בריאיון ל-ynet live התייחס רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, לתפקוד המשק נוכח מאות אלפי העובדים שהוצאו לחל"ת: "המשק במצב הרבה יותר טוב מאשר היה בקורונה", הוא אמר. "בקורונה למעשה ההנחיות היו בעיקר לסגור ולמעשה להתבודד כדי לא להידבק, עכשיו המצב הוא שונה. עכשיו רואים שהכבישים עמוסים, חנויות נפתחו ולמעשה הכלכלה די עובדת, לא שהכל חזר אבל אנחנו רואים את היקף הקניות".
לדבריו, "בנובמבר ראינו כ-330 אלף דורשי עבודה מכל הסוגים, הבטחת הכנסה ובחל"ת. את דצמבר התחלנו עם קצת יותר מ-300 אלף, זאת אומרת שאנחנו רואים כ-25 אלף שחזרו לעבודה. אנחנו רואים כל הזמן חזרה לעבודה. נזכור שכ-140 אלף נותרו עדיין מלפני המלחמה, ויש כרגע כ-160 אלף דורשי עבודה, כשעיקר דורשי העבודה הם בעיקר מהחל"ת".
לפי הביטוח הלאומי, מ-7 באוקטובר ועד היום - 175,521 ביקשו דמי אבטלה מהביטוח הלאומי כאשר 127,264 יצאו לחל"ת שלא מרצון. מתחילת דצמבר - 14,341 אזרחים ביקשו דמי אבטלה כאשר 9,742 שהוצאו לחל"ת שלא מרצון. מבין כלל מבקשי דמי האבטלה מהביטוח הלאומי: 59% הם בגילי 20-40, 39% בגילי 41-67. כמו כן , ישנן כ-1,020 בקשות של בני 67 ומעלה.
גראור הוסיף, כי "בתעשייה זקוקים לאלפי ידיים עובדות בתחום של הרכבות, בתחום של עבודת מתכת, עיבוד שבבים ועוד. ההייטק והמקצועות במיומנויות גבוהות הם די רוויים ולדעתי גם כמעט ולא נפגעו, אנחנו לא רואים שהם נפגעו".
המעסיקים יקלטו בחזרה את העובדים שבחל"ת?
"אנחנו יודעים שגם בקורונה נשארו מחוץ למעגל העבודה כ-20%-25%. אנחנו מעריכים שגם עכשיו חלק מהעסקים יקרסו, ויהיו עסקים שיסגרו ולא יצטרכו את העובדים, אין ספק. אבל הרוב להערכתי יחזרו. אני חושב שאנחנו כבר רואים חזרה משמעותית לשוק העבודה".
בהתייחס להעסקת עובדים ערבים אמר גראור כי "בתחילת המלחמה ראינו שמעסיקים יהודים די חוששים לקלוט עובדים מהאוכלוסייה הערבית, אבל לאט לאט זה חוזר. עם זאת, עדיין לא חזרנו למה שהיה לפני, יש חשדנות מסוימת".
עדיין לא אושרה הארכת מתווה החל"ת לדצמבר
בתוך כך, הביטוח הלאומי התריע היום שעדיין לא עבר בכנסת אישור להמשך המתווה לתשלום עבור השוהים בחל"ת בחודש דצמבר, אף שכבר עברו 11 ימים החודש. זאת לאחר שההקלות בדבר החל"ת היו עד לתום חודש נובמבר. התשלום הבא יבוצע מחר עבור נובמבר ואם יאושר המשך המתווה - התשלום לדצמבר יבוצע ב-12 בינואר.
אי האישור המשך מתווה החל"ת בוועדת הכספים של הכנסת ממשיך לגרום למעסיקים לאי-ודאות בנוגע לניהול העובדים שלהם, והאם אלה יהיו זכאים לקבל דמי אבטלה החודש בדיוק כפי שהיה באוקטובר ונובמבר.