יום עמותות החולים ה־3 בהובלת חברת טבע נערך השנה בסימן "מלחמה וחוסן", והעניק משנה תוקף למחויבותה ארוכת השנים של טבע לחברה הישראלית ולמטופלים. באירוע, שהתקיים בסוף נובמבר השתתפו כ־50 נציגי.ות עמותות התומכות בחולים, כאשר בשנה החולפת הצורך בתמיכה גדול מתמיד.
"מעל 120 שנה טבע היא שחקן מרכזי בעולם הבריאות בישראל, עם מחויבות רבה לחברה, ובכלל זה לחולים ולמטופלים", אומר ד"ר רון מאור, המנהל הרפואי של טבע ישראל ואשכול מדינות אפריקה, מזרח תיכון ואוקראינה. "אנחנו עובדים בשגרה עם עמותות בכל תחומי החולי שטבע פעילה בהם, והמגוון עצום; יש עמותות חזקות ועתירות תקציבים, ואחרות מטפלות במספר חולים מצומצם וזקוקות לתמיכה בתקציב ובכוח אדם.
ד"ר רון מאור, המנהל הרפואי של טבע ישראל, ואשכול מדינות אוקראינה, אפריקה ומזרח תיכוןצילום: ראובן קפוצ'ינסקילפני כשלוש שנים החלטנו לקיים יום פתוח לכלל העמותות – לרבות כאלה שאין לנו קשר ישיר איתן. באירועים הללו אנחנו מזמינים מומחים ממגוון תחומים, שמספקים כלים להתנהלות אפקטיבית, לצד כיווני מחשבה ועבודה חדשים".
במה התמקד יום עמותות החולים השנה?
"בעוד במפגשי העמותות הקודמים עסקנו בניהול פיננסי תקין, התנהלות מול מוסדות המדינה או העלאת המודעות למחלות בתקשורת ורשתות החברתיות, השנה ארגנו את היום תוך כדי מלחמה, שהיא כשלעצמה מציבה בפני העמותות אתגרים עצומים, במיוחד בהיבט של תשומת הלב הציבורית והאישית, שכן איזו זכות יש לי להתלונן למשל על מיגרנה, בזמן שיש חטופים וחיילים נהרגים? יחד עם זאת, גם בזמן מלחמה אנשים זקוקים לעזרה בטרדות היומיום, ויש לא מעט סיפורים דרמטיים, כמו זה ששמענו מהעמותה למען חולי ALS על חולה תושבת העוטף, שב־7.10 הייתה נעולה בממ"ד במשך שעות רבות עם המטפל, בעוד המחבלים הולמים על הדלת".
האתגר: לעורר תשומת לב ציבורית
לקראת האירוע ניסחו בטבע שאלון ציפיות מקדים, שנשלח לכלל העמותות. בהתאם לתשובות נבנתה התוכנית, שכללה: הרצאה מפי פרופ' איל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט־טראומה, על חיזוק החוסן ברמה האישית וברמת העמותה, ואילו כלים ותמיכה זמינים לשם כך. המסר המרכזי בדבריו התמקד בחשיבות הקהילה והתמיכה הקהילתית בחולים; כתב ופרשן הבריאות הבכיר רן רזניק הדגים כיצד למקד תשומת לב תקשורתית לפעילות העמותות, ודיבר על הצורך בחשיפה אישית ליצירת עניין תקשורתי; עו"ד אמי פלמור, יו"ר נט"ל ולשעבר מנכ"לית משרד המשפטים, דיברה על התנהלות המגזר השלישי מול גורמי הממשלה, והציגה דוגמאות להתנהלות אוכלוסיות מוחלשות דוגמת הקהילה האתיופית מול משרדי הממשלה.
1 צפייה בגלריה
פרופ' איל פרוכטר, יו”ר המועצה הלאומית לפוסט־טראומה, מנהל רפואי עמותת "עיקר", מתוך יום עמותות החולים ה־ 3 של טבע
(צילום: עוז שכטר)
עו"ד כנרת רצון-פיקובסקי, הממונה בטבע על תחום פרטיות המידע, דיברה על חשיבות ומרכזיות התחום כיום והחקיקה החדשה בתחום, וסיפקה לעמותות טיפים להגנה על פרטיות החולים. לבסוף הסביר איש יחסי הציבור רני רהב, שבמשך שנים מלווה עמותות וארגונים שונים במגזר השלישי, כיצד אפשר למקד את תשומת הלב הציבורית, לבנות צוות ניהולי חזק ואגודת ידידים משפיעה ולנהל יחסי ציבור עבור החולים במציאות ביטחונית מורכבת.
מה קרה בשנת המלחמה לעמותות החולים?
"במישור התודעתי, בתקופה כזו יש פחות קשב למי שסובלים למשל מזאבת או מסרטן נדיר, והאתגר הוא לעורר תשומת לב ציבורית לצורכיהם. בנוסף העמותות מתקיימות מתרומות, ללא תקצוב ממשלתי, ומראש האתגרים התקציביים שלהן משמעותיים מאוד. גם התקשורת, אפילו בימי שגרה, פחות פנויה לעסוק בפעילותן החשובה, ועל כל זה באה המלחמה והחמירה את מצבן. אבל המחלות ממשיכות כל הזמן, נוצרים צרכים, ולחולים רבים אין כוח להתמודד גם עם העלאת המודעות למחלתם בעת שכזו".
גם המטפלים עם פוסט-טראומה
בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שבאה לאחריהם, יזמה טבע את תוכנית "מטפלים בנפש" – לחיזוק החוסן הלאומי וההתמודדות עם טראומה ופוסט־טראומה, המתמקדת במטפלים המקצועיים. במסגרת זו תורמת החברה משאבים רבים. "מיד אחרי שהתגלו ממדי הטבח הנורא, מצאנו מערכת בריאות נפש בחסר, כשהערכות מדברות על כמה עשרות אלפים עם פוסט־טראומה ועוד כ־500-600 אלף שפיתחו מגוון סימפטומים נפשיים", מציין ד"ר מאור. "בטבע הבנו שחסרים לנו מטפלים שיטפלו בנפגעים. חברנו לקואליציה לטראומה ולנט"ל, ואנחנו מספקים יחד הכשרות למאות בעלי רקע טיפולי, כגון עו"סים או פסיכולוגים, שמעולם לא עסקו בפוסט־טראומה, ומנחים אותם איך לגשת למטופלים, בין שהם במעגל הנפגעים הראשון או במעגלים הרחוקים יותר. רבים מהמטפלים הם עצמם קורבנות לפוסט־טראומה – כאלה שמתגוררים באזורי העימות או שהגיעו לזירות הטבח, וגם להם אנחנו מספקים תמיכה.
"נדבך נוסף בתוכנית הוא העלאת המודעות לפעילות עמותות בריאות הנפש. חברנו לגופים משמעותיים ופגשנו אנשים נפלאים בתחום, למשל עמותת 'מומנטום', שפועלת למען אנשי מילואים, או 'בית על הים', שמטפלת בפוסט־טראומה בעזרת גלישה בים. הקצנו משאבים וכלים לטיפול עצמי גם בקרב מגזרים מוחלשים, דוגמת האוכלוסייה הבדואית בדרום, שגם בה חוו פוסט־טראומה מורכבת".
מדוע משקיעה טבע משאבים בנושאים חברתיים ובאחריות תאגידית?
"המחויבות של טבע הרבה יותר עמוקה מפיתוח, ייצור ומכירת תרופות. למשל בתחילת המלחמה תרמנו פורמולה לתינוקות בהיקף רחב, לצד המון תרופות שנדרשו בדחיפות. עובדים רבים גם גויסו, כך שאנו מחויבים לצרכים ולמדינה באופן מלא".
פרויקט חברתי משמעותי נוסף של טבע הוא "דואגים למטפלים", המתקיים בשת"פ עם עמותת Caregivers ישראל. "יש לנו קהילת פייסבוק שוקקת עם כ־20 אלף חברים וחברות, שאנחנו מעניקים לה תמיכה, ידע והכוונה במסע התמודדותה עם מחלות זקנה ומחלות כרוניות של בן משפחה קרוב", אומר ד"ר מאור ומדגיש את החיבור האישי לנושא, דרך עמותת נאמ"ן – נפגעי אירוע מוחי: "לפני 30 שנה אבי לקה באירוע מוחי. אימי, הרגישה אבודה ונטולת תמיכה, הקימה את העמותה ושימשה כמנכ"לית שלה. בזכות העמותה והטיפול המסור של אמי, אבי זכה לחיות 17 שנה אחרי האירוע, ביכולת תפקודית גבוהה, שזה היה כמעט בגדר נס רפואי".
