בית המשפט למשפחה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה שהגיש גבר נגד גרושתו ובמסגרתה ביקש לאכוף הסכם מ-2015 ולקבוע שהבית שהיה שלהם שייך לשניהם. האישה התכחשה להסכם, אבל השופטת אורית בן דור ליבל קבעה שהוא תקף ולכן הבית יימכר בשוק החופשי.
בני הזוג, הורים לחמישה ילדים, התגרשו ב-2006. במרכז הסכסוך עמד בית בירושלים הרשום בחלקים שווים על שם שניהם. במרץ 2006 נחתם בין הצדדים הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני. בהסכם נכתב שהבעל יעזוב את הבית והאישה תמשיך לגור בו עם הילדים, תוך שהבית ימשיך להיות בבעלות שניהם. עוד הוסכם כי הבעל מתחייב שלא לדרוש את פירוק השיתוף בבית והאישה תהיה רשאית לגור בו כל עוד היא מעוניינת בכך.
זמן קצר לאחר אישור ההסכם שב הבעל לגור בבית בחדר נפרד. בספטמבר 2015 חתמו השניים על הסכם, שלא אושר כהסכם ממון. הם הסכימו להפריד את הבית לשתי יחידות נפרדות, כך שכל אחד מהם יגור בחלק אחר. עוד הוסכם כי במידה שאחד הצדדים יפר את ההסכם - הבית יימכר והתמורה תחולק שווה בשווה בין הצדדים.
ב-2019 פינה הגרוש את הבית לאחר שבית הדין הרבני קיבל את תביעת האישה לאכוף את הסכם הגירושין. בהמשך הוא הגיש תביעה לפירוק שיתוף בנכס מכוח ההסכם מ-2015. לטענתו, מאז הסכם הגירושין ועד 2013 חיו הצדדים תחת אותה קורת גג, בשמירה על כבוד הדדי ובהפרדה רכושית, תוך זניחת מרבית מהוראות הסכם הגירושין. ב-2013 חלה הרעה ביחסיהם לאחר שהחל בקשר עם אישה אחרת.
על רקע מריבות תכופות הם הסכימו על הפרדת הבית לשתי יחידות וחתמו על ההסכם החדש. לדבריו, מאז ועד 2018 המשיכה האישה במריבות בלתי פוסקות עמו ועל בת זוגו. בנקודה זו, טען, שלפה האישה ככלי מלחמה ובחוסר תום לב קיצוני את ההסכם הישן ודרשה את פינויו.
עו"ד אלינור ליבוביץ'האישה טענה מנגד כי לאחר הגירושין המשיך הגרוש לגור בבית בניגוד גמור לרצונה וללא הסכמתה, תוך הפרת הוראות הסכם הגירושין. לדבריה, היא חתמה על ההסכם החדש מבלי שקראה והבינה אותו, ובכל מקרה הוא לא תקף משלא אושר בבית המשפט.
אבל השופטת אורית בן דור ליבל העדיפה את גרסת הבעל וכתבה כי עדותו הייתה רצופה וקוהרנטית, בעוד עדות האישה הותירה רושם שלילי. נקבע שהוא שב לגור בבית בסמוך לגירושין בהסכמת הצדדים, והשניים חתמו על הסכם 2015 לאחר שהחלו ביניהם מריבות קשות.
עוד נקבע שההסכם מ-2015 תקף אף שלא אושר כהסכם ממון על ידי ערכאה שיפוטית, שכן הוא נועד להסדיר עניין נקודתי. השופטת הוסיפה כי לאחר הגירושין הצדדים שינו בהתנהגות את הסכם הגירושין בכך שחזרו לגור תחת קורת גג אחת.
בפסק הדין הובהר שפינוי הבעל מהבית ומניעת האפשרות שלו לגור בו מהווים הפרה של ההסכם המאפשר את פירוק השיתוף. בסופו של דבר קיבלה השופטת את התביעה וקבעה שהבית יימכר למרבה במחיר והתמורה תחולק שווה בשווה בין הצדדים, בכפוף לפירעון הלוואות אותן התחייב האיש לפרוע. האישה חויבה בהוצאות בסך 25 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש: עו"ד שלום פוריס
• ב"כ המשיבה: עו"ד ירון חליווה
• עו"ד אלינור ליבוביץ' עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
