כך הרפורמה עלולה לפגוע בדירוג האשראי. פאנל כלכלנים באולפן
(צילום: חגי דקל)
האזהרה החריגה של סוכנות הדירוג מודי'ס לצד גילוי הדעת של הכלכלן הראשי בפורום קהלת מיכאל שראל לגבי הפגיעה של המהפכה המשפטית בכלכלה הישראלית, מבהירות עוד יותר מה יכול לקרות כאן אם החקיקה תיושם, ועד כמה נרגיש את הפגיעה עוד לפני כן.
פרופ' דן בן דוד מאוניברסיטת תל אביב התייחס לנושא בראיון לאולפן ynet וטען: "אנחנו עוד לא רואים אפילו את הקצה של הנזק. כשהמלך עירום וכולם יכולים לראות את זה, כלומר כל מה שהכלכלנים הישראלים יכולים לראות כל הכלכלנים בעולם יכולים לראות, אז כל השיווק שבעולם לא יכול לשכנע שלמלך שלנו יש בגדים. השיווק הזה משכנע רק את העיוורים או מי שלא מוכנים לפתוח את העיניים".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בן דוד הוסיף: "רק להבין עד כמה אבסורדי המצב שלנו, המשק הישראלי הוא אחד החזקים היום במערב מבחינת הצמיחה הכלכלית, מבחינת שיעורי האינפלציה, והנה הופ, תוך חודשיים פה מתחילים להפוך את כל העסק הזה והסיבה היחידה קשורה למהלכים שעושה הממשלה הזו".
על הטענה שבעולם ניזונים מהאזהרות של הכלכלנים בישראל אמר: "הם רואים את אותם דברים והם מגיעים לאותן מסקנות שאנחנו מגיעים. אין פה חוכמות בעסק הזה. אנחנו רואים שהולכים לאבד פה את האיזונים והבלמים, שאנחנו למעשה עוברים ממצב של דמוקרטיה למצב אחר לגמרי מאוד מאוד בעייתי. כולם יכולים לראות את זה".
"המשמעות הכי גדולה של הדוח היא שיותר אנשים בחו"ל מודעים לבעיה"
על רקע הודעת חברת ההייטק הישראלית ריסקיפייד שהצהירה כי תעביר את נכסיה לחו"ל ואף הבהירה לעובדיה כי תעזור להם לעבור ולעבוד מפורטוגל אמר בן דוד: "עיקר הנזק, ואומרים את זה גם מודי'ס, גם פיץ', גם אנחנו הכלכלנים הישראלים וגם הכלכלים בחו"ל, עיקר הנזק עוד לפנינו ובעיקר בטווח הארוך. יש כאן בעיה ארוכת טווח שאלוהים יעזור לנו אם מה שהולכים לעשות כאן עוד יתממש. לא רק שהכסף יכול לעזוב, גם אנשים יכולים לעזוב, וכשאנחנו מסתכלים על כל ההייטקיסטים, כל הרופאים, כל אנשי האקדמיה, הסגל הבכיר באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטאות בישראל, זה פחות מ-400 אלף איש. מתוך ה-400 אלף האלה שפחות או יותר מחזיקים פה מדינה שלמה, מספיק שכמה עשרות אלפים יקומו ויעזבו, והם כן יכולים לקום ולעזוב, ואז לכל מי שנשאר כאן יש כאן בעיה מאוד מאוד מאוד רצינית".
פרופ' אליס ברזיס מהאוניברסיטה העברית הוסיפה: "הסיבה לכך שהרפורמה הזו, המהפכה הזו, משפיעה על הכלכלה, היא לא בגלל אמירות של אנשים אלא בגלל שהיא הולכת להשפיע על ארבעה דברים ובמודי'ס הם כתבו זאת. דבר ראשון זה יפגע בזכויות קניין. אתה לא בטוח אם קנית משהו, שזה באמת יהיה שלך, ולכן חברות יפחדו להשקיע. שתיים, תהיה שחיתות. כאשר יש שחיתות אתה יודע שזה פוגע בצמיחה. שלוש, הבעיה של אי שוויון, כל העולם היום מאוד חשוב לו שוויון. אם תהיה קבוצה כמו החרדים שיש להם זכויות אבל לא חובות, אם מתווה כלשהו בכל זאת יאפשר להם לא להתגייס, אזי זה יפגע, והדבר האחרון, הבעיה של התקציב. אנחנו שומעים שאולי התקציב יהיה מאוזן אבל אני שמעתי את סמוטריץ' ישירות שאומר, כאשר אמרו לו שהנתונים לא מתכנסים אז הוא אומר אם ירצה השם זה כבר יסתדר. אני לא רגילה לבקש מהאלוהים שהוא יעזור לי בנתונים ולכן הבעיה היא אמיתית ולא בעיה שאנחנו גורמים כאשר אנחנו מדברים עליה. כאשר יש לך נזילה, יש נזילה".
ברזיס התייחסה לדבריו של מיכאל שראל: "אני טענתי שהוא אומר שזה יביא לאסון כלכלי ופורום קהלת אמר מה פתאום, הוא לא דיבר, את משקרת, ככה אמרו לי. אז הבוקר הוא אמר סופסוף החלטתי לדבר. בדרך כלל מה שאנחנו שומעים הוא שהכלכלה לא בסכנה, שאולי הכלכלה בסכנה גם בגלל המחאה, בגלל ההתנגדות של הטייסים. אז לא, אני שמעתי מכלכלנים חשובים בחו"ל שאומרים לי, וגם חברות להשקעות שאני עובדת איתן, הם אמרו לי, הכלכלה לא קורסת בגלל המחאה. כי כשאתם רואים אדם פצוע והוא כל הזמן צורח זה אומר שהוא עוד חי. כאשר אנחנו נפסיק לצרוח זה אומר שמדינת ישראל כבר לא במצב שהיא יכולה לצרוח. לכן אנחנו צריכים להודות לכל אלו שיוצאים להפגין ולהראות שאנחנו נשמור על מדינת ישראל דמוקרטית עם כלכלה חזקה והמתווה הזה לא יעבור".
עופר פמילייר, מייסד ומנכ"ל חברת GlossAI, הוסיף לגבי האזהרה של מוד'יס: "אני חושב שהדוח מייצג עוד צעד שבעצם המשמעות הכי גדולה שלו היא שעכשיו יותר אנשים בחו"ל מודעים לבעיה הזאת. בסופו של דבר מי שלא נמצא כאן לא תמיד מבין את הניואנסים של הרפורמה ולא מבין במה הניואנסים בעייתיים. ברגע שדברים כאלה מתחילים לזלוג אז הנזק הוא לא נזק שיקרה, אלא הוא נזק שהנה, עכשיו קרה, כי יותר ויותר חברות יקראו את הדוח הזה ויותר ויותר משקיעים יקראו את הדוח הזה ואז יתחילו לעלות שאלות, כן להשקיע, לא להשקיע, אם משקיעים באיזה תנאים אנחנו משקיעים.
הוא הוסיף: "בסופו של דבר כל מנכ"ל של חברה מחזיק בכסף שהשקיעו בו וצריך לחשוב איזה סוג של ויתורים הוא צריך לעשות על הכסף. זאת האחריות שלו וזאת האחריות שלי במה אני צריך לעשות ואז אני מקבל את ההחלטות בהתאם. אני חושב שמה שחשוב להבין ולהתעלם פה דווקא מאיומים כאלה או אחרים כי בסוף רוב ההחלטות לא יהיו החלטות בתקשורת, יהיו החלטות נטו של מה הגידור ומה העלות כדי להתמודד עם הסיכונים האלה, ורוב החברות יגיעו למסקנות בהתאם לרמת הסיכון שהם מניחים שקיימת כי זו האחריות שלהם. אז רוב הפעולות שיקרו אתם לא תשמעו עליהן, אתם לא תראו חברה כזו או אחרת שיוצאת לתקשורת אלא אתם פשוט תראו בנתונים החלטות שמתקבלות אחרת כי זה הגידור הנכון עבור חברות שמחזיקות בכסף וזה הסיכון האמיתי".
