חשוב לא אחת להקשיב לאמירה, תחזית או הודעה על מה שצפוי לנו בקרוב. הרווח יכול להיות כספי, התועלת יכולה להיות במעשים שאנו מתכננים לבצע והתוצאה הסופית עשויה להיות מועילה מאוד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כאשר לקוח מגלה עניין ברכישת מכשיר טלוויזיה חדש, ושומע כי בעוד שבוע מחירה יעלה מאוד - כוונתו לרכוש את המכשיר תהפוך במהרה מכוונה לביצוע, והוא יקדים את רכישת הטלוויזיה. כך גם אם החזאי ידווח לנו שבשבוע הקרוב צפויה סערת רוחות קשה, לא נדחה עוד את חיזוקו מיידית של הגגון שעל המרפסת.
לפעמים ציפייה לאירוע שיתרחש - מביאה להתרחשותו. כותרת גדולה שמבשרת כי "בקרוב צפויה מפולת בבורסה", תגרום תוך שעות לבהלה ולמכירת מניות בסיטונות. התוצאה: המפולת בבורסה תתרחש אפילו מוקדם מהצפוי.
ולעניינו, שני מנהיגים יש לכלכלת כל מדינה - שר אוצר ונגיד הבנק המרכזי. כל מילה היוצאת מפיהם עשויה לגרום לתוצאות בשטח, לרוב מיידיות. אם שר האוצר יכריז שהוא מתכוון להעלות את שיעור המע"מ (מס ערך מוסף) - הציבור ירוץ לקנות מוצרים יקרי ערך, שם כל אחוז הוא משמעותי. אם בבנק המרכזי יודיעו כי הריבית תעלה בחודש הבא, רבים ימהרו ליטול הלוואות בריבית קבועה ולא משתנה.
את התנהגות העדר הזאת ניתן לכנות "הקדם רפואה למכה". שני מנהיגי הכלכלה של מדינת ישראל התבטאו ממש בימים האחרונים בשתי סוגיות מאוד מרכזיות במשק. אולם, שניהם בחרו בהתבטאות מסוג שונה לחלוטין.
"כל מילה יכולה להשפיע": הנמכת הציפיות של הנגיד
המנהיג האחד, נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, נשא בסוף השבוע האחרון נאום באוניברסיטת תל אביב ואמר כי הוא לא מבחין בשום סכנה אינפלציונית ושאין בדרך עליות מחירים משמעותיות. בכך סתר הנגיד את מבול ההודעות של מנהלי רשתות השיווק כי "ההתייקרויות הגדולות כבר בדרך", וכך גם הביע אי הסכמה מוחלטת לתחזיות האנליסטים בעולם כי "אין ספק שהאינפלציה הגבוהה בשער".
יודעי דבר סיפרו לנו היום, כי "נגיד הבנק שוקל 10 פעמים כל מילה שיוצאת מפיו, כי בכל העולם ובוודאי בארץ עוקבים אחרי כל התבטאות שלו. כל מילה ואות יכולים להשפיע".
תארו לכם שהנגיד היה מודיע היום שבנק ישראל ירכוש מחר מיליארד דולר בשוק המט"ח. אין ספק ששער הדולר לא היה צונח היום לשפל חדש (3.09 שקל), אלא כבר עולה מיידית בכמה אגורות. ויש לנו הוכחות היסטוריות בעניין הזה: כאשר חשש הנגיד ירון בחודש ינואר ששער הדולר יקרוס עוד, בעת שירד כבר לשער שפל של 3.11 שקל, הוא רק הכריז שירכוש 30 מיליארד דולר במהלך השנה - והשער קפץ תוך זמן קצר ל-3.34 שקל. האמירה, בלי שום מעשה מיידי, עשתה את שלה.
ובכן, מה רצה להשיג הנגיד בהתבטאותו בסוף השבוע האחרון כי הוא לא רואה כלל התייקרויות חריגות ואינו חושש מאינפלציה גבוהה בקרוב? המטרה הייתה אחת: להנמיך ציפיות במשק ולמנוע העלאות מחירים. כי תארו לכם שהפרופסור ירון היה אומר בדיוק את ההפך. מה שהיה קורה ברור: בכל מסעדה וחנות נעליים היו הבעלים מתקנים מיד את המחירון כלפי מעלה.
אצל ליברמן מילה זו מילה, ומחירי הדירות? פחות מעניין
ומה עשה המנהיג הכלכלי השני? שר האוצר אביגדור ליברמן בישר לנו כי לא רק השנה מחירי הדירות יזנקו עוד, עד ל-11% בשנה כולה, אלא שגם בשנה הבאה יהיה זה נס אם המחירים לא יעלו ב-5%-6%. עכשיו, מחירי הדירות קיבלו גושפנקא רשמית לקפוץ עוד. הרי אפילו השר מבטיח עליית מחירים.
הדבר האחרון שניתן לומר על ליברמן הוא שהאיש לא חכם. אז מדוע אמר את הדברים?
ניתן לשער שהיו לו שתי סיבות טובות: ראשית, הוא לא רצה לומר דברים שכעבור שנה יהפכו אותו ללעג: הרי אילו אמר שמחירי הדירות ייבלמו כבר ב-2022, ואלה היו עולים ב-5%-6% - היה נחשב לשר אוצר האחראי לכישלון. ושנית, הנה אליבי: אם השר חזה עליה של 6% וזאת תהיה התוצאה, יוכל לומר: "אצלי מילה היא מילה. לא שיקרתי לכם גם הפעם. אני אדם הגון". ואם המחירים, הנה הנס, יעלו רק ב-3% - ליברמן יחגוג: "חשבנו שתהיה עליה של 6% והנה המחירים עלו רק במחצית השיעור הזה. הצלחנו בגדול".
השאלה כעת היא האם נגיד בנק ישראל אכן הצליח באמירתו "לקרר" מעט את האינפלציה החזויה, והאם שר האוצר "חימם" בהכרזתו עוד את שוק הנדל"ן.
