המשבר בענף הבנייה: דיון שהיה אמור להיערך אתמול בממשלה לגבי הצעת החלטה שגיבש משרד ראש הממשלה בנושא סוגיית המחסור בעובדים זרים, בראשם עובדי ענף הבנייה, נדחה לאחרי החג על רקע התנגדות חריפה של משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים. גורמים המעורים בנושא מציינים כי ההתנגדות להצעה הגיעה ממשרדי ממשלה נוספים. גורם במשרד השיכון הוסיף שלפי ההצעה, יזמים לא היו יכולים להביא עובדים מהודו וסין כי לא יקבלו אישורים.
ההצעה, שהוצגה תחת הכותרת "ייעול ושיפור הפיקוח והאכיפה על העסקה של עובדים זרים ותיקון החלטות ממשלה", לא הופיעה בסדר היום, אולם נדונה בישיבת הממשלה. שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, שלח אתמול מכתב בהול לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו כתב כי ההצעה תגרום לענף "יותר נזק מאשר תועלת".
צפו: השלכות החרם הטורקי על ענף הבנייה
(צילום: אסף חן)
מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל חלה האטה משמעותית בענף הבנייה, על רקע אי כניסתם של כ-80 אלף עובדים פלסטינים לאתרי הבנייה. לאורך החודשים האחרונים נקטה הממשלה צעדים להבאת עובדים זרים לענף הבניין בהיקפים גדולים, אולם עד כה הגיעו עובדים מעטים. בעקבות זאת, הוצע שלצד ההסכמים הבילטרליים בין המדינות, תתאפשר העסקה ישירה של פועלי בניין על ידי קבלנים, שלא באמצעות תאגידי כוח אדם זרים. זאת לאחר שכבר קודם צעד להבאת עובדים במסגרת פרטית על ידי תאגידים.
בטיוטת ההצעה של משרד ראש הממשלה, שהופצה אתמול, נכתב, בין היתר, כי היא נוסחה "לאור חשיבות הנושא לכלכלה בישראל, בשל המחסור בעובדים בענפים השונים, ומתוך צורך בחיזוק היציבות במשק על רקע המצב הגיאופוליטי, מתוך רצון ליצירת ודאות במשק, במטרה לייעל את תהליכי ההבאה וההעסקה של עובדים זרים, ועל מנת לחזק את הפיקוח והאכיפה על העסקה של עובדים זרים, לרבות צמצום תופעת גביית דמי תיווך אסורים, ולוודא את שמירת זכויותיהם של העובדים הזרים בישראל".
במכתב ששלח השר גולדקנופף לראש הממשלה הוא כתב כי "החלטה זו, על אף שבבסיסה טובה ומטרתה נכונה, לוקה לצערי הרב בחסר רב. מעבר לכך שהחלטה זו מעקרת כליל את תפקידו המקצועי של משרד הבינוי והשיכון האמון על ענף הבניין, בכל הנוגע לקביעת סטנדרטים של איכות ומקצועיות העובדים הזרים שיעבדו בענף, היא אינה מבטיחה בשורה של ממש בכל הנוגע לצמצום בירוקרטיה, כי אם מבטיחה מיסוד של הליכים בירוקרטיים נוספים חדשים, בעוד אינה פותרת את החסמים הממשיים הנוגעים להבאת כוח עבודה זר למדינת ישראל".
עוד הוסיף גולדקנופף כי "המשמעויות הארוכות טווח של החלטה זו מייתרות את משרד הבינוי והשיכון מכלל הליכי קבלת החלטות וזה בפרט בכל הנוגע לייצוג צרכי השוק והענף. אי הכללת המשרד בצוות הבין-משרדי והשארתו כגורם שיש להיוועץ עימו בלבד, אף מעבירה תחומי אחריות רבים לגורמי ממשלתיים שזהו אינם תחום מקצועיותם ומומחיותם. תוצאות מהלך זה יכולות להיות הרסניות על ענף הבנייה".
עוד כתב שר השיכון כי "ענף הבניין שונה מהותית מענפים אחרים בהם נדרשים עובדים זרים, במיוחד לאור הישענותו הרבה על מספר גדול של עובדים פלסטינים בשגרה. הבאת עובדים זרים לענף זה היא מורכבת יותר ודורש מהעובדים סט מיומנויות רחב ומקצועיות וניסיון, אותם יש לאשר מראש כדי למנוע הגעה של עובדים לא מיומנים לישראל.
"עוד קובעת ההחלטה באופן בו היא מנוסחת כעת חיסול כללי של המסלול הפרטי להבאת עובדים לענף. הוצאתן האפשרית של מדינות כמו סין, הודו וסרי לנקה בשל הקריטריונים המוצעים - מדינות אשר הרוב המכריע של העובדים הזרים בענף הבניין בישראל מגיע מהן - ממעגל המדינות אשר מהן ניתן יהיה להביא עובדים במסלול הפרטי, מהווה למעשה צעד בכיוון ההפוך, ויעכב משמעותית הגעה של עובדים מיומנים ומקצועיים לישראל, שלא באמצעות הסכמים בילטרליים".
לפיכך דרש גולדקנופף מנתניהו לשנות את ההחלטה ולבצע בה תיקונים, בהם "תיאום והסכמה עם המשרד בכל הנוגע לפעילות ועדת ההיגוי שהוגדרה בהחלטה והשארת אחריות הקיימת כיום על מקצועיות העובדים בענף הבנייה בידי המשרד; ביטול הקריטריונים המגבילים שנוספו בדגש על המסלול הפרטי ומתן שיקול דעת לגורמים הממשלתיים הנדרשים כפי שמתנהל כיום, לצד אורכת המסלול הקיים; תיעדוף ענף הנדל"ן במכסות הבאת עובדים זרים; והוספת פתרונות ממשיים לחסמים המונעים את כניסתם של 23 אלף העובדים שכבר מוינו וביכולתם להיכנס לישראל".
גם שר הפנים, משה ארבל, הודיע כי לא יאפשר קידום הצעת מחליטים להבאת עובדים זרים ישירות באמצעות קבלני בניין. ארבל הודיע כי תתאפשר העסקה באמצעות תאגידי בניין מורשים בלבד. לדבריו, "החלטה זו נועדה לאפשר אסדרה מיטבית ומניעת אפשרות לסחר בבני אדם. אי לכך, ומתוך רצון לשמר תהליך מסודר ומפוקח, הבאת עובדים זרים לבניין תמשיך להיות אך ורק באמצעות התאגידים המורשים כחוק אשר עומדים בהוראות הדין והעמידו ערבויות כנדרש לשמירה על זכויות העובדים וביטחונם".
יו"ר ההסתדרות הלאומית, יואב שמחי, פנה אף הוא לראש הממשלה במכתב בו דרש את התערבותו במניעת הבאת עובדים זרים על ידי קבלנים באופן ישיר. "אנו מבקשים ממך להוריד מסדר היום את הניסיון הפסול להחזיר את מדינתנו לימים אפלים באצטלה של 'מצב חרום'. תאגידי כוח האדם הם אלו שאמורים להעסיק את העובדים הזרים בענף הבניין ולהיות אחראים לתנאי העסקתם על כל המשתמע מכך. כל החלטה אחרת תפגע בענף הבניין ובמשק כולו ותשיג תוצאה הפוכה מזו הרצויה", כתב.
