ב-81 מהגופים הציבוריים בישראל (10%) מתבצעות חריגות שכר, כאשר בראש טבלת מספר החריגות עומד השלטון המקומי עם חריגות ב-51 גופים. שיעור החריגות הגדול ביותר מצוי בגופים הציבוריים במערכת הבריאות, שב-56% מתוכם נרשמו חריגות שכר. חריגות בשיעור של 34% נמצאו במערכת ההשכלה הגבוהה, 13% בחברות ממשלתיות ו-7% בתאגידים הציבוריים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
נתונים אלה עולים מדו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן, על חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים ב-2019 ועל פעילות יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר לשנים ב-2020 שפורסם היום (ב').
הדו"ח מגלה פרטים רבים אודות חריגות השכר בגופים הציבוריים והשיטות להעלאת שכר. למשל, מערכת "אכיפה בזמן אמת" של משרד האוצר גילתה כי למנהלי בתי הספר ולסגניהם שולם רכיב השכר גמול ניהול, אשר הוכפל בוותק הניהול פעמיים. מדובר בחריגה חודשית משמעותית של כ-4,000 שקל לעובד. כך עבור 30 עובדים במשך 10 שנים - מה שמוביל לחריגה המסתכמת ב-14 מיליון שקל של הוצאה נוספת מהקופה הציבורית.
בעיריית פתח תקווה הוסדרו בהסכמה תנאי שכרם של ארבעה עובדים בעירייה בגין חריגות שכר. כך נמצאה עובדת בדירוג שאינו תואם כלל את תפקידה והיא נאלצה להשיב את כל השכר שקיבלה שלא כדין. החיסכון השנתי רק מביטול חריגות ארבעת עובדים אלה מוערך ב-85 אלף שקל (העובדים נדרשו להחזיר 82 אלף שקל) והחיסכון לעתיד (האקטוארי) הוא 4.2 מיליון שקל.
בעיריית באר שבע נדרשו עובדים להשיב 62 אלף שקל והחיסכון האקטוארי מגיע ל-690 אלף שקל. עוד 18 עובדים בב"ש חרגו בשכרם כתוצאה מהסדר קיבוצי והם נדרשו להשיב 320 אלף שקל והחיסכון האקטוארי מתיקון ההסכם הוא 4.8 מיליון שקל.
3 צפייה בגלריה
חריגות שכר לכאורה נמצאו אצל 30 מנהלי בתי ספר במשך 10 שנים - בסה"כ הן מסכתמות ב-14 מיליון שקל
(צילום: shutterstock)
מאות עובדים בשירותי בריאות כללית עם חריגות שכר
בשירותי בריאות כללית נמצאו חריגות שכר לכאורה אצל מאות עובדים, ששכרם עלה בשיעורים גבוהים בתוך שנה. כך למשל, עלה שכרו של רופא מומחה ברפואת עיניים ב-103% והוא השתכר ב-2019 שכר של 65,379 שקל לעומת שכר הברוטו שקיבל בשנת 2018 לפני החריגה לכאורה: 31,446 שקל.
רופא מתמחה בכאב השתכר 66,959 בשנת 2019 לעומת 33,910 שקל בשנה הקודמת, חריגה ב-93%. הממונה על השכר לא קיבל במאות מקרים כאלה את הסברי הגוף שאצלו נמצאו העלאות שכר שנראות לממונה די בבירור כחריגות לכאורה.
3 צפייה בגלריה
חריגות שכר לכאורה אצל מאות עובדים, ששכרם עלה בעשרות אחוזים בתוך שנה. שירותי בריאות כללית
(צילום:הרצל יוסף)
בחברת אלתא הממשלתית וברשות שדות התעופה התגלו חריגות שכר במשך שש שנים ברציפות. ברשות לחינוך והכשרה ימית ובכפר הנוער מאיר שפייה נמצאו חריגות שכר לכאורה במשך ארבע שנים רצופות. 34 מתוך 81 הגופים שחרגו בשנת 2019 חרגו מהוראות הממונה על השכר גם בשנת 2018. 15 גופים עלו כחורגים מדי שנה מ-2017. ארבעה גופים חרגו מ-2016 ו-2 גופים חרגו משנת 2015.
העניקה לעצמה הטבות - והורחקה משירות ציבורי ל-10 שנים
במסגרת תיקי חקירה שהטיפול בהם הסתיים, נשיאת המכללה האקדמית שנקר הורשעה בהסדר טיעון באישור חריגות בשכרם של חמישה מנהלי מחלקות בסך כולל של כרבע מיליון שקל. הוטלו עליה אמצעי משמעת של נזיפה והפקעת משכורת בסך 15 אלף שקל.
במועצה האזורית חבל מודיעין, מנהלת משאבי אנוש במועצה הורשעה בהסדר טיעון באי מניעת חריגות בשכרם של מנכ"ל המועצה, גזבר המועצה וסגנו. הוטל עליה אמצעי משמעת של נזיפה ולא ענישה חמורה יותר, עקב נסיבות מקלות שהקשו עליה למנוע את החריגות.
יו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה "לב הגליל" הורשע בהסדר טיעון על שהעניק לשניים מעובדי הוועדה תוספת שכר רפורמה חורגת בסך כולל של 40,800 שקל. הוטל עליו אמצעי משמעת של נזיפה ולא ענישה מחמירה יותר, עקב נסיבות מקלות ובעיות בריאות.
מנכ"ל החברה הממשלתית להגנת מצוקי הים התיכון הורשע בהסדר טיעון על שהנהיג בשכרה של מהנדסת המועצה חריגות בסך 6,000 שקל בחודש. הוטלו עליו אמצעי משמעת של נזיפה ופסילה למשך חמש שנים מלשמש בתפקיד כלשהו בחברה.
מנהלת החשבונות הראשית במועצה המקומית ג'לג'וליה הורשעה על שהעניקה לעצמה הטבות שכר בסך 69,816 שקל כמקדמות, שלא אושרו על-ידי המורשים לכך ולא נוכו משכרה. הוטלו עליה אמצעי משמעת מחמירים, נזיפה חמורה, הורדה בדרגה אחת לפנסיה, פסילה לצמיתות מהמועצה ומהחברות הבנות שלה ופסילה ל-10 שנים מתפקיד בכלל הגופים הציבוריים.
בעשור האחרון: שיעור הגופים עם חריגות השכר ירד בכ-5%
מהדו"ח עולה כי בשנת 2019 בכ-10% מהגופים המתוקצבים והנתמכים התגלו חריגות לכאורה, כאמור. יחד עם זאת ניתן לראות כי חריגות השכר נמצאות במגמת ירידה מיום תחילת פעילותה של יחידת האכיפה. בעשור האחרון ירד אחוז הגופים החורגים לכאורה בכ-5%.
יחידת האכיפה באגף הממונה על השכר באוצר היא האחראית לחקור ולגלות את החורגים ולדרוש בחזרה כספים ששולמו לעובדים שלא כדין. כתוצאה מפעילות יחידת האכיפה בשנים 2017-2020 הושבו למעלה מ-82 מיליון שקל לגופים. כך למשל, הסדרת שכר הבכירים באוניברסיטאות בן גוריון, בר אילן, תל אביב והעברית הביאו להשבת כספים ששולמו בהיקף של 3.55 מיליון שקל. בנוסף, הסכם הסגל המנהלי באוניברסיטת בר אילן הביא להשבה של 11 מיליון שקל.
גם ב-2020 המשיכה יחידת האכיפה לטפל בחריגות השכר בקרב מנהלי מחלקות החינוך בשלטון המקומי. בשנה זו נבדקו רשויות רבות ובחלקן התגלו חריגות בשכרם של מנהלי מחלקות חינוך (נתניה, יוקנעם עילית, מעלה עירון, נס ציונה, מודיעין-מכבים-רעות ועוד). חריגות השכר טופלו והופסקו, והעובדים השיבו כספים שקיבלו ביתר בסך כמיליון שקל.
לדברי הממונה על השכר, קובי בר-נתן: "בשנה האחרונה טיפלה יחידת האכיפה במגוון תחומים ביניהם הסדרת חריגות השכר של עובדים בחברות הממשלתיות, הסדרת תנאי העסקתם של חברי הסגל האקדמי, וטיפול בחריגות שכר במספר רשויות מקומיות. כל זאת הביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים. במיוחד בתקופה בה המשק מתמודד עם אתגרי הקורונה יש לוודא שכספי ציבור משולמים לפי דין, בצורה מושכלת וללא ניצול לרעה. עקרונות אלו, מובילה לחיסכון ומאפשרים לממשלה לייעד את אותם כספים לרווחת הציבור תוך שיפור פריון העבודה במגזר הציבורי".
סגן בכיר לממונה על השכר (אכיפה), שאדי עאזם: "בשנת 2020 יחידת האכיפה פעלה במישורים רבים. חסכנו מאות מיליוני שקלים לטובת הציבור. על אף הקשיים, כמשרתיו של האזרח, ביחידת האכיפה כולנו מאמינים כי תפקידנו לשמור על הקופה הציבורית, במיוחד בתקופה של אתגרים כלכליים. פעילותנו הנמרצת והנחושה מביאה בסופו של דבר לחיזוק אמון הציבור בשלטון החוק".
