המאבק על הגדרת המעמד התעסוקתי של עובדי כלכלת החלטורה מתקרב בתקופה האחרונה לנקודת רתיחה: נציבות האיחוד האירופי ביקשה בסוף השבוע האחרון להעניק זכויות סוציאליות ברורות לשליחים ולנהגי אובר, תביעה ייצוגית שמתנהלת בארץ נגד וולט מבקשת פיצויים לעובדים בגין קיפוח זכויותיהם, טענות נגד חברות קבלן שפועלות כמעסיקות של שליחי וולט מגיעות לחקירה והדיון סביב אסדרת הנושא מתחיל לעלות גם בכנסת.
שוק העבודה בעולם עבר שינויים מהותיים בשנים האחרונות, שצברו תאוצה בצל משבר הקורונה, כשאחד המשמעותיים שבהם הוא הצמיחה המהירה של צורת תעסוקה חדשה שמתבססת על פלטפורמות דיגיטליות (מה שמכונה כלכלת חלטורה, פלטפורמות או OLM - Market Labor Online).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מדובר בחברות שלא מעסיקות את העובדים באופן ישיר, שכן הפלטפורמות הדיגיטליות לא נחשבות למעסיק באופן רשמי אלא רק למתווך, והעובדים מוגדרים כסוג של פרילנסרים. בשל כך העובדים לא זכאים לזכויות סוציאליות כמו שכר מינימום, הפרשות לפנסיה, ביטוח במקרה של אובדן כושר עבודה, דמי אבטלה, ימי מחלה, חופש ועוד.
"בטווח הקצר הסוגיה הזאת פחות רלוונטית מבחינת ההכנסות השוטפות של אותם עובדים, אבל כשהעובדים האלה יזדקנו או יפגעו חלילה - הם יבואו לביטוח הלאומי וידרשו הבטחת הכנסה", מסביר ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית.
"למעשה, שליח של וולט שדוהר היום על האופנוע לא יוכל לעשות זאת לעד, ובמקרה שהוא יאבד את הפרנסה או יהפוך למקרה סוציאלי - הוא יפול על כתפיה של המדינה במקום על איזשהו חיסכון שהוא והמעסיק שלו היו מפרישים אליו במשך השנים - במידה שהוא היה מוגדר כשכיר".
(צילום: משי בן עמי)
בין בתי המשפט למחוקקים
בסוף השבוע האחרון, כאמור, החליטה נציבות האיחוד האירופי לנקוט בצעד ראשוני אך יוצא דופן בנחרצותו בעניין זה, ופרסמה טיוטת כללים שלפיהם חברות הפועלות במודל כלכלת החלטורה יידרשו להעניק לעובדים זכויות בסיסיות והגנות. בין היתר נקבע כי ברירת המחדל של העובדים בחברות אלה תהיה שהם שכירים, אלא אם החברות יצליחו להוכיח אחרת.
מדובר בהצעה ראשונה מסוגה בעולם, שגם אם תתקבל תיכנס לתוקף רק ב-2025 לפי הערכות, כאשר כלל לא בטוח שגם זה יקרה. ברקע, מספר המקרים שמגיעים לבתי המשפט ונוגעים להיעדר האסדרה של התחום עולה מיום ליום.
בקשה לתביעה ייצוגית נגד וולט מתנהלת בימים אלה בבית הדין האזורי לעבודה, כשהמבקש טוען כי החברה הפרה את הזכויות הסוציאליות של אלפי שליחיה ודורש פיצויים בהיקף של 24 מיליון שקל לשליחים בעבר ובהווה
לאחרונה גם בית הדין לעבודה בישראל נדרש להתייחס לתחום הפרוץ. בקשה לתביעה ייצוגית נגד וולט שהוגשה בקיץ 2020 מתנהלת בימים אלה בבית הדין האזורי לעבודה, כשהמבקש טוען כי החברה הפרה את הזכויות הסוציאליות של אלפי שליחיה. זאת, לטענתו, על אף שמתקיימים בין השליחים לחברה יחסי עבודה של מעסיק-עובד.
לטענת התובע, גולן חזנוביץ, שליח לשעבר של החברה, השליחים הם חלק ברור ומובהק מעיסוק החברה, שכן עיקר עיסוקה הוא משלוחים, ולכן היא צריכה להיחשב כמעסיקה שלהם בהגדרה - כך שהיא חייבת להעניק להם תנאי עבודה והטבות.
היקף התביעה הוא 24 מיליון שקל בגין חישוב הפיצויים שמגיעים לשליחים על קיפוח זכויותיהם במשך השנים. הקבוצה המיוצגת בתביעה היא "כל הגברים והנשים תושבי מדינת ישראל בעבר ובהווה ששימשו שליחים מטעם וולט למשך פרק זמן מסוים וסווגו על ידיה כעצמאים".
חברת וולט שוללת את הטענות נגדה, וגם שליחים רבים של החברה לא מעוניינים להפוך לשכירים וחוששים שזה יפגע ביתרונות שמציע מודל התעסוקה של וולט, ובראשם הגמישות הרבה שהוא מאפשר. לאחרונה מספר שליחים שמתנגדים לתביעה הצטרפו לייצוגית במטרה לטעון שהם לא מעוניינים שהיא תייצג אותם, וזאת בטענה שהם מרוצים מהמודל הנוכחי ולא רוצים להפוך לשכירים. פורום קהלת מייצג את השליחים שמתנגדים.
רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית"אני לא חושב שצריך להפוך את כל אותם עובדי כלכלת החלטורה לשכירים, כפי שמציעים באיחוד האירופי, אבל ללא ספק חסרה הגדרה ברורה למצב העסקה של אותם נותני שירותים שמתבססים על הפלטפורמות הדיגיטליות, שכן כיום אלה מאפשרות למזמיני השירות להימנע ממתן הטבות סוציאליות", אומר ד"ר נתנזון.
לדבריו, "משינוי סטטוס ההעסקה של העובדים כפי שהציעו באיחוד האירופי - החברות שפועלות באירופה יפסידו כ-4.5 מיליארד דולר. בנוסף, כ-250 אלף מעובדי פלטפורמות משלוחי המזון יתפטרו אם יאלצו לעבוד במסגרת יחסי עבודה מלאים ויהוו נטל על המדינות ועל האיחוד".
פרשת חברת הקבלן והכאוס בכבישים
אלא שהבעייתיות באי הגדרת המעמד התעסוקתי החדש הזה, שכרגע כולל בעיקר צעירים בארץ, לא נגמרת כאן. אתמול פורסם כי צוותי מס הכנסה וביטוח לאומי פשטו על משרדי חברת "פרמיום שליחויות", שעל הטענות נגדה פורסם לראשונה בתחקיר ynet שעסק בחברות הקבלן שעובדות עם חברת וולט. אותה חברת קבלן העסיקה 1,300 שליחי וולט, וחברת השליחויות סיימה את ההתקשרות איתה לפני כשנה.
2 צפייה בגלריה
מזומנים בסך עשרות אלפי שקלים שנמצאו בפשיטה על מנהל חברת הקבלן
(צילום: דוברות הביטוח הלאומי)
החשד שבגינו נחקר ליאור סויסה, מנהל החברה, הוא הקמת עשרות חברות בניהול "אנשי קש" שחתמו על הסכמים מול וולט במטרה לחמוק מתשלום מיסים בעשרות מיליוני שקלים. לפי החשד, וולט שילמה לחברות של סויסה 32 מיליון שקל עד שהופסק הקשר ביניהם. בנוסף, נחקר חשד נגד מאות שליחים כי לאחר שקיבלו שכר במזומן מאותן חברות, דיווחו לביטוח הלאומי כי הם בחל"ת ושולמו להם דמי אבטלה.
הבעייתיות שעולה מהחקירה נעוצה בכך שרבים מעובדי חברת השליחויות, שנחשבים לעצמאים, דווקא בוחרים בעצמם לעבוד כשכירים - דרך חברות קבלן שלהם הסכם קיים עם וולט.
מעדויות שהגיעו ל-ynet בעבר עולה כי שליחים שהועסקו על ידי חלק מחברות הקבלן אליהן הפנתה וולט נאלצו לרדוף אחרי שכרם ואחרי הזכויות הסוציאליות המגיעות להם. "פרמיום שליחויות" היא רק אחת מהם
מעדויות שהגיעו ל-ynet עולה כי שליחים שהועסקו על ידי חלק מחברות הקבלן אליהן הפנתה וולט נאלצו לרדוף אחרי שכרם ואחרי הזכויות הסוציאליות המגיעות להם. "פרמיום שליחויות" היא רק אחת מהם. ומעבר לכך - אם אלפי שליחים בוחרים לעבוד דרך חברות קבלן, אולי מודל התעסוקה המכובס של עצמאים זה לא מה שהם מחפשים? וזאת מעבר לכך שנראה שמדובר בקרקע פורייה לכסף שחור והעלמות מס.
בעייתיות מכיוון אחר היא הנהיגה המסוכנת בכבישים ובמדרכות של השליחים, וגם היא נוגעת במידה מסוימת למודל ההעסקה. השליחים מודים שהמודל שמתגמל על ריבוי משלוחים בזמן קצר גורם לעבירות תנועה, ולאחרונה פורסם ב-ynet כי עוברת אורח שנפגעה משליח וולט וניסתה להתלונן לחברה או למשטרה - לא קיבלה מענה שסיפק אותה או פיצוי לנזק שנגרם לה מהחברה, שכן השליח לא נחשב לעובד שלה, אז האחריות לא על החברה.
משיחות של שליחים עם ynet עולה שלמרות שבחברה מצהירים שדורשים מהשליחים לנסוע בזהירות ובהתאם לכללי התנועה, הכסף "מדבר" והתגמול ממודל התעסוקה הקיים, הם אומרים, מכווין לנהוג אחרת
בתוך כך מתפרסמים לא מעט תיעודים של שליחים נוסעים נגד התנועה, על המדרכה, ברמזורים אדומים ובמהירות מופרזת. כמובן שנהיגה מסוכנת זו אינה נחלתם היחידה של שליחי וולט, שלהם צריכה להיות גם אחריות אישית ושיקול דעת, אך משיחות של אותם שליחים עם ynet עולה שלמרות שבחברה מצהירים שדורשים מהשליחים לנסוע בזהירות ובהתאם לכללי התנועה, הכסף "מדבר" והתגמול ממודל התעסוקה הקיים, הם אומרים, מכווין לנהוג אחרת.
בוולט טענו אז בתגובה: "אנו רואים בנהיגה בטוחה ערך עליון ופועלים באפס סובלנות מול שליחים המבצעים עבירות תנועה. הכללת שליחי וולט כנהגים פרועים אינה הוגנת. כשמגיעה אלינו תלונה בנושא נהיגה של שליח, היא מטופלת מיידית על ידי מחלקה האחראית על התחום, המבררת מול המתלונן ומול השליח את פרטי המקרה. במידת הצורך, אנחנו מפעילים צעדים כלפי השליח כולל הפסקת התקשרות".
צילום של 5 דקות רנדומליות בצומת אחד בתל אביב ביום שבת: 5 עבירות לפחות של שליחי וולט
סטטוס תעסוקתי חדש - בין עצמאי לשכיר
"חשוב להבין שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור", מסביר ד"ר נתנזון. "מדובר פה במגמה של עשרות שנים שמבקשת להגמיש את תנאי העבודה. אם פעם היו הסכמים קיבוציים, וזאת הייתה הדרך להגדיר את הקשר בין המעסיק לעובד, אחרי זה עברנו להסכמים אישיים, בעיקר כשענף ההייטק התחיל לפרוח, לאחר מכן הגיע עידן העסקה בחברות כוח אדם ועידן הפרילנסרים, ועכשיו אנחנו מדברים על 'העצמאי החדש' שעובד דרך פלטפורמות דיגיטליות.
"בכדי להגיע לשיווי משקל בו ממשיכים לשמור על מספר המועסקים המירבי בכלכלת הפלטפורמות ובו בעת זכאים העובדים לתנאי העסקה הולמים", מוסיף ד"ר נתנזון, "על המדינה ליצור סטטוס העסקה חדש עבור נותני שירותים בפלטפורמות, בנוסף לשילוב נותני שירות אלה בהחלטות ארגוניות שיקבלו הפלטפורמות. רק באמצעות קידום מקביל של שני הנושאים הללו ניתן יהיה לצמצם את הפגיעה בזכויות העובדים במקביל לשמירת מספר המשרות המוצעות כיום בשוק".
"אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, כי מדובר במגמה של עשרות שנים שמבקשת להגמיש את תנאי העבודה. על המדינה ליצור סטטוס העסקה חדש עבור אותם נותני שירותים בפלטפורמות"
למעשה, ד"ר נתנזון טוען כי מעבר לצורך לאסוף את המידע על מספר העובדים האלה בישראל כדי להבין היכן אנחנו עומדים, הפתרון צריך להיות מובנה בתוך האפליקציות, כאשר מזמין השירות למעשה יידרש להוסיף למחיר שמועבר לעובד גם הוצאות סוציאליות עבור נותן השירות (למשל השליח) שמבצע עבורו את השירות. "זה לא אמור להיות מאוד מסובך, אגב. אופציה שמתבססת על המידע שכבר קיים במערכות הקיימות", הוא טוען.
היום צפויה ועדת העבודה של הכנסת להמשיך לדון בהעסקה הבעייתית של עובדי כלכלת החלטורה, כאשר עד כה התקיים דיון אחד שבו חברי הכנסת הקשיבו לעמודתיהם של החברות, ארגוני עובדים, מומחים וגורמים נוספים הנוגעים לתחום. ביום רביעי ידונו הנוכחים בדו"ח שפרסם האיחוד האירופי, כדי לבדוק האם הוא רלוונטי גם לישראל. לדיון יצטרף גם מקס אובה, ראש יחידת "עתיד העבודה ותעסוקת נוער" של נציבות האיחוד האירופי, שהוביל את כתיבת הדו"ח.
יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אפרת רייטן, אמרה ל-ynet כי "הדיון הנוסף בנושא כלכלת הפלטפורמות נקבע בין היתר על רקע מסקנות דו"ח נציגות האיחוד האירופי שעסק בתוכנית הפעולה להסדרת מעמדם של עובדי כלכלת הפלטפורמה וההמלצות הכלולות בו להסדרת יחסי זכויות העובדים. הוועדה תבחן את יישום ההמלצות והשפעותיהן גם כאן בישראל ושאלת הזכויות הבסיסיות וההגנות על העובדים, ובסוף הדיון תבקש הוועדה להוציא מכתב מסכם לשרת הכלכלה בעניין".
הקורונה ומשברים אחרים
בכל העולם וגם בישראל כלכלת הפלטפורמות צברה תאוצה בצל הקורונה. הזמינות של המשלוחים והקלות שבה ניתן היה לבצע אותם בזכות המודל החדש של וולט למשל בישראל בלטו במהלך המשבר, וקשה לדמיין מה היה לפני זה, כשנדרשנו לחכות 60-90 דקות למשלוח, בלי מעקב צמוד באפליקציה באיזה שלב המשלוח נמצא – אם הגיע למסעדה, החלו להכין אותו, יצא עם השליח וכו'.
"במשבר הקורונה כלכלת הפלטפורמות פרחה, אך חשוב לזכור שמשברים יכולים לקרות גם בתחום הזה, ואז תנאי התעסוקה מאוד רלוונטיים - כי לעובדים האלה אין 'אבא ואמא', ואם לא ידאגו לעצמם הם לא יהיו זכאים לדמי אבטלה"
גם מבחינה תעסוקתית הפלטפורמות האלה נתנו מענה חשוב למובטלי המשבר, שכן אם מדובר על משלוחים, אלה המשיכו לפעול גם במהלך הסגרים והעניקו תעסוקה לרבים ובמודל גמיש. "הנושא של ההתקשרויות באמצעות פלטפורמות דיגיטליות צמח במהירות בתקופת הקורונה, ואנחנו צופים שהוא יגדל. לא רק בתחום השליחויות כמו במודל של וולט דרך אגב, אלא גם רואי חשבון, עורכי דין, מעצבים גרפיים, רופאים ואחרים שיתנו יותר ויותר שירותים באמצעות פלטפורמות דיגיטליות שיתווכו ביניהם לבין הלקוחות.
"בשנתיים האלה צפו לא מעט בעיות של עצמאים, וביניהם גם של נותני שירותים כמו השליחים של וולט למשל. צריך להבין שמתוך כחצי מיליון עצמאים בישראל כיום, בערך חצי מהם אלו עצמאים בודדים שלא מעסיקים עובדים, ועצמאים כאלה נכנסים יותר ויותר לפלטפורמות הדיגיטליות שמכונות כלכלת החלטורה. גם בקרבם אין שום סדר בעניין הביטחון הסוציאלי שלהם, ובתור כך הם גם לא זכאים לדמי אבטלה".
בעניין הביטחון התעסוקתי ודמי האבטלה להם אינם זכאים מי שעובד בכלכלת החלטורה, ד"ר נתנזון מציין כי "חשוב לזכור שמשברים יכולים לקרות גם בתחום הזה, ואז זה מאוד רלוונטי, כי לעובדים האלה אין גב, אין להם 'אבא ואמא'.
"בהקשר הזה כדאי להזכיר את משבר ההייטק לדוגמה, שהתרחש בתחילת שנות ה-2000, אחרי תקופה שבה יותר ויותר חברות ועובדים בהייטק התבססו על הסכמי עבודה אישיים. אז זה היה מאוד פופולרי, וכשהגיע המשבר ועובדים רבים פוטרו הם הבינו שהם בבעיה מבחינה כלכלית וסוציאלית.
"זאת אחת הסיבות שכיום יש לא מעט חברות הייטק שלהן הסכמים קיבוציים או הסכמי עבודה אחרים שנותנים לעובדים ביטחון. היכן שאין הגנות כאלה, כמו בחברות שעובדות כיום במודל 'כלכלת הפלטפורמות', הריבון כן צריך להתערב כדי להסדיר את הביטחון הסוציאלי של העובדים".
פורסם לראשונה: 17:00, 14.12.21
