יו"ר הוועדה לפיתוח וחיזוק הנגב והגליל, ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) הודיע כי בכוונתו לפנות לוועדת האתיקה ונשיאות הכנסת בדרישה להפעלת סנקציות נגד שר השיכון יצחק גולדקנופף ובכירי המשרד, ונגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). זאת לאחר שהחרימו דיון דחוף שנערך הבוקר בנושא משבר ההתיישבות ביישובים הכפריים במרכז הגליל לנוכח מחירי הקרקעות הגבוהים.
בסיכום הדיון החליטו חברי הכנסת לדרוש את מיצוי הדין עם נציגי הגופים הממשלתיים, ובכלל זה הקפאת חקיקה הנוגעת למשרד השיכון ורמ"י, הגבלת התנועה בכנסת של בכירי הגופים הללו "וכל סנקציה אחרת שניתן להפעיל נגדם".
ח"כ ביטון, לצד שרת ההתיישבות ח"כ אורית סטרוק וח"כים נוספים שהשתתפו בדיון, שיזם ח"כ איציק קרויזר (עוצמה יהודית), שמעו על היקף משבר ההתיישבות היהודית במועצות האזוריות בגליל שעולה שוב ושוב לדיונים ולא זוכה לפתרון. נציגים מיישובי המועצה האזורית משגב שבלב הגליל הציגו בדיון כיצד הצעדים שרמ"י נוקטת סותרים את מדיניות הממשלה, שנועדה לעודד משפחות צעירות, אנשי מילואים ותומכי לחימה להתיישב בגליל. הם הצביעו על הפערים האדירים בין מחירי הקרקעות ביישובים היהודים לישובים שאינם יהודים ועל כך שבשנים האחרונות שווקו אלפי קרקעות לתושבי האיזור שאינם יהודים בעוד ביישובים היהודיים שווקו מאות בודדות.
בין הדוגמאות שהביאו: השומות החדשות שהציגו ברמ"י לתושבים הצעירים שהמתינו במשך שנים רבות לשיווק עשרות קרקעות ביישוב יובלים. מחיר מגרש, על פי החלטת השמאי הממשלתי עומד על יותר מ-2 מיליון שקל, בעוד בשוק החופשי מגרש סמוך נמכר בחצי מיליון שקל פחות. על פי נציגי משגב, משרת מילואים ששירת במלחמת חרבות הברזל, המחוסר דיור מיובלים למשל, ישלם פי 55 מאנשי כוחות הבטחון בסאג'ור עבור שווי הקרקע בניכוי פיתוח, מע"מ והנחות. אותו איש מילואים ישלם פי 9.2 בסה"כ עבור קרקע כולל פיתוח.
"במקום לחשוב מה חסר לי ללבנון, כל הזמן שאלתי אם נצליח לעמוד בעלויות הבנייה"
במשגב ציינו כי נתוני המאזן הדמוגרפי במרחב "לב הגליל" עומדים על 14% תושבים יהודים והסבירו כי יש לכך השפעות ביטחוניות. לדבריהם, ברמ"י "מסכנים את חזון ההתיישבות והחיזוק האסטרטגי של האזור". קרויזר אמר בדיון כי "הקרקעות מוצעות במחירים מופקעים, אשר משפחות רבות – לרבות אלו מהמערך הלוחם שחוו את אירועי 7 באוקטובר ומשרתים במילואים מאז – אינן יכולות לעמוד בהם". עוד ציין כי "אוכלוסיות שאינן נושאות בנטל הביטחוני זוכות להטבות משמעותיות".
ברק (שם המשפחה חסוי מטעמים ביטחוניים), תושב יובלים שהשתתף בדיון, כלכלן בחברת הייטק וברוב הזמן בשנה האחרונה היה במילואים, אמר: "לחמתי בעזה, וחזרתי זה עתה מלבנון, ועכשיו אני נאלץ להיאבק על בית בגליל". הוא סיפר כי "בפעם האחרונה שחציתי גבול, הפעם ללבנון, את הטלפון האחרון עשיתי לא לאישתי, אלא לשמאי שדרכו אנו מערערים על השומה המופרזת לקרקע - בגובה 2.1 מיליון שקל, כולל מע"מ ופיתוח, שכבר שילמנו עליה מקדמה בסך 360,000 שקל.
"הנושא כה מטריד אותי, שבזמן ההכנות האחרונות של ווסט הלחימה ותיק הלאו, ניסיתי להבין בכמה השמאי מטעם רמ"י הפריז וכמה זמן ייקח עד שיסתיים הליך ההשגה על קביעתו. במקום לחשוב מה חסר לי ללבנון, לזרוק עוד קופסת טונה או חוסם עורקים לתיק, הרצתי חישובים בראש, אם נצליח לעמוד בעלויות הבנייה בזמן הערעור – כי אין לנו זמן". לדבריו, "הילדים זקוקים ליציבות אחרי מלחמה מתישה שטרם נגמרה, ואנחנו רוצים שיגדלו עם זיקה לגליל ולמרקם החיים הקהילתי הכה מיוחד שמאפיין את המגורים בו - כדי שיום אחד אולי יחליטו לחזור אליו, כמונו".
"זועקים מדם לבנו"
ברק הפריך טענות הנשמעות נגד היישובים הקהילתיים בגליל שלכאורה "שומרים מגרשים לילדים שלהם". לדבריו, התושבים מבקשים שוויון מול ההטבות והתנאים שנותנת המדינה ביישובים הלא יהודים. הוא ציין כי לנוכח מאמצי הממשלה להורדת מחירי הקרקעות והרחבת היישובים, "מועצת רמ"י העבירה החלטה שבפועל מקפיאה את ההתיישבות החל מינואר 2024 עד שלא יגיעו להסכמות בנושא הפטור ממכרז (הרחבת ועדות הקבלה לעד 700 משפחות ביישוב, י"ק)". הוא הסביר כי "כפייה של רמ"י על היישובים תביא לקיפאון מתמשך נוסף שיחנוק את היישובים. אנו זועקים לכם מדם לבנו – עזרו לנו לבנות את ביתנו בגליל, זו קריאת השכמה אחרונה - לפני שנתייאש והיישובים יהפכו לבתי קיט מלאים בצימרים, ללא צוותי חירום יישוביים וללא ילדים בגנים".
על פי נתוני המועצה האזורית משגב, רק בשנה האחרונה נסגרו 9 גני ילדים ביישובי המועצה. בשני היישובים שקיבלו בחודשים האחרונים שומות חדשות למגרשים שהוצאו לתושבים חדשים ועומדים על 2.1 מיליון שקל למגרש בממוצע - הגן בשכניה הפך למרכז תרבות לגיל השלישי וגן ילדים ביובלים הפך לגינת כלבים וגמ"ח בגדי יד שנייה. "אפשר להתווכח על אופן החישוב, אבל מה שבטוח זה שמשפחות צעירות לא יכולות להרשות זאת לעצמן", אמר ברק.
"תאלצו את רמ"י לכבד את מדיניות הממשלה"
סיגל פלורנטין, עובדת סוציאלית תושבת יובלים, "זכתה" במגרש לאחר שנים ארוכות של המתנה וציפייה לרמ"י, וכעת גילתה כי עלותו האמירה למעל 2 מיליון שקלים ואין ביכולתה עם שכרה ועם שכרו של בעלה העצמאי לרכוש אותו. היא הסבירה כי הם יידרשו ליותר מ-4 מיליון שקל כדי לבנות בית במרחב שהולך וקמל וכבר לא נותרו בו צעירים יהודים ולא נולדים בו כמעט ילדים. "בשומר חומות הייתי נצורה ביובלים כי בערו הגלגלים מבעד לגדרות היישוב שלי" תיארה. היא פנתה אל חברי הכנסת והפצירה בהם: "אני מבקשת עזרתכם. תאלצו את רמ"י לכבד את הממשלה. תכירו בנו. תבינו שזו משימה לאומית מדרגה ראשונה. בעוד חודשיים נצטרך לשלם את השומה שלנו. זה צריך לקרות עכשיו".
בין נציגי התושבים שהשתתפו בדיון היה גם אסף, תושב גילון ואב לשני ילדים שהגיע משירות מילואים מעבר לגבול עם סוריה. הוא משרת כקצין הנדסה ומומחה חבלה. הוא סיפר כי ביישוב מגוריו הוצאו 49 מגרשים למכירה אחר הקפאה של שנים ארוכות ועד כה, בעקבות העלייה הצפויה במחירי השומות גם בגילון, 27 משפחות ויתרו על רצונם להקים את ביתם ביישוב המזדקן שבו כבר כמעט ולא נולדים ילדים. "כל יום נופלות משפחות כמו זבובים. אנשים נקלטים בלי לדעת כמה הקרקע תעלה להם והם עוזבים".
יו"ר הועדה ח"כ מיכאל ביטון הגיב בכעס לדברים שהוצגו בפניו והציע לראש המועצה משגב, דני עברי, להפעיל את סמכויות ועדת התכנון ולאשר בנייה של בתים או מבנים ארעיים בקרקעות ולעקוף את המכשול שרמ"י מעמידה. "תן להם היתר ואחר כך שיסגרו את העסקה עם רמ"י" אמר. עברי ציין בדיון כי "אנחנו רואים פה אנשים שצריכים לקבל מגרש חינם ולא בעשרה אחוז אפילו. כולם מבינים את זה. שיפסיקו לבלבל את המוח ולהכשיל את המדיניות של הממשלה והשר עצמו".
"תוהים מה יש לרמ"י להסתיר"
שרת ההתיישבות אורית סטרוק הציגה את מאמצי הממשלה לשינוי המציאות, אך ללא הועיל. "הסוגייה של ההתיישבות בלב הגליל היא סוגיה לאומית אסטרטגית שאם לא נפתור אותה אנחנו מאבדים את האזור הזה", טענה. "את הסוגייה הזאת הסברתי ביוני בשנה שעברה לראש הממשלה. אמרתי לו שהיא אסטרטגית לא פחות מהגרעין האיראני וביקשתי שייטול את המושכות לידיו בספטמבר 23 התקבלה החלטה במועצת רמ"י שהעלתה את תקרת ההנחה מ-450 אלף שקל ל-900 אלף שקל, והעמיקה את הסבסוד לחיילי מילואים עד 90%".
למרות זאת, בעקבות דרישת רמ"י לעדכון השומות של מחירי המגרשים ולנוכח חישובים המבוססים על מצבם הסוציו אקונומי של היישובים המבוגרים, מחירי המגרשים החדשים "העלימו" את כל ההנחות שניסתה הממשלה להביא. סטרוק האשימה את רמ"י ואמרה כי "יש גורמים שרואים בהתיישבות הכפרית מטרד וחושבים שההתיישבות החשובה היא העירונית. לא באתי לגרוע מחשיבותה אבל הגיאוגרפיה היא ההתיישבות הכפרית. המצוקה היא נוראה. הם רגע לפני קמילה".
ביטון סיכם את הדיון בביקורת על יכולות הביצוע של הממשלה כלפי המדיניות עליה היא עצמה הכריזה: "הפער הוא לא בין 100% ל-80% ביצוע אלא אפס ביצוע עד כדי הקפאה ועוינות כלפי המגזר הכפרי ומניפולציות כדי לעכב את ההחלטה בכל דרך. זה נסוב דרך הגדלת המחירים, בעיות בירוקרטיות, מינהל התכנון שמעכב ועוד. אם לא נפתור את כל המעגלים זה לא ייפתר".
לאורך הישיבה אף שב ותקף ביטון את התנהלות רמ"י, הרשות האמונה על קרקעות המדינה שבראשה עומד ינקי קוינט, והאשים כי זו פועלת כ"אוטונומיה ארגונית, של הגוף הכי קריטי לפיתוח המדינה, ועושה מה שבא לה בגיבוי של שר השיכון". לדבריו, "היכולת של רמ"י שלא לבוא לדיון בכנסת מבטאת את התלישות שלהם מהמדינה, מהעם ומהצרכים של האזרחים".
ביטון הוסיף בדברי סיכום דיון הועדה כי "אנחנו תוהים מה יש להם להסתיר ומדוע הם פוחדים לגלות איך הם פועלים במחשכים ומקבלים החלטות שפוגעות באזרחים", ואמר כי "שר השיכון מבזה אותנו. הדבר לא יעבור בשתיקה. זה רק יגדיל את המוטיבציה שלנו. יהיו לנו עוד הרבה דיונים על רשות מקרקעי ישראל".
טרם התקבלה תגובה מרמ"י וממשרד השיכון.
