גאוטם אדאני (60), המיליארדר ההודי שרכש לאחרונה את נמל חיפה יחד עם חברת גדות ב-4.1 מיליארד שקל, הפך לאיש השלישי הכי עשיר בעולם, ולאסייתי הראשון שמדורג בין שלושת העשירים בתבל, לפי בלומברג.
הונו של אדאני מוערך ב-137.4 מיליארד דולר, והוא עקף ברשימה את ברנאר ארנו הצרפתי, כשלפניו נמצאים ג'ף בזוס (153.4 מיליארד דולר) ואילון מאסק (251.4 מיליארד דולר).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אדאני, שנשר בצעירותו מהאוניברסיטה בהודו, והחל את דרכו כסוחר יהלומים לפני שעבר לתחום הפחם, רכש בשנים האחרונות לא מעט עסקים בשלל תחומים, מנמלים בהודו, וכאמור בישראל, דרך חברות מלט, פרויקטים של אנרגיה ועד חברות תקשורת.
בדוח שפורסם לאחרונה על ידי CreditSights, עלה חשש מגדילתה המטאורית של קבוצת אדאני, שמומנה ברובה באמצעות הלוואות ש"מונפו יתר על המידה" לצד חובות ובעיות תזרים מזומנים. במקביל, מחוקקים בהודו ומומחים בשוק ההון הביעו חשש ממבנה הבעלות המעורפל של הקבוצה ומהעובדה שלא בוצעו מספיק הערכות של אנליסטים על הקונצרן ההודי.
אדאני הוסיף להונו עד כה בשנת 2022 לא פחות מ-69.0 מיליארד דולר, פי 5 יותר מכל אחד אחר ברשימה של בלומברג. רק בחודש שעבר עקף ברשימה של פורבס את ביל גייטס, כשעלה למקום הרביעי ברשימת עשירי העולם.
כמעט ונרצח בפיגוע טרור
אדאני, שנולד במדינת גוג'ראט במערב הודו, שגובלת עם פקיסטן, מגיע ממשפחה בת עשר נפשות. אביו היה סוחר טקסטיל קטן, והוא עצמו כבר בגיל 16 עבר למומבאי כדי לעבוד כממיין יהלומים. לאחר מכן חזר לגוג'ראט ונרשם ללימודי תואר ראשון במנהל עסקים באוניברסיטה המקומית, רק כדי לנשור אחרי שנתיים מהלימודים ולשוב לעסקי היהלומים.
אחיו הגדול החל לייבא להודו חומרי פלסטיק שונים, וביקש מגאוטם לנהל עבורו את העסק כשהיה בקושי בן 20. זה למעשה היה שער הכניסה האמיתי שלו לתעשיית הסחר העולמי. עם השנים המשיך להתמקצע בייבוא ובייצוא, וב-1988, כשהוא בן 26 בלבד, הקים את קבוצת אדאני.
את ההון הראשוני האמיתי שלו עשה ב-1991, כשהודו שינתה את המדיניות הכלכלית שלה והפכה אותה לחופשית יותר. אדאני החלה להרחיב את תחומי עיסוקיו וסחר במתכות, טקסטיל ומוצרים חקלאיים. לתחום הנמלים נכנס לראשונה לפני 28 שנים כשקיבל לידיו את ניהול נמל מונדרה מידי ממשלת גוג'ראט. כיום החברה שלו היא מפעילת הנמלים הפרטיים הגדולה בהודו, עם קרוב ל-210 מיליון טון מטען בשנה.
במקביל, אדאני נכנס גם לתחום האנרגיה, ויש לו בין השאר תחנת כוח ומכרה פחם באוסטרליה, ולפני שנתיים זכה במכרז של תאגיד האנרגיה הסולארית של הודו, אחרי ששילם 6 מיליארד דולר כדי להקים תחנת כוח סולארית. בספטמבר 2020 הפך לבעל המניות המרכזי בשדה התעופה הבינלאומי של מומבאי, השני הכי עמוס בהודו אחרי זה של דלהי. וממש לאחרונה, לפני הרכישה של נמל חיפה, הוא קנה חברת מלט ענקית בהודו ב-10.5 מיליארד דולר.
שני אירועים מטלטלים כמעט שגרמו למותו. ב-1998, בזמן שיצא יחד עם סגן שר הכלכלה והמסחר של גוג'ראט, שנטילאל פאטל, ממועדון בעיר אחמדאבאד, הוא נעצר בצד ע"י רוכב קטנוע ומיד לאחר מכן נחטף בידי חבורה של גברים שהכניסו אותו למכונית מסחרית. דרישת החוטפים הייתה לכופר של 1.5 מיליון דולר על שניהם. מסיבה שעד היום לא ברורה, הם שוחררו מבלי שהחוטפים קיבלו את כספם.
עם כל הכבוד לחטיפה, האירוע המפחיד ביותר שבו היה מעורב אדאני, במסגרתו באמת כמעט שאיבד את חייו, היה ב-27 בנובמבר 2008, במתקפת הטרור במומבאי. אדאני ישב לארוחת ערב במסעדה של ה-Taj Hotel היוקרתי. במהלך הארוחה פרצו טרוריסטים למלון והחלו לרסס כדורים לכל עבר.
המיליארדר הצליח להתחבא תחילה במרתף, ובהמשך הועבר לאולם הנשפים, בזמן שהטרוריסטים רוצחים כ-160 בני אדם במלון.
"היינו בערך 100 אנשים יחד, וכולם התפללו לחייהם", סיפר בראיון שנתן לאחר מכן. "חלק התחבאו מתחת לספה. אני אישית ישבתי על הספה ואמרתי לכולם שאלוהים יוציא אותנו מזה. במקביל, דיברתי עם המשפחה שלי בטלפון, הנהג שלי ולוחמי קומנדו מחוץ למלון, שתפסו מחסה מאחורי המכונית שלי". כשנחת למחרת השחרור עם מטוסו הפרטי בשדה התעופה של אחמדאבאד, אמר אדאני: "ראיתי את המוות ברחק של חמישה מטרים ממני".
