היקף חסר תקדים בשנת 2021 לייצוא הישראלי שהסתכם ב-143 מיליארד דולר, גידול של 25% ביחס להיקף הייצוא ב-2020 שעמד על 114 מיליארד דולר.
מדובר בשיא של כל הזמנים בייצוא ומעבר לתחזיות האופטימיות ביותר של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, שעמדו על 135 מיליארד דולר. הנתונים חריגים גם ביחס לתקופה שלפני הקורונה, כששיא הייצוא נרשם בשנת 2019 ועמד על כ-117.5 מיליארד דולר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לראשונה ב-2021, יצוא השירותים היווה 52% מסך הייצוא ועולה על יצוא הסחורות, שהוביל במקום ראשון במשך שנים. הסחורות צמחו בשיעור של 17% לעומת שנת 2020 - וזאת בהשוואה לסטגנציה מסוימת בשנים האחרונות. לעומתם, השירותים צמחו בקצב כפול של 34%.
קצב הגידול החריג בגובהו, גם בהשוואה לגידול הממוצע של סקטור השירותים בשנים האחרונות, נרשם הודות להייטק הישראלי וגם לחברת צים. בראש טבלת יצוא השירותים - שירותי תוכנה מישראל, שעלו ב-26% לעומת השנה הקודמת והיוו 27% מסך כל הייצוא של ישראל, לעומת 23% בשנת 2020. במקום שני: יצוא שירותי התחבורה הימית והאווירית, שעלה ל-7% מכלל הייצוא בהשוואה ל-4% בשנה הקודמת. העלייה ברובה הודות לחברת צים ולעלייה החריגה מאז תקופת הקורונה במחירי התחבורה הימית, מ-3,000 דולר למכולה לעד 18 אלף דולר.
בנוסף, יצוא מכירת חברות סטארט אפ צמח בשיעור של 273% וחזר לרמתו מלפני תקופת הקורונה, לאחר ששנת 2020 היתה שנה עם מיעוט רכישות סטארטאפים ישראלים. עוד כלולים בו מרכזי מו"פ של חברות זרות, שמוכרות את הידע שפיתחו לחברות האם בחו"ל - ומהווים 5% מהייצוא.
גם יצוא הסחורות, שירד ל-48% מסך הייצוא הישראלי, גדל ב17%, כאמור. צמחו משמעותית: יצוא ציוד רפואי ואופטי (31%), יצוא מוצרי המתכת (26%) וייצוא מיכון וציוד אלקטרוני (20%). התרומה לגידול בייצוא סחורות מקור בענף היהלומים, שלאחר ההתאוששות ממשבר הקורונה גדל ב-71% לעונת שנה קודמת. הייצוא החקלאי גדל ב-7% אבל מהווה רק 1.5% מסך הייצוא הישראלי. מהנתונים עולה כי יעדי הייצוא (ללא יהלומים) המרכזיים של ישראל: 40% מופנה לשוקי אירופה, 32% לשווקים באמריקה וכ-25% לשוקי אסיה.
