במשרד האוצר התגבשה החלטה להתנגד לכל תוספת לתקציב הביטחון, מעבר לתקציב הגבוה שכבר נקבע לשנת 2025. גורמים מוסמכים באוצר סבורים כעת כי ההתפתחויות בגבולות ישראל בחודשים האחרונים, ובסוריה בשבוע האחרון, מהווים מפנה במצבה הצבאי של ישראל, שמפחית במידה משמעותית את הסיכונים הביטחוניים המיידיים ויאפשר הפניית תקציבים גבוהים יותר לחינוך, לבריאות, לרווחה, לתשתיות ולטכנולוגיה, לראשונה זה שנים, כך נודע ל-ynet.
לקראת הסיכומים ב"וועדת נגל", שהוקמה כדי לספק חוות דעת מקצועית בנוגע לתקציב הביטחון בעשור הקרוב, אחרי חילוקי הדעות בין משרד הביטחון לאוצר, הבהירו הגורמים המומחים והמעורים בתקציבים הביטחוניים באוצר כי השינוי באיזור הוא כה דרסטי שלא תתחייב תוספת גבוהה חדשה מעבר לתוספות שכבר סוכמו בעבר, לפני דיוני ועדת נגל, לתקציב מערכת הביטחון של ישראל.
בכיר באוצר ציין בפני ynet: "הסיכון המיידי לביטחון ישראל בגבול עזה חוסל למעשה לחלוטין. ההסדר בגבול לבנון והפגיעה הקשה מאוד בכוחו ומנהיגותו של ארגון חיזבאללה, ובדרכים לאספקת הנשק והתחמושת לארגון הטרור דרך סוריה, גורמים לצמצום דרסטי בסיכון המיידי בגבול לבנון. הרס מוחלט של הצבא הסורי, שהיה הצבא המדינתי המאורגן המאיים והחזק ביותר בגבולות ישראל, יאפשר בעת הקרובה צמצום של ממש בהוצאה הביטחונית בצפון ובוודאי לא יחייב את הגדלת האמצעים הצבאיים בגבול הסורי".
כל אלה, לדברי גורם בכיר אחר באוצר, יאפשרו למנוע תוספת חדשה כלשהי לתקציב הביטחון. "אנחנו נעמוד על כך שהתוספת, מעבר לגידול העצום בתקציב הביטחון שכבר הוחלט עליו בחודשים האחרונים, תהיה אפס", אמר בנחרצות אותו גורם.
לדברי אותם בכירים, אין שום צורך בהגדלה נוספת של 10 מיליארד שקל בתקציב הביטחון המוגדל, סכום שבאוצר הסכימו לו בעבר. סכום התוספת שכבר סוכם ערב הדיונים בוועדת נגל הוא עצום והגדול אי פעם (למעט תקציב הביטחון המוגדל חד פעמית בשנת המלחמה כעת), ולכן האוצר יתנגד לכל תוספת חדשה נוספת. אם ועדת נגל תמליץ על תוספת גבוהה יתנגדו לה באוצר ויסקרו את המצב התקציבי של מערכת הביטחון בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבכל מקרה יהיה זה שיצטרך לקבל את ההחלטה הסופית.
מדובר, לדברי הגורם באוצר, בתקציב סופי שכבר הוחלט עליו של 117 מיליארד שקל ועוד 25 מיליארד שקל סיוע אמריקאי: "זה גידול עצום, שהצבא יצטרך להסתפק בו. לא נסכים לתוספות נוספות. את המיליארדים שישתחררו בשנה הקרובה, וגם בשנים הבאות, בשל המצב הביטחוני החדש, יהיה אפשר להשקיע יותר מכל בחינוך, בבריאות וברווחה, תקציבים שהיו אמורים להיפגע קשות אם תאושר תוספת של 20 מיליארד שקלים שדורשת מערכת הביטחון".
ככל הידוע צפויים חברים בוועדת נגל לתמוך בדוח הסופי בתביעת מערכת הביטחון לתוספות בסדר גודל של עד 20 מיליארד שקלים כבר בשנת 2025, שכוללים חימושים, רכישת נשק חדשני, צורך בהארכת שירות המילואים והסדיר, גיוס אלפי חיילים חרדים והקמת אוגדות חדשות להגנה על גבולות הארץ.
במשרד האוצר מציינים כי תקציב הביטחון הסופי, שכבר אושר במסגרת הצעת התקציב לשנת 2025, צפוי להיות גבוה מהתקציב ערב מלחמת חרבות ברזל בכ-65%. תקציבי המוסד והשב"כ, שהם סודיים וכלולים בתקציב הנספח לזה של משרד ראש הממשלה, גדלו בכ-30%.
ועדת נגל כבר קבעה בדוח הביניים שפרסמה באוקטובר כי יש להעלות בשנים הבאות, בין השאר, את תקציבי שיפור תנאי השכר של אלפי חיילים בשירות קבע ולעודד גיוס לקבע. כמו כן, אושרו כבר תקציבים של 10 מיליארד שקלים, שנכללים בתקציב הביטחון לשנת 2025 להתעצמות מיידית של צה"ל.
