החל מהיום (ב') צרכנים שלא מעוניינים שגופים מסחריים יתקשרו אליהם ויציעו להם הצעות שיווקיות יוכלו להכניס את פרטיהם ללא עלות למאגר "אל תתקשר אליי", ועל החברות יהיה אסור לפנות אליהם. עצם הפנייה לצרכן שבחר להירשם למאגר תהיה בגדר עבירה שיש בצידה קנס. זאת לאחר שוועדת הכלכלה אישרה לפני כחצי שנה את התקנות שהותקנו מתוקף חוק הגנת הצרכן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
כל חברה, בין אם זו חברת סלולר או קופת חולים, תידרש לבדוק האם הטלפון שמחייגים אליו מופיע במאגר ואם תפנה לאדם הרשום במאגר, תהיה חשופה כאמור לעיצומים כספיים. את הקמת המאגר הממשלתי קידמו השרה לשוויון חברתי מירב כהן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי.
אז איך נרשמים? נכנסים לאתר האינטרנט הייעודי (לאתר לחצו כאן), מזינים את מספר הטלפון שלכם, מקבלים קוד אימות כדי שהמערכת תדע שזה אכן אתה, מזינים את הקוד ואתם במאגר לכל החיים. ניתן להיכנס אל המאגר גם מאתר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן או להירשם בשיחה טלפונית באמצעות מענה ממוחשב בטלפון שמספרו 1-800-071-171 או במענה אנושי לרישום ותמיכה לצרכנים שמספרו 1-800-071-170 הפועל ביום א' בשעות 14:00-17:00 וימים ב'-ה' בשעות 9:00-13:00. בנוסף, ניתן להירשם בוואצאפ שלינק ישיר אליו נמצא באתר המאגר.
המאגר מופעל על ידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן במשרד הכלכלה באמצעות פורטל מקוון ייעודי שבו יוכל כל אזרח לרשום את מספר הטלפון שלו ולהיכנס למאגר. במקרה שחברה פונה למי שבחר להירשם למאגר "אל תתקשר אליי", הצרכן יכול להגיש תלונה לרשות להגנת הצרכן.
החוק מאפשר לממונה על הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן להטיל עיצום כספי בגובה של 45 אלף שקל לתאגיד ו-25 אלף שקל לעוסק פרטי על עוסק שפנה לצרכן, על אף שמספרו הופיע במאגר "אל תתקשר אליי", וכן להטיל עיצום כספי, בגובה של פי שלושה מהעיצום הכספי המקורי, במקרה שבו עוסק הפר צו הפסקה מנהלי.
האיסור על עוסקים לפנות לצרכנים יחל ב-1.1.23 והאיסור יכנס לתוקף תוך 15 ימים מההרשמה למאגר.
הקמת המאגר היא חלק ממגמה עולמית במדינות רבות בעולם, ובהן: ארה"ב, קנדה, אנגליה, סינגפור והודו. כך למשל, כבר בשנת 2003 חוקק בארה"ב החוק "Do not call" אשר ביקש לצמצם את מספר שיחות הטלמרקטינג שמקבלים התושבים, וכל זאת באמצעות רישום למאגר ממשלתי שיבטיח את הסרת מספרי הטלפון של הנרשמים למאגר, ממאגרי המידע של המפרסמים. צעד זה הוכח כאפקטיבי ולפי סקר שנערך בארה"ב בשנת 2009 מספר שיחות הטלמרקטינג הממוצע שהתקבלו בחודש פחת מ-30 ל-6 בלבד.
להקמת המאגר קדמו דיונים סביב המתח בין התחרות החופשית בשוק לזכות לפרטיות ולזכותו של אדם לבחור שלא יטרידו אותו בעסקאות טלפוניות. לחוק המאפשר את הפעלת המאגר הוכנסו מנגנונים שמאזנים בין הדברים וכמו כן סעיפי החוק נוסחו בהתאם למודלים שנלמדו מהעולם.
לדברי השרה ברביבאי (יש עתיד): "הקמת מאגר 'אל תתקשר אלי' מעביר את הכוח לידי הצרכנים, כך שיוכלו לבחור האם לקבל שיחות שיווקיות או לא. מדובר בכלי אפקטיבי שנועד להגן בעיקר על האוכלוסייה המבוגרת החשופה לפגיעה יותר מאחרים. אין לי ספק כי יצמצם משמעותית את הפגיעה בצרכנים".
השרה מירב כהן (יש עתיד): "הקמת המאגר באה בהתאם למגמה העולמית ועל רקע אלפי מקרים קשים שטיפלנו, בהם צרכנים מבוגרים, עולים חדשים, אנשים עם מוגבלויות שנוצלו בצורה מחפירה. מדובר בשירות חשוב לצרכנים מוחלשים אבל גם לכלל הציבור שלא פעם מוטרד ע"י שיחות שיווקיות שאינו מעוניין לקבלן. מדובר במודל שיושם כבר בעולם בהצלחה והגיע הזמן שגם הצרכנים הישראלים יזכו להגנה זו".
