עוד הליך שניהלו שכניו של השחקן שמואל וילוז'ני נגד הרחבת ביתו בתל אביב הסתיים בניצחון שלו: בית המשפט המחוזי בעיר דחה לאחרונה התנגדות שהגישו השכנים להיתר הבנייה שקיבל בטענה שהוא פוגע בזיקת ההנאה שלהם לאור, אוויר ופרטיות. השופטת יעל בלכר קבעה שהם עשו בשימוש לרעה בהליכי משפט וחייבה אותם בהוצאות כבדות.
הצדדים הם בעלי זכויות בבית דו-משפחתי צמוד קרקע עם קיר משותף חלקי. המחלוקת ביניהם החלה על רקע רצונם של בני הזוג וילוז'ני להרחיב את ביתם אל תוך חצר השייכת להם, בבנייה מול החזית הצפונית של השכנים. התנגדויות ותביעות שהגישו השכנים בנושא החל מ-2013 נדחו. היתר הבנייה אושר באופן סופי ומוחלט על ידי בית המשפט העליון והבנייה הושלמה זה מכבר.
בתביעה הנוכחית טענו השכנים כי נוצרה לטובתם זיקת הנאה "לאור השמש לאוויר הצח לנוף הנשקף מחלונות ביתם ולפרטיותם" במשך יותר מ-30 שנה. התביעה הוגשה לפני כשלוש שנים אך השכנים לא מצאו לנכון לערוך בה שינויים לאור ההתפתחויות בהליכים האחרים. הם ביקשו צו המורה על אכיפה ורישום של זיקת הנאה באופן המונע מוילוז'ני לבנות על החלקת אל מול החלונות שנפתחו בחזית הצפונית שלהם.
לטענת השכנים, ביתם הוקם ב-1953 וכבר אז נפתחו בקיר הצפוני חלונות שפנו לכיוון בית וילוז'ני (שטרם נבנה). חלונות נוספים נפתחו שם לפי היתרי בנייה מאוחרים יותר ובסך הכל, נפתחו בחזית הצפונית שמונה חלונות. לדבריהם, הבית של וילוז'ני, שאותו רכשו בני הזוג ב-2005, הוקם על ידי בעליו הקודמים בשנות ה-70 באופן ששמר על החלונות והנוף הפתוח שמולם. לשיטתם, הנתבעים כפופים לזיקת הנאה זו אף אם היא פוגעת ביכולתם לנצל את מלוא זכויות הבנייה בנכס.
הזוג וילוז'ני טען מנגד כי השכנים מנהלים מערכה שהחלה כבר כנגד קודמיהם ומגישים הליכים משפטיים לרוב באופן העולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. לדבריהם השכנים "שכחו" לציין כי במשך שנים הם, ואף הבעלים הקודמים של ביתם, הודיעו כי אינם מסכימים לתזה שלפיה לא ניתן לבנות בחצר ביתם.
הם הדגישו כי לא מתקיימים התנאים שבחוק לקיומה של זיקת הנאה מכוח שנים, הן מאחר שלא מדובר בזכות שראויה להיות זיקת הנאה והן לנוכח ההתנגדות הרצופה של הנתבעים לניסיונות לסכל את הבנייה.
ואכן, השופטת יעל בלכר קבעה שהשכנים לא הוכיחו שנוצרה לטובתם זיקת הנאה מכוח שנים בבשטח של וילוז'ני. היא הבהירה שהזכות הנטענת אינה ראויה להיות זיקת הנאה ולו רק בשל חוסר הסבירות שבדרישה מבעל המקרקעין הכפופים (וילוז'ני) להודיע לבעל המקרקעין הזכאים (התובעים) על התנגדותו ליצירת זיקת הנאה המונעת ממנו לנצל את זכויות הבנייה המוקנות לו בדין.
בפסק הדין צוין שהשכנים לא הוכיחו שימוש במשך תקופה של 30 שנים רצופות ללא התנגדות כנדרש בחוק. למעשה, הוכח שהזוג וילוז'ני וגם קודמיהם התנגדו ל"שימוש" בזכות הנטענת של התובעים. עוד קבעה השופטת כי השכנים עשו שימוש לרעה בהליכי משפט עת הגישו אינספור הליכים במשך כעשור בערכאות השונות בגין אותו עניין. השכנים חויבו בהוצאות בסך 150 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד ד"ר משה השכנים, עו"ד חמדה אבשלום
• ב"כ הנתבעים: עו"ד עזרא קוקיא, עו"ד סימון טוסון, עו"ד דנה שטיר
• עו"ד סברינה ג'הראד עוסקת בדיני מקרקעין
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
