התוכנית לפינוי מחנות צה"ל באזורי הביקוש לטובת הקמת אלפי דירות חדשות, שיצאה לדרך לפני יותר משבע שנים ומטרתה הלאומית היא לטפל במשבר הדיור באמצעות הגדלת ההיצע, לא הצליחה לעמוד ביעדיה. כך עולה מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם היום (שלישי). על פי הדוח, העובדה שהתוכנית טרם הושלמה, יש בה כדי להשפיע על משבר הדיור.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
הדוח בוחן את תוכנית שוה"ם 3 (שיווק והעתקת מחנות), במסגרתה פועלות מערכת הביטחון (מעהב"ט) ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להעתקת מחנות צה"ל לצורך שיווק הקרקעות במחנות המתפנים, ובכך להגדיל את היצע הדירות בישראל ב-69,185 יחידות דיור. התוכנית מתמקדת בפינוי יחידות צה"ל משישה בסיסים עיקריים הממוקמים ברובם במרכז הארץ (שדה דב, צריפין, תל השומר, סירקין, גנים וטירה).
על פי סיכום שוה"ם 3, שעליו חתמו במרץ 2015 רמ"י, משרד הביטחון (משהב"ט) ומשרד האוצר, לוח הזמנים להשלמת התוכנית היה ינואר 2023. נכון למועד סיום הביקורת, מועד זה נדחה לנובמבר 2028. בביקורת עלה שמעהב"ט לא עמדה בלוחות הזמנים המתוכננים לפינוי המחנות, ופינתה 5,323 דונם - כ-65% מסך הקרקעות שאמורות היו להתפנות במסגרת התוכנית (8,181 דונם)
בשורה התחתונה, 3 בסיסים פונו באופן מלא (שדה דב בתל אביב, סירקין בפתח תקווה וטירה); יתר השטחים (כ-35%), שמסתכמים ב-2,858 דונם, טרם פונו - מחנות תל השומר וצריפין פונו באופן חלקי ובמחנה גנים (השלישות) ברמת גן לא החל הפינוי. המשמעות היא ששיווקן של 15,929-22,680 יחידות דיור, מתוך כלל הדירות המתוכננות מתעכב.
למעשה, מתוך כמעט 70 אלף דירות שמתוכננות להיבנות על קרקעות המחנות המתפנים - שווקו 11,404 דירות בלבד (כ-16.5%) והחל הליך בנייתן של 6,855 דירות (כ-10% מתוך כלל יחידות הדיור בתוכנית; וכ-60% מתוך היחידות ששווקו). עם זאת, מדגיש המבקר כי לדברי רמ"י, בחלק מהמתחמים יש חסמים שונים לשיווק הקרקעות, כגון הצורך בטיפול בקרקעות ולשקמן, התניות תכנוניות שונות ואי יכולתן של רשויות מקומיות לעמוד בשיווק של מספר גדול של דירות.
"לעיכובים השפעה ניכרת על הצורך ביחידות דיור במרכז"
המבקר כותב כי לתוכנית שוה"ם 3 חשיבות ברמה הלאומית, שכן מטרתה להקל על משבר הדיור כיוון שהמחסור בדירות, ובפרט באזור המרכז, מהווה את אחת הסיבות המרכזיות לעלייה במחירי הדירות בשיעור של כ-51.2% מאז ינואר 2015, אז התקבלה החלטת הממשלה למימוש התוכנית, עד מאי 2022 (תקופת הביקורת).
המבקר בחן את השפעת העיכוב בפינוי מחנות צה"ל שטרם פונו על שוק הדיור ובדוח הוא רומז כי העיכוב בפינוי מחנות צה"ל עלול לפגוע בהצלחת העמידה ביעדי התוכנית האסטרטגית לדיור של המועצה הלאומית לכלכלה לשנת 2040. בדוח נכתב כי "על פי נתוני התוכנית האסטרטגית לדיור של המועצה הלאומית לכלכלה לשנים 2017-2040, צורכי הדיור במרכז הארץ בשנים 2021-2030 נאמדים בממוצע בכ-24 אלף יחידות דיור לשנה. מכאן, שבהיקף העיכובים יש כדי לשקף את השפעתם הניכרת על הצורך האסטרטגי-לאומי ביחידות דיור באזור המרכז".
על פי המבקר, העיכובים בפינוי המחנות נעים בין 9 חודשים לכ-7 שנים, והם נבעו בעיקר ממחלוקות במשרד האוצר, מפערי כוח אדם במינהל המעבר דרומה, מהתארכות תהליכי קבלת ההחלטה במערכת הביטחון לגבי אופן ניהול פרויקט "אופק רחב" (המחנה הרב זרועי שיאכלס את הבקו"ם ומפקדות נוספות), מקביעת לוחות זמנים שלא תאמו למצב בשטח ומשינויים רבים שביקש צה"ל להחיל בפרויקטים. המבקר כותב כי העיכובים הניכרים ביותר הם בפרויקטי ה-PFI (פרויקטים הנבנים ביוזמה פרטית לטובת המגזר הציבורי.
מנגנוני הפיקוח והבקרה לא פעלו
המבקר כותב עוד בדוח כי "ממועד החתימה על סיכום שוה"ם 3 ועד מועד סיום הביקורת לא פעלו מנגנוני הפיקוח והבקרה שנקבעו על מימוש התוכנית: שלא בהתאם להחלטת הממשלה, ועדת החסמים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לא הוקמה ולא התכנסה, ועל כן היא לא דיווחה לממשלה על דבר התקדמות יישום ההחלטה; כמו כן, רמ"י לא דיווחה למועצת מקרקעי ישראל על התקדמות סיכום שוה"ם 3, שלא בהתאם להחלטת המועצה. נוסף על כך, לא התקיימו דיונים בנושא תוכנית שוה"ם 3 במסגרת קבינט הדיור".
בנוסף הוא מצביע על כך שגם לאחר השלמת התוכנית, יישארו במרכז הארץ 25 בסיסים על פני שטח כולל של כ-60 אלף דונם, וקובע כי למרות שב-2016 החל מיפוי הבסיסים לצורך תוכניות עתידיות – נכון למועד סיום הביקורת, רמ"י משהב"ט ומשרד האוצר לא סיכמו אילו מחנות יפונו. פינוי עתידי או חלקי של בסיסים אלה צפוי לאפשר הקמה של לפחות 30,694 יחידות דיור (מהן כ-586 לדיור מוגן); של לפחות 100 יחידות למלונאות; ושל לפחות 1,765 דונם למסחר ולתעסוקה.
נוסף על כך, הפינוי יאפשר הסרת מגבלות תכנוניות שיקדמו תכנון אזרחי ופיתוח עירוני ותשתיתי משופרים, בין היתר בנגישות לצירי תחבורה, בהקמת קו של הרכבת הקלה (הקו החום) ובהרחבה של שטחים ירוקים. המחנות שיש פוטנציאל לפינוים בעתיד הם ארבעת חלקי המחנות שנותרו בצריפין כ"איים" לאחר מימוש שוה"ם 3 וכן מחנות נוספים: המש"אות, מחנה 80, יחידה של פיקוד העורף, המכללות הצבאיות, מחנה טירה ציוד, יחידה של ז"י והקריה בתל אביב.
לפיכך ממליץ המבקר, שכל הגופים הרלוונטיים - רמ"י, משהב"ט ומשרד האוצר - יבחנו באופן מקיף ויסודי את מימוש תוכנית שוה"ם 3 ואת ניהולה כדי ליישם לקחים ולטייב את תהליכי העבודה הנוגעים להסכמים עתידיים לפינוי מחנות צבאיים. עוד מומלץ כי שר הבינוי והשיכון ייזום בתיאום עם שר הביטחון ושר האוצר דיון בקבינט הדיור בעניין בחינת האפשרויות לפינוי מחנות צה"ל נוספים ממרכז הארץ לצורכי בינוי ודיור, מתוך השטח הכולל של מחנות צה"ל שיישארו לאחר מימוש תוכנית שוה"ם 3 (כ-60 אלף דונם) וגיבוש מדיניות ברמה הלאומית שממנה תיגזר תוכנית אופרטיבית רב-שנתית.
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "בשיווק קרקעות של מחנות צה"ל שפונו נדרשת פעילות טיהור הקרקע הממומנת מהכנסות רמ"י. רמ"י מקדמים את פינוי הבסיסים לטובת הקמת שכונות מגורים בשטחים מופרים תוך צמצום הפגיעה בשטחים הפתוחים. המדינה מקדמת תוכניות חקירה ושיקום הקרקע, בהתאם להנחיות המעודכנות של משרד להגנת הסביבה, מינהל התכנון ופסיקות בתי המשפט מהשנים האחרונות.
"עם סיום פעילות הסביבתית וקבלת ניקיון הקרקע, רמ"י מקדמת את את השיווק והפיתוח. יש לציין כי במקרים רבים רמ"י אינה יכולה לשווק ולבנות עשרות אלפי יחידות דיור באזורי ביקוש, עקב חסמים כגון בעיות ביוב, מט"שים או בעיות ניקוז, אשר אינן תומכות את השכונות העתידיות. לפיכך השיווק ממתין לקידומן של תשתיות אלה. חסם נוסף הוא היכולת של רשויות מקומיות לשווק אלפי יחידות דיור בשטחן ללא מענה מתאים בדבר מוסדות חינוך וציבור. תקצוב המוסדות לא ניתן במועדים המותאמים לבנייה ואכלוס השכונות החדשות ודורש מהרשויות המקומיות למצא פתרונות זמניים חלופיים יקרים ולא יעילים. כל חסמי שיווק אלה, מונעים מרמ"י קידום מלוא פוטנציאל יחידות הדיור בשטחים המתפנים על ידי מערכת הביטחון, וגורעים מהיכולת של המדינה להגדיל את היצע הדיור".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "במסגרת המהלך הלאומי להוצאת מחנות צה"ל ממרכזי הערים (הסכם שוה"ם 3), פינו משרד הביטחון וצה"ל למעלה מ-5,300 דונם, שעליהם ייבנו עשרות אלפי יחידות דיור ומיליוני מ"ר של מסחר ותעסוקה. בין המחנות שכבר פונו: שדה דב, סירקין, רוב מחנה צריפין, בית דגן, גדוד הובלה בחיפה, כלא 6 ועוד. מימוש המהלך מבוצע תחת עקרונות של שקיפות ושותפות עם רמ"י, משרד האוצר, משרדי התחבורה והסביבה, מרכז השלטון המקומי ועוד.
"בימים אלה מקדם משרד הביטחון את הקמתם של שני פרויקטי ענק - אופק רחב ברמלה, המחנה הרב זרועי הגדול והמרכזי של צה"ל אשר יאכלס את הבקו"ם ומפקדות רבות נוספות; והמרה"ס, מרכזי האספקה של צה"ל. שני הפרויקטים יאפשרו פינוי 2,500 דונם נוספים בצריפין ותל השומר. במקביל, שוקדים משרדי הביטחון, האוצר ורמ"י על קידום הסכמים לפינוי מחנות נוספים, בהם סיכום שוה"ם 4 הכולל את יתרת צריפין והעברת מכללות צה"ל לירושלים, וכן הסכם להעתקת מרכזי השיקום והאספקה (מש"א) מתל השומר, צריפין וחיפה".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון נמצאים במו"מ לגבי הסכם פינוי מחנות נוסף, במסגרתו מתקיימת בחינה כלכלית לכדאיות של פינוי המחנות. כמו כן, כל ההכנסות משיווקי הקרקעות בניכוי עלויות ההגירה יועברו לאוצר המדינה".