בפסק דין שהותר לאחרונה לפרסום דחה בית המשפט למשפחה בקריות בקשה של אדם לצו מניעה זמני שימנע את פינויו מדירת הוריו, שאותה ירש יחד עם עשרת אחיו ואחייניו. הוא טען שאמו התכוונה להוריש את הנכס רק לארבעת הילדים ולא לנכדים, אבל השופטת מאיה לוי העלתה תהיות בנוגע להתנהלות שלו.
ביולי 2016 ערכו ההורים צוואה הדדית שלפיה כל אחד מהם מוריש את עיזבונו לצד שייוותר בחיים. הם קבעו שלאחר מות שניהם יחולק העיזבון בחלקים שווים בין כל הילדים והנכדים. במסגרת העיזבון נכללת דירת המגורים של ההורים בשווי מיליון שקל וכספים נזילים. האב הלך לעולמו ב-2018 והאם ב-2019.
בהסכמת כלל היורשים, כולל המבקש, ניתן באוגוסט 2019 צו לקיום צוואת האם ומונה מנהל עיזבון. בהמשך קיבל כל אחד מהיורשים 170 אלף שקל במסגרת חלוקת הכספים הנזילים. מנהל העיזבון פרסם את הדירה למכירה, ובמשך 10 חודשים לא צלחו הניסיונות למכור אותה. בתחילת ספטמבר 2020 הציעה אחת הבנות כי ארבעת ילדיה ירכשו את הדירה ב-970 אלף שקל.
כמה ימים לאחר מכן הודיע המבקש כי גם הוא מעוניין לרכוש את הדירה כנגד תשלום תמורה בסך 970,001 שקל, ומנהל העיזבון הודיע על קיום התמחרות.
המבקש עתר לשהות בדירה במהלך החגים "לזכר ההורים ז"ל" וכן ביקש לדחות את מועד ההתמחרות לאחר החגים. ואולם, הוא לא התפנה מהנכס אחרי שהחגים הסתיימו וכשנה לאחר שניתן צו קיום הצוואה, הגיש לפתע בקשה לביטול צו קיום הצוואה, בטענה כי האב הפעיל לחץ והשפעה בלתי הוגנת על האם. לדבריו הוא נתן הסכמתו לצו קיום הצוואה ולמינוי מנהל העיזבון בשל מצבו הנפשי באותה תקופה והאבל על אובדן האם.
במקביל להתנגדות הוא הגיש בקשה לצו מניעה נגד פינויו מהדירה ומכירת הנכס עד להכרעה בהתנגדות. הוא טען כי אם יזכה בתביעה יקבל חלק גדול יותר בעיזבון ויוכל לארגן את הכסף הדרוש לרכישת הדירה שהיא לדבריו בעלת ערך סנטימנטלי עבורו.
עו"ד שלום פינחס וייסיואב כהנאמנהל העיזבון טען בתגובה שהמבקש פלש לדירה. הוא הבהיר כי אל מול ערך הסנטימנטליות הנטען קיימת זכותם של היורשים לקבל את חלקם בעיזבון ללא שיהוי.
ואכן, השופטת מאיה לוי דחתה את הבקשה וקבעה שסיכויי התביעה העיקרית, ההתנגדות לצו קיום הצוואה, נמוכים ביותר. בנוסף, היא לא השתכנעה שלדירה יש ערך סנטימנטלי למבקש וכתבה כי ככל שיזכה בהתנגדות לצוואה ניתן יהיה לרפא את הנזק באמצעות תשלום פיצויים כספיים מתאימים.
בפסק הדין צוין כי המבקש ידע על תוכן הצוואה עוד לפני מות אמו אך לא נקט כל פעולה לשם בירור רצונה האמיתי. כמו כן, הוא לא נתן הסבר מניח את הדעת לכך שלאחר מותה הוא הסכים לקיום הצוואה וקיבל כספים נזילים ורכב.
עוד כתבה השופטת כי המבקש אינו נקי כפיים והוא טען במסגרת ההתנגדות לקיום הצוואה כי ידע עליה רק לאחר קבלת צו קיום הצוואה, אך בהמשך התברר שהוא חתום על הבקשה למינוי מנהל עיזבון. בסיכומו של דבר הורתה השופטת על פינוי המבקש מהדירה וחייבה אותו בהוצאות בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש: עו"ד דורון רז
• ב"כ המשיבים: לא צוין
• עו"ד שלום פינחס וייס עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
