בית המשפט המחוזי בתל אביב מתח לאחרונה ביקורת על העירייה, משום שהכשירה באופן רטרואקטיבי שימוש חורג בחניון ברחוב בן סרוק בעיר כדי שתוכל לגבות היטל השבחה מלא מבעלות הקרקע. השופט גלעד הס, שהגדיר זאת הלבנת עבירות ועידוד עבריינות בנייה, ביטל את השומה.
השטח, שבו פעל חניון בשנים 2017-2010, נמצא בבעלות משותפת של "אפריקה ישראל מגורים", קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות, "אפרירם", מגדלי סומייל ו"רמ-נח". מטעמן הפעילה את החניון חברת "מ.ד ייעוץ ניהול ושירותים". רק ב-2015 הגישה מ.ד בקשה לשימוש חורג בשטח לחניון לא מקורה בן 306 מקומות. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית תל אביב החליטה לאשר את השימוש החורג עד ספטמבר 2017.
בנובמבר 2016 קיימה הוועדה דיון נוסף, אף שלא התבקשה לעשות זאת על ידי מ.ד או החברות שהשטח בבעלותן. בסיומו היא החליטה לאשר רטרואקטיבית את השימוש החורג מאז החל בדצמבר 2010. לאור החלטה זו הוצאה על ידי שמאי של הוועדה שומת היטל השבחה למלוא התקופה על סך 6.285 מיליון שקל. ההיטל אמור להיות משולם על ידי בעלות השטח בהתאם לחלקן היחסי בזכויות במקרקעין.
חמש החברות ערערו לבית המשפט המחוזי בטענה שלא ניתן לחייב בהיטל השבחה עבור תקופה רטרואקטיבית שקדמה ליום אישור הבקשה לשימוש חורג. מנגד התעקשה הוועדה המקומית שקבלת הערעור תוביל לכך ש"חוטא יצא נשכר".
עו"ד איתי הכהןהשופט גלעד הס קבע שלא ניתן ולא ראוי לגבות היטל השבחה לתקופה הקודמת למועד האקט התכנוני. זאת לנוכח שני עקרונות יסוד העומדים בבסיס הדינים הנוגעים להיטל השבחה. הראשון הוא שהיטל ההשבחה מוטל כאשר קיימת התעשרות של הנישום כתוצאה מאקט תכנוני. השופט הבהיר שצריך שיהיה קשר סיבתי בין ההתעשרות של הנישום לבין האקט התכנוני. העיקרון השני נוגע לאופן חישוב היטל ההשבחה, כך שיהיה מבוסס על הערכת שווי המקרקעין לפני ואחרי האקט התכנוני.
"בהתאם לעקרונות שטווה וניסח ניוטון, פעולה שמבוצעת כעת יש בה להשפיע על העתיד, אולם לעולם לא על העבר", כתב השופט והוסיף שגם מבחינה נורמטיבית, אין מקום לאפשר גביית היטל השבחה על מעשים שבוצעו בעבר שלא כדין. הוא ציין שדווקא בפעולות הוועדה המקומית במקרה זה יש משום עידוד עבריינות בנייה והלבנת העבירות.
לדבריו, הכלי שבו בחרה הוועדה להשתמש - לאשר מיוזמתה שימוש חורג רטרואקטיבי ולנסות לגבות בגינו היטל השבחה - יתמרץ בעלי נכסים לנסות את מזלם ולא לדווח על שימוש חורג (שכן אם ייתפסו, לכל היותר יחויבו בהיטל השבחה מתחילת התקופה).
הוא הסביר שהמסלול הנכון שבו הייתה צריכה הוועדה לפעול הוא אכיפה. זאת מאחר שחוק התכנון והבנייה מאפשר גביית היטל השבחה באופן מלא לגבי תקופת העבר ללא צורך בהכשרת השרץ של עבירת הבנייה. מסלול זה כולל קנסות בשיעור של כפל ההשבחה הנובעת מהשימוש האסור. בנסיבות אלה נקבע שלא ניתן לגבות היטל השבחה לתקופה שקדמה להחלטה לאישור השימוש החורג.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערות: עו"ד שמואל שוב, עו"ד הילה לביא-יתים, עו"ד ליאור קיל
• ב"כ המשיבה: עו"ד מיכל דיק
• עו"ד איתי הכהן עוסק במיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
