גוגל ואפל בדרך לשלוט בהוצאות בכרטיסי האשראי בישראל באמצעות הארנקים הדיגיטליים אפל פיי וגוגל פיי: יותר משליש מההוצאות בבתי עסק פיזיים בגבולות ישראל נעשות כבר באמצעות קירוב הטלפון או השעון החכם למסופון התשלום, במקום שימוש בכרטיס פלסטיק. לפי חברת נתוני חברת שבא (שירותי בנק אוטומטיים), המפתחת ומנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי בישראל, הן היוו בנובמבר 35.9% מההוצאות בעסקאות בבית העסק עצמו. היקף כלל ההוצאות בעסקאות פיזיות באשראי בתוך ישראל עמד בנובמבר על 18.145 מיליארד שקל.
במזון המהפך כבר התחולל: 50.8% מההוצאות הפיזיות בחודש נובמבר על מזון נעשו בתשלום כזה, 3.308 מיליארד שקל סך הכל. עיקר ההוצאות בארנקים דיגיטליים על מזון הן ברשתות המזון: 1.494 מיליארד שקל; במסעדות, בתי קפה ומזון מהיר הוצאנו כך 1.192 מיליארד שקל; במכולות ופיצוציות 438.294 מיליון שקל; ובמעדניות, קצביות ומאפיות 184.108 מיליון שקל.
השימוש באונליין בארנקים דיגיטליים עדיין זניח
באונליין לעומת זאת, אין כמעט הוצאות בשימוש בארנקים דיגיטליים, ולכן חלקם של הארנקים הדיגיטליים בכלל ההוצאות באשראי בתוך ישראל: בחנויות פיזיות ובאונליין – נמוך יותר. כלל ההוצאות באשראי בתוך ישראל באונליין ובחנויות עמד בנובמבר על 44.336 מיליארד שקל. כלומר, אם כוללים את אתרי המכר הישראליים - חלקן של ההוצאות בארנקים דיגיטליים בנובמבר יורד ל-14.7%.
רוב אתרי המכר בישראל עדיין לא מחוברים לארנקים דיגיטליים, למעט בודדים כמו אפליקציית או אתר זארה ישראל במובייל, שמאפשר אי הקלדת פרטי כרטיס או שמירתם באתר וחיבור לכרטיס שמוטען בארנק הדיגיטלי בטלפון. חלק מהאתרים מאפשרים תשלומים בביט.
ענף המזון פועל בעוצמה פחותה באונליין (בעיקר באמצעות אפליקציות כמו וולט, תן ביס, יאנגו דלי ואתרי רשתות השיווק ורשתות מזון מהיר). שליטי הקניות באונליין הם ענפי ההלבשה וההנעלה, והחשמל והאלקטרוניקה. בענפים אלה ניתן לראות שנתח השוק של הארנקים הדיגיטליים עדיין קטן, רק משום שאין גישה חופשית לארנקים האלה מאתרי המכר של העוסקים בתחום. בהלבשה והנעלה הארנקים הדיגיטליים מהווים 12.6% מסך ההוצאות בארנקים דיגיטליים 818.261 מיליון שקל (רוב הסכום הזה כאמור: בעסקאות פיזיות ולכן הוא נמוך). וענף החשמל והאלקטרוניקה מהווה 7.4% מסך ההוצאות בארנקים הדיגיטליים עם סך הוצאות של 479.661 מיליון שקל.
עלייה של 8.4% בהוצאות בארנקים דיגיטליים לעומת אוקטובר
לפי שבא, יש בכל מקרה צמיחה מואצת בהוצאות של הציבור בארץ בארנקים דיגיטליים. בנובמבר הן הגיעו לשיא של 6.513 מיליארד שקל וההוצאה היומית הממוצעת בארנקים דיגיטליים הגיעה בנובמבר ל-217.109 מיליון שקל. הנתונים האלה לא כוללים הוצאות בארנקים דיגיטליים של ישראלים בחו"ל.
זוהי עלייה של יותר מ-2.63 מיליארד שקל ושל 67.7% בהוצאות בארנקים דיגיטליים לעומת נובמבר 2023 שבו סך ההוצאות עמדו על 3.883 מיליארד שקל. נובמבר אשתקד אמנם היה חודש לא שגרתי מבחינת הוצאות, בשל האבל על אסון 7 באוקטובר, אבל מאז יש עלייה מתמדת בשימוש בארנקים האלה. כך למשל לעומת אוקטובר 2024 יש עלייה של 8.4% (כ-17 מיליון שקל) בשימוש בהם. בנוסף, החל מאמצע נובמבר המשק חזר לרמת הוצאות של 2022 ואחרי כן המשק כבר חזר לצמוח מבחינת הוצאות בכרטיסי אשראי.
סמנכ״לית פיתוח עסקי, שיווק ומכירות בשבא, טלי הולנברג מסרה: "היקפי ההוצאות בארנקים דיגיטליים ממשיכים לצמוח בקצב מואץ. נובמבר, הוא חודש שבו קיימת פעילות משמעותית בענפי הצרכנות, ונתוני ההוצאות לפי ענפים מצביעים על כך שמירב הפעילות בארנקים מתבצעת בענפי המזון השונים המרכזים יותר ממחצית מסך ההוצאות. לצד זאת, אנו רואים גידול בהיקפי ההוצאות בארנקים ברמה היומית וכן בענפי צריכה נוספים במשק – הלבשה והנעלה, חשמל ואלקטרוניקה, פארמה ועוד".
