תוך יממה או שתיים יודיע משרד האוצר על תכנית כלכלית מיוחדת למלחמת "חרבות הברזל", שבראשה סיוע למגזר העסקי ולעובדים הנעדרים מעבודתם בשל המלחמה. במשרד בונים כעת את מתווה הפיצויים, בשיתוף עם המגזר העסקי והתעשיינים, אולם גם באמצע השבוע השני למלחמה עדיין לא ברור מה יהיו שיעורי הסיוע ולמי הוא יינתן.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והנהלת משרד האוצר נפגשו במשך כשעתיים היום (שלישי) עם נציגי המגזר העסקי והארגונים העיקריים השונים במשק ודנו במתווה הפיצויים המתגבש.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
מהדיונים עולה כי האוצר מנסה לחסוך שוב בכספי התקציב, ומבקש להסתפק בתשלום פיצוי רק לחברות ותעשיות שהמחזור השנתי שלהן מגיע ל-100 מיליון שקל, בעוד שהתעשיינים דרשו שהפיצוי יהיה ללא הגבלה ובמהלך הדיון נראה ששר האוצר סמוטריץ' תמך בגישה הזאת בניגוד לבכירי האוצר.
כמו כן, עדיין לא ברור מה יהיה שיעור הנזק שייגרם לבית עסק בשל המלחמה ושיביא לתשלום פיצוי על הפסד במחסור ובהכנסות. באוצר תומכים בשיעור הפחות מיטיב עם העסקים - 40%, בעוד שהעצמאים דורשים פיצוי מירידה במחזור בשיעור של 25%.
התנגדות להפעלת תשלומי חל"ת למי שיוצאו לחופשות ממקום העבודה בשל המלחמה השמיעו נציגי אגף התקציבים ונשיא המגזר העסקי, דובי אמיתי. כל שאר המשתתפים תמכו בתשלומי חל"ת ואחת ההצעות שיבחנו במשרד האוצר תהיה הפעלת "המודל הגרמני", לפיו הממשלה משלימה למעסיקים חלק משכרו של עובד כדי שהוא לא יאבד את מקום עבודתו וימשיך להיות מועסק חלקית גם בימי המלחמה, למשל ב-50% משרה.
עוד נדון במשרדי האוצר, הכלכלה והתעשייה, החוסר המשווע בעובדים זרים. לענף הבנייה חסרים כ-50 אלף עובדים, לתעשייה כ-15 אלף ולחקלאות כמה אלפי עובדים. הממשלה התבקשה על ידי ראשי ההתאחדויות הכלכליות לאשר בדחיפות הבאת עשרות אלפי עובדים זרים, שיחליפו בעיקר את העובדים הפלסטינים שאינם מתייצבים לעבודתם. יצוין שעובדים מעזה, שמספרם גדל לאחרונה ל-17 אלף בעבודות חקלאות, בעיקר ביישובי עוטף עזה, לא יורשו עוד להיכנס לישראל והם יוחלפו בקרוב בעובדים זרים, בעיקר מתאילנד וכנראה ממדינות במזרח אסיה וממזרח אירופה.
שר האוצר סמוטריץ' אמר למשתתפים כי הוא פועל לסיים את גיבוש מתווה הפיצויים ולפרסמו במהירות האפשרית, ועושה הכל כדי לתת מענה מקיף להורדה למינימום של הבירוקרטיות והחסמים, תוך הענקת המעטפת הכלכלית עבור המעסיקים והעובדים ובכוונה לשמר משק פעיל. "תפקידנו לספק את מירב המידע והפתרונות כדי להעניק ודאות לכל השחקנים ושמירה על המשק הישראלי כולו על כל אגפיו".
בפגישה באוצר השתתפו בין השאר יו"ר נציגי המגזר העסקי דובי אמיתי, נשיא התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים ד"ר רון תומר, נשיא הקבלנים ראול סרוגו, נשיא לה"ב רועי כהן, יו"ר לשכת יועצי המס ירון גינדי, סגן נשיא לשכת המסחר אמיר שני, מנכ"ל אסם אבי בן אסייג, יו"ר איגוד הרשתות בלשכת המסחר שחר תורג׳מן, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ יגאל סלוביק, ראש אגף הכלכלנים בהתאחדות התעשיינים נתנאל היימן ויו"ר איגוד ההייטק מריאן כהן.
בפגישה השתתפו מטעם האוצר המנכ"ל שלומי הייזלר, החשב הכללי יהלי רוטנברג, סגן הממונה על התקציבים כפיר בטט, ראש רשות המסים שי אהרונוביץ' והמשנה למנכ"ל משרד האוצר ישראל מלאכי.
1,000 פועלים תאילנדים ביקשו לעזוב את ישראל
כמו כן, הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת קיימה היום דיון מיוחד על מצבם בישראל לאור המלחמה. נמסרו דיווחים על מחסור חמור בעובדים בענף הסיעוד. נציגי הקבלנים דרשו לחדש לאלתר את הפעילות בענף הבנייה. על קירות חדר הוועדה נתלו שלטים עם פרטיהם של חלק מהחטופים שנלקחו במתקפת הטרור, בהם עובד תאילנדי שהועסק בתחום החקלאות בעוטף עזה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אליהו רביבו, אמר כי "לצד הסיפורים הקשים אודות עובדים שנרצחו רק בשל שהותם בישראל, אנו רואים עובדים שגם בימים אלה קושרים את חייהם וגורלם בגורל המטופלים והלכה למעשה מצילים את חייהם".
ענבל משש, מרשות האוכלוסין וההגירה, סקרה בפני הוועדה את המענים שניתנים לעובדים, בהם פינוי מאזורי סיכון, הנגשת מידע ופתיחת מוקד סיוע נפשי עם מתורגמנים וכן ניהול קשר רציף עם הקונסוליות של המדינות הרלוונטיות.
עוד דיווחה משש כי מתוך 30,000 תאילנדים המועסקים בענף החקלאות, כ-6,000 הביעו רצון לעזוב את ישראל בתחילת המלחמה. עם זאת, בימים האחרונים רבים מהם שינוי את דעתם וכיום רק כ-1,000 מעוניינים לעזוב.
