מ-50%. בו בזמן, העירייה יזמה בשנה שעברה כמעט 500 מבצעי פינוי, ובהובלת בריד, היא מחלקת לחסרי הבית כרטיסי אוטובוס מחוץ לעיר ומאשרת למשטרה לפעול באאופן נחוש ואגרסיבי יותר למיגור תופעת המאהלים.
פעילים חברתיים בעיר לא חוסכים את ביקורתם כלפי הטיפול העירייה ושל רשויות האכיפה בת פעה. "מקלט צריך תמיד להיות פתרון זמני", אומר לוקאס אילה, פעיל בקואליציה למען חסרי הבית בסן פרנסיסקו. "אסור שאנשים ישהו בו כפתרון ארוך טווח".
משטרת סן פרנסיסקו הוציאה לפחות 150 דוחות על לינה בלתי חוקית מאז ה-1 באוגוסט, יותר מפי 2.5 מכלל הדוחות שניתנו בכל שלוש השנים הקודמות. כמו כן, צוותי העירייה הסירו יותר מ-1,200 אוהלים ומבנים.
ועדיין, במקומות רבים בסן פרנסיסקו נראים אנשים הישנים על המדרכות, חלקם רק עם שמיכה, ואוהלים ממשיכים לצוץ מתחת לגשרים ובפינות מבודדות יותר של העיר. ואולם, המאהלים הרבים שצצו בעבר מחוץ לתחנות הרכבת התחתית והשתרעו לאורכם ולרוחבם של רחובות במרכז העיר ובדרומה נעלמו. אפילו ברובע טנדרלוין הבעייתי חלה התקדמות בסוגיה.
"בהתחלה זה היה קשה להסתגל לכך שמחפשים אותך ובודקים את התיקים שלך", אומר סטיבן בורסל, בן 51, שהפך לחסר בית לפני שנה לאחר שפציעה בכתף עלתה לו במשרתו. בורסל עבר לאחת מ-60 הבקתות הזעירות החדשות במאי, לאחר שהמכונית שהתגורר בה עלתה באש.
חדרו המסודר, בשטח של 6 מ"ר בלבד, מכיל מיטת יחיד, וזוגות נעליים מסודרים מונחים לצד הדלת, שנפתחת לחצר שטופת שמש. בבוקר שבו ביקרנו במתחם נשמעו מהחצר קולות ילדים משחקים בבית הספר היסודי הסמוך. "לשהות בחלל משלך ולסגור את הדלת בלי לחלוק שום דבר עם אף אחד זה נפלא", אומר בורסל. עם זאת, הוא מתנגד למבצע פינוי המאהלים. הוא מספר ששני חברים דחו מיטות כי חשבו – בטעות, לדבריו – שהמקלט יהיה נגוע במכרסמים. זה לא מנע מהצוותים לקחת את האוהל שלהם ואת כל מה שבתוכו. "עכשיו אין להם כלום, שום מחסה", אומר בורסל. "הם פשוט מסתובבים ונוסעים באוטובוסים, כמו שהרבה אנשים עושים".
מאז 2018, סן פרנסיסקו הוסיפה 1,800 מיטות מקלט חירום וכמעט 5,000 יחידות דיור תומך קבוע, שבהן אנשים משלמים 30% מהכנסתם עבור שכר דירה, והשאר מסובסד. בסך הכל, מדובר כרגע ביותר מ-4,200 מיטות בכ-14 אלף יחידות.
בריד, שנבחרה לראשונה לתפקיד ביוני 2018, יכולה לזקוף לזכותה את ההרחבה, אם כי חלק מהתוכניות היו קיימות לפני שהפכה לראשת העיר.
המאבק בחסרי הבית בעיר הוא חלק מתופעה רחבה בהרבה במדינת קליפורניה. ערים אחרות בקליפורניה דיווחו גם הן על ירידה בתופעת חסרי הבית הגלויה לעין, הודות לשיפור בפעילות ההסברה ויותר דיור זמני. עיר החוף סנטה קרוז דיווחה על ירידה של 49% במספר הישנים ברחוב השנה, בעוד לוס אנג'לס רשמה ירידה של 10%.
עיריית סן פרנסיסקו קיבלה סיוע כספי הן מהממשל הפדרלי והן ממושל קליפורניה, ראש עיריית סן פרנסיסקו לשעבר גווין ניוסום, שחרט על דגלו את המאבק בחסרי הבית ובמאהלים. ניוסום הזרים לפחות 24 מיליארד דולר למאמץ מאז כניסתו לתפקיד ב-2019, כולל תוכנית להפיכת מלונות לדיור.
סן פרנסיסקו נהנתה גם ממס עושר שנוי במחלוקת שהוחל החל משנת 2018 על ענקיות הטכנולוגיה בעיר, אף שבריד התנגדה למס בטענה שחברות יעזבו את העיר. בסופו של דבר, בין השאר בחסות מגפת הקורונה, החשש התבדה ולא נרשמה עזיבה המונית.
בזכות הכספים הללו זינק התקציב השנתי של מחלקת חסרי הבית והדיור התומך בעיר פי שלושה, מכמעט 300 מיליון דולר ב-2018 ל-850 מיליון דולר השנה. עם זאת, תקציב המחלקה צפוי לרדת מתחת ל-700 מיליון דולר בשנה הבאה, ולטענת מומחים בעיר, אין בכך די בעיר שבה המחיר החציוני של בית הוא 1.4 מיליון דולר. "עדיין יש לנו שוק דיור שיקר מדי עבור יותר מדי אנשים. וכל עוד זה ימשיך להיות המצב, נראה אנשים נופלים לחסרות בית", אומר אלכס ויסוצקי, עמית מדיניות בברית הלאומית לסיום תופעת חסרי הבית.
לטענת פעילים למען חסרי בית, זו בדיוק הסיבה לכך שגורמי העירייה צריכים להשקיע בעוד דיור בר השגה. "כמובן, דברים יכולים להיות הרבה יותר טובים", אומר דיוויד לבוגין, שאיבד את דיורו לאחר מות אמו ועבר להתגורר ברחוב טורק 835, מלון לשעבר שהעיר רכשה ופתחה מחדש לפני שנתיים כדיור תומך. "אבל ביחס למצב שממנו באתי, אין לי תלונות".
עם זאת, בניית דיור אורכת זמן רב יותר, והסבת נכסים ישנים אינה זולה. העיר רכשה את טורק 835 תמורת 25 מיליון דולר והוציאה 18 מיליון דולר – פי שניים מהסכום המשוער – על שיפוצו. בינתיים, במתחם נערכים לאכלס גם זוגות ואנשים עם חיות מחמד.
לדברי סטיב גוד, מנכ"ל החברה המפעילה את המתחם פייב קיז, לדיירים החדשים לוקח כשבועיים להסתגל לכללים במתחם. "הכללים שלנו נועדו לשמור על הדיירים, והם עדיפים על חיים ללא כללים ברחוב", אומר גוד. אחד הדיירים במתחם, פטריק ריצ'רדסון בן ה-54, היה בדרכו ללימודי טכנאות רנטגן במכללה דו-שנתית באוקלנד בזמן ששוחחנו עם גוד.
לפני שהגיע למתחם, ריצ'רדסון ישן על ספות ועל מדרכות בעיר. "אמן", הוא אומר בתגובה להסבר של גוד. "הבית החדש הציל אותי".
