בבנק ישראל לא רגועים מהמצב הביטחוני והכלכלי, ועדיין לא מוכנים להקל על העסקים ומשקי הבית בשיעורי הריבית. אי הפחתת הריבית בפעם השנייה השנה נובעת בראש ובראשונה מאי הוודאות השוררת בישראל במלאת חצי שנה למלחמה. עדיין לא ברור אם תהיה עסקת חילופי שבויים, אם המתיחות הביטחונית בגבול לבנון תהפוך למלחמה וגם לא אם האוצר ימצא דרך למנוע את עליית הגירעון אל מעבר ליעד שהציעה הממשלה - 6.6%.
בנוסף, לא ברור אם ומתי יתקבל הסיוע האמריקני ועד כמה כל החברות שכבר הודיעו על ההתייקרויות הצפויות אחרי חג הפסח אכן ייקרו את המוצרים שלהן, ואם עוד יבואנים ויצרנים יצטרפו אליהן.
לפי שעה, ישראל היא עדיין המדינה המערבית היחידה, למעט שווייץ, שהפחיתה את הריבית, ונראה שבנק ישראל לא רצה להיות זה שיפחית פעמיים את הריבית בעוד שבמדינות המתקדמות טרם הופחתה הריבית פעם אחת, וכל הבנקים המרכזיים נוקטים בתחום הריבית בזהירות יתר משום שהאינפלציה טרם נרגעה.
למעשה, הפחתת הריבית היחידה עד כה בישראל נבעה אך ורק בשל המלחמה המתחוללת במזרח התיכון. הוצאות הממשלה בגינה עודן גבוהות. שעות אחדות בלבד לפני החלטת הריבית פרסם החשב הכללי במשרד האוצר את נתוני תקציב המדינה שגילו שהגירעון בתקציב כבר זינק לשיעור שנתי של 6.2%, כאשר תחזית האוצר היא לגירעון של 6.6% בשנת 2024, שיעור שייפרץ קרוב לוודאי כלפי מעלה נוכח המצב הביטחוני שבכל מקרה לא ישתפר מאד בעת הקרובה, גם אם המלחמה תסתיים.
המסקנה כעת היא שהמבוגר האחראי במשק הישראלי, הנגיד פרופ' אמיר ירון, ממשיך להיות גם "האח הגדול", המשגיח על המשק, בעת שהממשלה לא עושה זאת. התקציב הגרוע וחסר המעוף שאישרה הממשלה רק לפני כחודש מבהיר שהנגיד יהיה חייב להמשיך להיות "האח הגדול" כל זמן שהממשלה לא מבצעת שום צעד המגלה אחריות כלכלית שתשדר לציבור יציבות כלכלית לחודשים הבאים.
